בית המשפט המחוזי בת"א קבע שהסכסוך בין הזמרים רמי וריטה קליינשטיין לבין חברת התקליטים הליקון, יידון בבוררות ולא בבית המשפט. זאת, מאחר שאין סיבה לסטות מתניית הבוררות בהסכם ביניהם, הקובעת שכל סכסוך יידון בפני בורר, שימנה ראש לשכת עוה"ד.
כזכור, ריטה ורמי תבעו מהליקון 4 מיליון שקל ואף ביקשו לחייבם למסור דו"ח על הכנסותיהם מהופעות, מאקו"ם וממקורות נוספים. באמצעות משרד שקל ושות' טענו, כי דו"ח שערך משרד רו"ח ברלב מצא שבהליקון שיבשו וזייפו רישומים כספיים כדי להקטין את הכנסותיהם, תוך ניהול מערכת הנהלת חשבונות פיקטיבית. בהליקון הכחישו וטענו, באמצעות עוה"ד שוקי חורש ורונן ברומר ממשרד ש. הורוביץ ועו"ד בני ברץ, שרמי וריטה שתקו בשנים שהרוויחו ורק כשהחלו להפסיד כספים - החליטו לתבוע. הליקון ביקשה לעכב ההליכים בשל תניית בוררות בהסכם. זוג הזמרים טען שמדובר בניסיון להשתיק הסכסוך.
השופטת צפורה ברון קיבלה את בקשת הליקון, משום שלדעתה לא התקיים טען מיוחד המצדיק שלא לעכב ההליכים כדי להפנות הסכסוך לבוררות. נוסח ההסכם בין הזמרים להליקון, קבעה, רחב דיו כדי לכלול את תביעת הזמרים הנסמכת על תנאי הסכמי הניהול.
למרות שישנם צדדים נוספים לסכסוך שאינם כפופים להסכם הבוררות (חברת הליקון כנען והמנהלים רוני בראון ויצחק אלשיך), הוסיפה ברון, הרי שאלה אינם זרים ביחסים בין רמי וריטה לבין הליקון, משום שהמנהלים פעלו בשם הליקון במשך שנים.
כן נקבע כי גם העובדה שהועלו נגד הליקון ומנהליה טענות למירמה וזיוף, אין בה להוות טעם מיוחד לעיכוב ההליכים, וזאת בשל פסיקת העליון ומשום שהמנהלים עצמם מסכימים להתדיין בבוררות.
לבסוף נדחתה טענת רמי וריטה, לפיה יש לציבור עניין שהסכסוך יתברר בפומבי בבית משפט, משום שהליקון מייצגת אמנים רבים. העליון פסק בעבר שלפי היגיון זה לא יוכל אף גוף ציבורי, כמו המדינה, ההסתדרות או הסוכנות, להתדיין בבוררות.
רמי וריטה חויבו בהוצאות בסך 20 אלף שקל. (ת.א. 1516/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
