מה היה: "הגל הירוק" ששוטף את ישראל בתחומי שמירה על הסביבה, שטחים פתוחים, מיחזור וחיסכון באנרגיה, מוצא ביטוי הולך וגובר גם במודעות לשמירה על ערכי מורשת ותרבות. אם בשנות ה-90 עוד אפשר היה להרוס את בניין האסיפה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה (עד 1950), ולבנות במקומו את בניין האופרה בטיילת בת"א - הרי שב-2007 עוגן מעמדו של בית פרומין בירושלים (משכן הכנסת בין 1950-1966) והוא ניצל ברגע האחרון מהריסה לטובת יזמות נדל"ן.
את השינוי הגדול מובילה תל אביב. תוכנית השימור הגרנדיוזית של העיר, הכוללת כ-1,000 מבנים, אושרה השנה סופית במועצה הארצית לאחר אין ספור עתירות וערעורים. מדובר בעיקר במתחם הקרוי "העיר הלבנה", אותו מתחם היסטורי שבו צמחה ת"א במהירות בשנות ה-30, ושהוכרז עוד ב-2003 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
200 מבנים מתוך האלף מיועדים לשימור בהגבלות מחמירות, בהם אסורה עקרונית כל תוספת בנייה חדשה במגרש. עם זאת, מתאפשר ניוד זכויות הבנייה שלא נוצלו למגרשים אחרים, על מנת שלא לפגוע בזכויות קיימות. מעבר לכך, 800 מבנים נוספים הוגדרו לשימור פחות מחמיר, באופן המאפשר תוספת בנייה.
הכניסה לבירה שינתה פניה השנה, עם מונומנט אדריכלי בעל תהודה עולמית. מדובר בגשר המיתרים שתכנן האדריכל הנודע סנטיאגו קלטראווה, לשימוש הרכבת. על נחיצותו וראוותנותו היה ויכוח קשה, אך נוכחותו אינה מוטלת בספק.
מה יהיה:
תוכנית השימור של ת"א צפויה למשוך אש ב-2008, דווקא בגלל אישורה הסופי. למעלה מ-100 עורכי דין אוספים בימים אלו חומר ומתכוונים להגיש כנגד העירייה תביעות לירידה ערך כתוצאה מפגיעה מהתוכנית. יש לזכור שמדובר ב-1,000 בניינים, שמכילים כמה אלפי דירות, כולן במרכז ת"א.
בעוד שבעלי 200 המבנים לשימור מחמיר מקבלים במסגרת התוכנית פיצוי ראוי בדמות אפשרות לניוד זכויות (אפשרות שעוד צריכה לעמוד במבחן המציאות), 800 בעלי הבתים האחרים יכולים לראות את עצמם נפגעים. עו"ד עופר טויסטר, המייצג בעלי נכסים בתוכנית, טוען כי עיריית ת"א צפויה לתביעות פיצויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בגין אישור תוכנית השימור, המטילה מגבלות בנייה ושיפוץ חמורות. חלילה שההישג של 2007 לא יהפוך ל"פלופ" של 2008.
ב-2008 צפויה אולי להיחתם עיסקת שיא ברכישת בניין לשימור. מדובר בבית שלוש ההיסטורי בנווה צדק, הבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ ליפו העתיקה. לפי פרסומים, המיליארדר רומן אברמוביץ' נמצא במו"מ מתקדם לרכישת הבניין תמורת סכום שיא של 30 מיליון דולר, אחרי שבשנה האחרונה קנה את הבית מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, תמורת 16 מיליון דולר "בלבד".
אירוע נוסף בעל השפעה על תחום השימור הוא ארגוני בעיקרו. המועצה לשימור אתרים, אחרי למעלה מ-20 שנה במסגרת החברה להגנת הטבע, תחל בשנה הבאה לפעול כעמותה עצמאית, תחת שם חדש: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. צעד זה אושר לאחרונה רשמית על-ידי מועצת החברה להגנת הטבע. עם יציאתה לפעילות עצמאית, מרחיבה המועצה את פעילותה הציבורית והמקצועית בגיבוי שתי חטיבות חדשות שהקימה לאחרונה - נאמני השימור והחטיבה הצעירה.
