הוויכוחים היו ישראליים

מבנה בית המחוקקים, שמתאפיין מטבעו במאבקים פוליטיים, נולד לאחר מאבקים וויכוחים אדריכליים רבים. התוצר האדריכלי שלהם הפך לסמל לא מעורער, למרות הביקורות שנשמעו על מיקומו, האיכויות האדריכליות שבו והשינויים שעבר. עם השנים נוספו שני אגפים נוספים לכנסת, שתוכננו באופן כזה שלא יפגעו במראה החזותי של המבנה.

אדריכל: בתחרות לתכנון זכתה תוכנית האדריכל יוסף קלארווין, שעוררה סערה בקרב קהילת האדריכלים. בין היתר נטען נגד הבניין המתוכנן שאינו מודרני, שאינו בניין ישראלי, שצורתו אחידה ולא מעניינת ושהוא ניאו-קלאסי. לאור זאת הוקמה ועדת מומחים, שפסקה כי תוכנית קלארווין ראויה להתקבל, אך קלארווין נשלח לחו"ל כדי ללמוד מבניינים דומים.

בהמשך צורף לקלארווין האדריכל שמעון פובזנר, והשניים הכינו תוכנית משותפת, עם שינויים. בשלב מסוים הוזמן האדריכל דב כרמי כיועץ. כרמי ובנו, רם כרמי, הכינו עם האדריכל הבריטי ביל גיליט תוכנית חדשה, ששוב שינתה את הפרויקט. במהלך הכנת התוכנית המפורטת נפטר דב כרמי, אך הוויכוחים בצוות התכנון נמשכו - בין היתר כשקלארווין הכניס שינויים נוספים. הוויכוחים נמשכו גם בעיצוב הפנים.

אייקון ישראלי: משכן הכנסת הוא פרויקט ישראלי, לפחות מהבחינה שמדובר במבנה המורכב מתוכניות על תוכניות ושינויים על שינויים של אדריכלים שונים, תוך ויכוחים סוערים. בין היתר נטען כאמור בתחילה כי הבניין אינו ישראלי. הוא גם זכה לביקורת על כך שאין תיאום בין המבנה לעיצוב הפנים, טענות לפיהן הוא דמה למקדש יווני, טענות אחרות כאילו הוא דווקא ניסה להידמות לבית המקדש, ואף טענות לפיהן הבניין הניאו-קלאסי עלול להיחשב כ"בניין נאצי". לאחר השינויים הרבים עלתה טענה בדבר הדמיון בין המשכן לבין שגרירות ארצות הברית באתונה. עלו גם טענות כי המבנה מנותק ומבודד מסביבתו, מתנשא וראוותני, ומולן הגדרת הכנסת 'פשטות מונומנטלית'.

האדריכל דן איתן, שהיה מעורב בתכנון התוספת השנייה, אומר כי "השופטים במקור היו נגד בנייה של בטון וזכוכית ובעד בנייה של אבן במובנה השמרני ביותר. קלארווין למד באיטליה בתקופת מוסוליני והושפע משם. לדעתי, המשכן מזכיר את המוזיאון של אטא טורק בטורקיה - שורת עמודים מרובעים כבדים שתומכים בגג גדול כבד, בניין כבד. זה ממש לא מתאים למדינה צעירה עם הפנים קדימה. זו לדעתי השפעה שבאה מסגנון של שלטון אוטוקרטי, שלא לומר פאשיסטי. האדריכל בנה את התרגום של מה השתמשו בו אז השליטים האוטוקרטיים כדי להנציח את עצמם, וזה מה שעורר כעס. היום מסביב למשכן יש את העמודים, אך הם הרבה יותר מעודנים ומעוצבים והאיכויות של הבניין יותר צנועות".

חלק מהנתונים לקוחים ממאמרו של ד"ר שילה הטיס רולף.