הכוח בפשטות

אדריכל: במכרז שפרסמה עיריית תל אביב זכה היזם דוד עזריאלי בזכות תוכנית האדריכל אלי עטיה. ואולם, בעקבות מחלוקת בין השניים פוטר עטיה לטובת האדריכל אברהם יסקי. עזריאלי ויסקי, שתכנן מגדלים רבים בתל אביב, ביצעו בתוכנית כמה שינויים - בין היתר בחזיתות, בחניה ובנושא התחבורה.

בסופו של דבר, בפרויקט היו מעורבים אדריכלים נוספים, בדרך זו או אחרת: האדריכל יוסף פרחי, שהיה יו"ר הוועדה המחוזית, האדריכל ערי גושן, שמונה על-ידי בית המשפט המחוזי כדי ללוות את הפרויקט, ומהנדס העיר תל אביב דאז, דני קייזר.

אייקון ישראלי: דווקא יזם יהודי-קנדי הוא שהקים כאמור את הסמל הכל כך ישראלי-תל-אביבי. לדעת האדריכל צור ברק, מגדלי עזריאלי הפכו לאייקון משמעותי, בניגוד למגדלים אחרים בתל אביב, בין השאר בגלל עיצובם: "העיצוב הוא פשוט, עם קצת תחכום - משהו שקל לקלוט אותו על רקע רוב השבלונות בתחום הזה. באופן יחסי הוא קצת יותר מעניין מבחינה עיצובית משאר המגדלים בעיר".

לדברי יועץ הנדל"ן אסף עטיה, מבנה המשרדים בעזריאלי גדול מאוד, מה שגורם לכך ששום משרד ששוכר בו שטח אינו מזוהה עם הבניין, אלא מהווה פסיק קטן ממנו. בנוסף, עזריאלי הפך סמל לתרבות הקניונים וגם המלון שייפתח בקרוב במגדל המרובע יוסיף עוד נופך לעוצמת המותג ולישראליות החדשה - לטוב ולרע - הזועקת ממנו.