כשפטור הוא לא באמת פטור

במהלך השנים נקבעו בחקיקת המס מספר פטורים ממס רכישה. כך לדוגמה - נכה, נפגע פעולות איבה או בן משפחה של חייל שנספה במערכה זכאים לפטור ממס רכישה בקשר לרכישת דירה לשם מגוריהם. הפטור מוגבל לפעמיים במשך החיים. פטורים מוענקים גם לעולים חדשים, ולאדם שהעתיק מקום מגוריו לצורך עבודתו לאזור פיתוח.

החל מ-15.7.82 תוקנה החקיקה כך שבכל מקום בו הופיע בעבר פטור - חל חיוב בשיעור של 0.5% שעדיין מוסיף ומכונה "פטור". אף שהמדובר בשיעור נמוך, לעיתים שיעור זה עולה על שיעור מס הרכישה הרגיל.

בשנים האחרונות, ולאחרונה ב-16.1.08, הוקטן מאוד מס הרכישה על רכישת דירת מגורים יחידה, וזאת בדרך של ריווח המדרגות וקביעת מדרגה של 0% מס עד לסכום של 907,700 שקל. לא בוצע כל עדכון ביחס ל"פטור" המוענק לנכים או לזכאים אחרים.

כתוצאה מכך, ברכישת דירות עד סכום של 1.05 מיליון שקל (שהן רוב הדירות הנרכשות בארץ) - לא כדאי לנכים ולאחרים הזכאים ל"פטור" בשיעור של 0.5% לבקש פטור, שכן חישוב המס הרגיל יוביל לתוצאה נמוכה יותר!

מצב דברים זה מעקר לחלוטין את כוונת המחוקק להיטיב עם נכים ואחרים ולהקל עליהם במס הרכישה ביחס למצב הרגיל, והוא דורש איפוא תיקון והפיכת הפטור לאוכלוסיות אלה לפטור אמיתי, ולא לחיוב בשיעור של 0.5%.

זאת ועוד: קיים טעם נוסף המצדיק זאת. כאמור, בראשיתם של דברים אכן חל פטור מלא ביחס לאוכלוסיות הזכאיות, ורק ביולי 1982 תוקנה החקיקה והמירה את הפטור המלא בחיוב. הסיבה לתיקון חקיקה זה היה כי באותה עת בוטלה החובה לבייל חוזים למכירת מקרקעין, ולפיכך הפטור הומר במס רכישה בשיעור של 0.5%, וזה היה המצב במהלך השנים. החל מ-1.1.06 בוטל לחלוטין מס הבולים - כך שממילא הטעם בהמרת הפטור בחיוב של 0.5% איבד כל רלוונטיות, ועל כן יש הגיון בהשבת הפטור המלא על כנו.

"פטור" בשיעור של 0.5% קיים כיום גם ביחס למקרים נוספים, מעבר לאלה שהוזכרו לעיל, ועניינו לא רק ביחס לדירת מגורים: פטור חל ביחס לגופים מסויימים, כגון האגודה למען החייל, יד ושם, מגן דוד אדום, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, חברות ממשלתיות לשיכון, מוסד ציבורי (מלכ"רים שאושרו לצורך החוק) - בקשר למקרקעין שישמשו את המוסד הציבורי ועוד. גם ביחס לכל אלה, המרת החיוב בשיעור של 0.5% ב-0% תהיה רלוונטית.

אנו מודעים לכך כי יתכן שבמהלך עדכון החקיקה יסבור המחוקק כי פטורים מסוימים אינן מוצדקים עוד, ויחליט על שינוי היקפם או ביטולם, ואולם הדבר ראוי שיעשה לאחר דיון ציבורי ומודעות למעשה, ולא בדרך עקיפה לפיה אי עדכון של החקיקה מעקר במקרים לא מעטים הטבות מס.

הכותבים הם ממשרד אלתר עורכי דין.