אירוע השנה:
האירוע של השנה בתחום האדריכלות והשימור היה ההחלטה שלא לשפץ את היכל התרבות בתל אביב. התוכנית לשיפוצו עוררה מאבקים קשים ויצריים במשך שנתיים, במבנה שרבים רואים בו גולת כותרת אדריכלית ותרבותית בת"א.
ועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה החליטה, כי תוכנית השיפוצים הגרנדיוזית בהיכל התרבות, שקודמה על-ידי עיריית ת''א והתזמורת הפילהרמונית, לא יכולה להתבצע בהליך מקוצר של מתן היתר. בכך, קיבלה הוועדה במלואו את הערר שהגיש הפורום להצלת היכל התרבות.
הוועדה קיבלה ברוב קולות את טענות הפורום כי השיפוצים המתוכננים הינם בניגוד לתוכנית השימור, ומהווים סטייה ניכרת ממנה אותה לא ניתן לאשר במסגרת של הקלה או שימוש חורג. כמו כן קיבלה הוועדה את טענתו של עו''ד יאראק כי לא יתכן שעל מבנה הנמצא בבעלות העירייה יחולו כללים אחרים בתחום השימור מאלה החלים על כל נכס אחר, ויתבצעו הליכים שונים בכל הקשור לשינויים ולשיפוצים בו, ''קל וחומר כאשר מדובר במבנה ציבורי בעל ערכים אדריכליים בעלי חשיבות, שנעשה בהם שימוש במסמכים רבים שהוצגו גם לגופים בינלאומיים, ואשר בגינם ניתנה ההכרה לעיר תל אביב כעיר הלבנה''.
גופי השימור ואדריכלים רבים בירכו על ההחלטה ואמרו, שעכשיו ניתן יהיה להתקדם בשיפוץ היכל התרבות בדרך הראויה, ללא מחטפים ותוך שיתוף מלא של הציבור, תוך שימור ההיכל בצורתו הנוכחית - פנימית וחיצונית. יצוין, כי חוות דעת של אונסק"ו קבעה כי אין לשנות את חזותו החיצונית של הבניין, וכי הוא מוגן במסגרת "העיר הלבנה".
פלופ השנה:
הבטיחו לנו שב-2006, או מקסימום ב-2007, ישווקו 30 המבנים לשימור במושב הטמפלרית שרונה, שמצאו עצמם בלב פרויקט דרום הקריה. הבטיחו כי המיליונים שנשפכו על העתקת ארבעה מבנים דרומה לצורך הרחבת רחוב קפלן לא יוצאו לשווא על ארבעה קירות מיותמים, אלא שהמבנים (רובם בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, והיתר בבעלות עיריית ת"א) ישווקו במסגרת מכרז ויהפכו לפנינים. מסעדות, גלריות אומנות, בתי קפה וספריה אמורים היו לקום לאיטם במושבה, אך אנו עדיין מחכים לשיווק הראשון - ואין מי שיכול להתחייב מתי הוא יתבצע.
ואי אפשר בלי הריסה גדולה ומיותרת. עיריית ת"א מימשה השנה (כחוק) תוכנית ישנה להריסתו של "בית קוטין", שברח' דוד אלעזר 23 בקריה בת"א, לצורך חפירת כביש תת קרקעי בפרויקט דרום הקריה. זאת, למרות טענות עיקשות כי ניתן היה למצוא פתרון תחבורתי אחר. לבניין הטמפלרי מהמאה ה-19 יש גם היסטוריה ציונית: ערב הקמת המדינה שימש בית קוטין כמפקדה הראשונה של חיל האוויר, ובו הורכבו המטוסים הראשונים של כוח המגן העברי. מתוך מבנה זה תואם ונוהל שירות האוויר של ה"הגנה", לעזרת היישובים הנצורים בכל הארץ.
גם המבנה הסמוך לבית קוטין, דוד אלעזר 21, אף הוא בית חשוב מימי ראשית המושבה - נהרס, לצורך חפירת הכביש. זאת למרות שעל פניו ניתן היה לסלול כביש קרקעי, שכן קיים מרחק של 35 מ' בין דוד אלעזר 19 לבית קוטין.
בניינים אלה ואחרים, כגון בית דבורה ומנחם גילוץ שנהרס השנה, מהבתים הראשונים של ת"א ואחד משישה שלפיהם נקבע יום היווסדה של העיר העברית הראשונה - כבר אבודים לנצח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
