משפחה (אמריקנית) חורגת

גיורא סרצ'ינסקי הוא מנכ"ל ישיר בית השקעות

כל הסקירות הכלכליות שקראתי לאחרונה, התחילו והסתיימו בהתבוננות (בדרך כלל מודאגת) על הכלכלה האמריקאית. בימים האחרונים קל היה להתעדכן בנתונים שונים על הכלכלה האמריקאית, הן כמשק והן ברמת הפרט. מבול הנתונים הכלכליים הצביע על כך שהמשק האמריקאי הוא מועמד מצוין לתוכניתו של אלון גל משפחה (אמריקאית) חורגת.

התוכנית משפחה חורגת מאתרת משפחות על סף תהום כלכלי. משפחות אלו סובלות מעודף הוצאות ביחס לכנסות וחוב תופח, הנובעים מחוסר במידע, קושי בהכרה במצב וקשיים פנים משפחתיים המונעים מציאת פתרונות ויישומם.
התפנית הנדרשת מושגת על ידי התערבות חיצונית הגוררת הכרה במצב והבנת הפתרונות האפשריים. קיצוץ חד בהוצאות בשילוב עם שינויים התנהגותיים מחלצים את המשפחה מתהום כלכלי.

כמו המשפחה החורגת, המשק האמריקאי נמצא מזה שנים בתוואי המוביל אל פי פחת. העלייה ברמת החיים של האמריקאי ממומנת בחוב. הכלכלה האמריקאית מייבאת הרבה יותר מאשר מייצאת ובכדי לאזן את עודף היבוא מציפה אמריקה את העולם בכמות אדירה של דולרים.

הצריכה הפרטית, "מנוע הכלכלה" האמריקאית (מהווה כ- 70% מהתוצר האמריקאי) האיצה הרבה מעבר לראוי. תרבות הצריכה מונעת במידה רבה מהסתכלות על הדשא של השכן ומשומנת באשראי "קל" ובשנים האחרונות גם זול. בשנים האחרונות עלה שיעור החוב של משקי בית בארה"ב ביחס להכנסה הפנויה מכ-80% בתחילת שנות ה-90 ל-130% כיום.

נראה שבדומה למשפחות החורגות בתוכניתו של אלון גל, נכפה לאחרונה על המשק האמריקאי לערוך מאזן פנימי ולשנות את מסלול ההתדרדרות בו הוא צועד. בשונה מ המשפחות החורגות בתכנית, המשק האמריקאי משול לבעל וילה בסביון שנאלץ לקצץ בהוצאות. כשזה קורה סביר שהראשונים להיפגע יהיו הגנן (הסיני), עוזרת הבית (הפיליפינית), השיפוצניק (הרומני), הטבח והנהג. במילים אחרות, כאשר באמריקה מצמצמים צריכה - הפגיעה מורגשת בכל העולם, שממנו היא קונה שירותים ומצרכים.

פן משמעותי נוסף להבנת המשבר נעוצה בתרבות האמריקאית. אמריקה, מצטיינת ביכולת לזהות ולשנות כיוון במהירות ועצמה בלתי מבוטלים. לפני כ- 33 שנה גילו האמריקאים כי תלותם בנפט ממקורות חיצוניים מהווה מכשול בהיבטים מדיניים וכלכליים.

אמריקה השקיעה רבות בניסיון לצמצם את תלותה בנוזל השחור: בניית מאגרי ענק (המספיקים לצריכה של 10 שנים לפי נתוני 2004), פיתוח ועידוד אנרגיות חלופיות ושיפורים טכנולוגיים הקטינו את תלות אמריקה בנפט העולמי. היום ניתן רק לדמיין מה היה קורה באמריקה של שנות ה-70 אילו מחירי הנפט עמדו על 100דולר לחבית.

בהסתכלות על שני אלמנטים אלו ברור שההאטה בכלכלה האמריקאית והעולמית הינה "רע הכרחי" בשנתיים הקרובות. עוצמת ההאטה והסיכוי להתדרדרות למיתון תלויה היום מהותית בהתנהגות המשק האמריקאי אך גם בהתנהגות יתר כלכלות העולם. בשנים הקרובות צפויה הכלכלה האמריקאית להיחלש וגוש היורו והמזרח המתעורר יתפסו חלק משמעותי יותר. יחד עם זאת יש יסוד מבוסס להנחה שההתאוששות אמריקה תהיה מהירה.