"סיפור הקשר בין הון לשלטון"

נעמי וויל סימנה השבוע עוד מטרה. לא רבים האמינו ביכולתה של עורכת הדין לצאת בשם 80 סוחרים מראשון לציון כנגד כוונתה של ענקית הרהיטים איקאה להתיישב במערב העיר

נעמי וויל סימנה השבוע עוד מטרה. לא רבים האמינו ביכולתה של עורכת הדין, שכבר השיגה בחייה לא מעט החלטות תקדימיות, לצאת בשם 80 סוחרים מראשון לציון כנגד כוונתה של ענקית הרהיטים איקאה להתיישב גם הם במערב העיר.

אלא שכידוע, לפני כחודשיים וחצי החליט בית משפט לבטל השימוש החורג של הרשת בקרקע ב'מעוין שורק' שיועדה לתעשייה. בשבוע האחרון הוחלט לבטל כליל זכיית איקאה במכרז, מאחר והרשת הופלתה לטובה כשקיבלה תנאים מועדפים מהעירייה. וייל בטוחה, שהשתרשה כעת הלכה, שתחלחל לפרויקטים אחרים.

"אני מניחה שעדיין יאשרו שימוש חורג למבנה קיים ולא גדול, כשהמציאות התכנונית אכן משתנה וכשהדבר הגיוני. אבל פה דובר על יצירת מציאות תכנונית חדשה ועל היקפים ענקיים. הוציאו היתר לתעשייה לאיקאה, שידוע שמתכוונת להקים מבנה למסחר, ובאופן סימולטני הוציאו היתר לשימוש חורג למבנים שלא קמו. צריך היה לקבוע סופית שהדבר הזה בלתי אפשרי ובית המשפט המחוזי קבע שזו לא הדרך. אז הדרך נחסמה".

גלובס: התופעות הללו לא נובעות מחוסר מעש וחוסר תכנון מוקדם של הרשויות?

"אי אפשר לומר שזה מחוסר מעש. נכון שיש ביורוקרטיה, אבל אם מגישים תוכניות מסודרות, בלי קיצורי דרך וללא קומבינות, אין סיבה שמוסדות התכנון לא יקבלו זאת. אני לא רואה סחבת מכוונת. ודאי שכמו בכל תחום, אם משרד הפנים יקצה למשל יותר זמן לישיבות של ועדות מחוזיות אז יהיה יותר קל. אבל בכל אופן, כשרוצים לעשות שינויים דרמטיים, כמו שינוי אזור תעשייה מטרופוליני - זה לוקח זמן וזה בסדר. תמיד נוהגים להאשים את מוסדות התכנון. נכון שיש ביורוקרטיה, אבל אין הליך טוב מזה.

"לי יש ביקורת על מינהל מקרקעי ישראל. אם הוא מנהל את קרקעות המדינה, צריכה להיות לו מדיניות תכנונית. אם המינהל חושב שאפשר לקבל יותר תמורה על שימוש מסחרי, מדוע הוא לא יזם זאת במעוין שורק? המינהל ענה שהוא לא יוזם. מדוע זה לא תפקידו? מדוע הוא משאיר זאת לכל מיני נדל"ניסטים?".

- האם איקאה לא הפכה לשעיר לעזאזל, אמצעי לחנך את השוק?

"למה זה שעיר לעזאזל? מה שלא מגיע לבתי המשפט - אין עליו פסיקה. הפעם הראשונה שהנושא הובא לדיון בבית המשפט היה במקרה ביג באילת, שבו קבע בית המשפט העליון באופן חד משמעי שלא ניתן להקים מרכזים גדולים בדרך של שימוש חורג, ועכשיו השאלה היא איך מיישמים זאת בשטח. מקרה איקאה פשוט הגיע לבית משפט. אני מתארת לעצמי שיש עוד מקרים בשטח שבהם התופעה הזאת מתקיימת, אבל באותם מקרים המתנגדים לא פנו לבית משפט ולכן זה לא נדון. המיזם של איקאה אינו מיזם קטן - מדובר על 60-70 אלף מ"ר בנויים. זה לא דג רקק".

- מה לגבי הטענה שכל הצדדים נפגעים מהביטול - תושבי העיר, העירייה ואיקאה, ואולי גם הסוחרים שעתרו.

"זו לא ההתייחסות הנכונה. השאלה היא אם פועלים כחוק או לא. אילו העירייה והמינהל היו יוזמים תוכנית שהיתה מאפשרת שימושים מסחריים בהליך תקין ומסודר, אז זה היה קם כדין. איך כל הצדדים נפגעים מזה שביהמ"ש קבע שפעלו באופן בלתי תקין? לפי טענה זו, לא פלא שאנו בארץ יורדים במדרג השחיתות.

"לדעתי, הסיפור הזה מציג באופן מוחשי את הקשר בין הון לשלטון. אני נותנת לראש העיר את הקרדיט שהוא בפעולותיו רצה לפעול לטובת העיר. אבל אילו פעולותיו היו נמשכות, יתכן שהיו נדרסים הסוחרים הקטנים ואזור התעשייה היה ננטש, כי כולם היו באים רק למעוין שורק. יתכן שהיה נפגע מרכז העיר. בכל אופן, גם אם כוונות ראש העיר טובות, האם בגלל זה הוא יכול לעקוף את חוק התכנון והבנייה ואת דיני המכרזים? אין להשיג מטרה טובה (למרות שאיני בטוחה שהיא טובה) בדרכים לא חוקיות".