מוזיאון תל אביב לאמנות נפתח ב-1932 בביתו של ראש העיר של תל-אביב מאיר דיזנגוף. בשנות הששים הוחלט להרחיבו וב-1971 הושלמה בניית משכנו הנוכחי בשדרות שאול המלך.
האדריכלים: בתחרות אדריכלים שנוהלה מטעם העירייה זכו דן איתן ויצחק ישר. הם החלו בעבודת תכנון, אך בשלב מסוים נפרדו דרכיהם ואיתן המשיך בעבודה לבד.
אייקון ישראלי: עבור האדריכל גיל שנהב, המוזיאון מסמל את הצד היפה של תל אביב. לדעתו, מבנה המוזיאון מבטא דינמיות, תרבות, פתיחות של חלל יפה, איכות גבוהה של פרטים וביצוע ששואף להתעלות מעל התל אביביות ה'רגילה'.
"זה בניין פורץ דרך בראייה של מוזיאונים בתקופתו", מוסיף שנהב. "במרכזו חלל גדול. הבניין הוא ספירלי - אפשר להתחיל בנקודה אחת, לעשות סיבוב ולצפות בחלל המרכזי ולסיים באותה נקודה. הלובר בפאריס, למשל, הפך דומה מבחינה זו רק לאחר השינויים". המבנה, לדברי שנהב, נשאר רלוונטי גם אחרי 30 שנה. "זה מבנה שרלוונטי גם לבני 7 וגם לבני 70", אומר שנהב. "נעים לבוא אליו. יש בו קסם. שילוב בין החלל והאור במשורה, אינטימיות, מבנה לא גדול מידי ולא קטן מידי".
לדעת שנהב, אפשר לראות במבנה ישראליות מקורית ותכנון לא מנקר עיניים: בטונים, אבן פשוטה, פרטים פשוטים. 'המדרגה הערבית' - שני לוחות שיש, אחד על גבי השני, היא מופת לפשטות, יחד עם העושר התלת-מימדי של הבניין. המבנה מבטא ערך של הסתפקות במועט, הייחודי על רקע המגמה של מוזיאונים בעולם, שנראים יפה יותר מהיצירות שבתוכם.
"במוזיאון יש פשטות שנותנת ליצירות את הבמה לבלוט. זה מוזיאון שתוכנן לא מרצון שיראו כמה הוא עשיר וחזק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
