"מי שגר בבית ישן צריך להתפלל"

אחרי שבע שנים בתפקיד יו"ר איגוד המהנדסים, עוזב בקרוב ד"ר יואב סרנה את התפקיד. בתקופתו הצליח האיגוד להפוך לגורם מקצועי, שמקבלי ההחלטות בענפי התחבורה והתשתיות מתחשבים בו לא מעט. באיגוד העדיפו להימנע ממאבק ירושה, ואם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון בשבוע הבא צפוי דני מריאן להיכנס לנעליו של סרנה. "הציעו לי להמשיך עוד קדנציה אבל סירבתי", הוא אומר לגלובס. "התפקיד דורש מחויבות אישית ברמה מאוד גבוהה והוא בהתנדבות. אני בכלל פחדתי שאף אחד לא ירצה להחליף אותי, אבל הגיע הזמן שמישהו אחר ייקח את המושכות"

- בענף מתריעים כי צפוי מחסור חמור במהנדסים בשנים הקרובות.

"בתחום התשתיות חד משמעית חסר מהנדסים. בסה"כ מסיימים כ-250 מהנדסים את לימודיהם בשנה, מתוכם כ-30 בלבד הם מהנדסי תשתית. בעשור הקרוב צריך לפחות 500 מהנדסים, כלומר יש כמחצית ממה שדרוש. המחסור במהנדסי בניין חמור אף יותר. יש סטיגמה שנובעת מחוסר ידע שעדיף ללכת להנדסה אזרחית מאשר לתשתיות וזו טעות איומה. חובה על רכבת ישראל, מעצ והממשלה לצאת במסע הסברה ולהסביר לדור הצעיר שמשתלם יותר ללכת לתשתיות".

"אין לי גם בעיה שלפרויקט ספציפי יגיע מהנדס מומחה מחו"ל, אבל דומיננטיות צריכה להישאר של הישראלים. אני לא רוצה שמהנדסים מן השורה יבואו מהודו ומתורכיה. ענף ההנדסה היה במיתון של 10 שנים ולכן כולם ברחו להיי-טק. הענף כיום בצמיחה וצריך לנתב את הדור הצעיר לתשתיות".

- אתה לא אופטימי בנוגע לרעידת האדמה החזקה שתגיע בסוף לישראל.

"קצת נמאס לנו להתריע. אני מקווה שמישהו יתעורר לפני שיהיה מאוחר יותר, ולפחות שיכינו תוכנית לחיזוק מבני ציבור, בתי ספר, בתי חולים וגני ילדים. גם במגזר הפרטי תוכנית המתאר (תמ"א 38) לא נותנת פתרון לחיזוק מבנים, מאחר ובאזורים המועדים לרעידות אדמה זכויות הבנייה לא שוות הרבה כסף.

"כל הבניינים שנבנו אחרי 1990 עמידים מפני רעידות אדמה, אבל מי שמתגורר בבית ישן על עמודים צריך להתפלל. עדיף לשבת בקומה ה-50 בעזריאלי מאשר בקומה שלישית בבניין עם עמודים בבני ברק".

- חלק מהפרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי סובלים מקשיים. האם אתה סבור שצריך להגדיל את ההשקעות?

"יחסית לגודלנו, ישראל היא מהמתקדמות בעולם במכרזי התשתית בשיתוף הסקטור הפרטי. אני חושב שלמעט פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, רוב המכרזים מאוד מוצלחים. יש לנו עדיין פער של כ-200 מיליארד שקל שצריך להשקיע בתשתיות בהשוואה למערב אירופה וארה"ב, המדינה לא מסוגלת להשקיע בעצמה ולכן צריך את המגזר הפרטי. אני חושב שהבעיה היא לא במחסור בכבישים אלא בכך שיש לשדרג את רוב הכבישים הקיימים".

- אתה מרוצה מהשינוי שחל בחוזה התכנון של המהנדסים והאדריכלים?

"באוצר רואים הכל דרך העלות הכספית, בעוד תכנון דורש קודם כל איכות. הגענו למצב שרוב משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות בוחרות מתכננים לא על בסיס כספי, אלא לפי האיכות. ברוב המכרזים כיום הניקוד הוא 80% לאיכות תכנון ורק 20% להצעה הכספית וזה לא מעט בזכותנו. אפשר לומר שהסקטור הממשלתי יישר קו עם המגזר הפרטי".

- מה היעדים הבאים של האיגוד?

"צריך להגדיל את מספר החברים. כיום יש 2,500 חברים באיגוד, רובם מהצמרת של הענף ואנחנו צריכים להרחיב את בסיס הפירמידה גם למשרדי תכנון קטנים יותר. אני סבור שצריך גם לשנות את שיטת הרישוי ולא לקבל אוטומטית רישיון אחרי סיום הטכניון. בעיני חייבים ליישר קו עם העולם הרחב ורק אחרי תקופת ניסיון של שלוש שנים אפשר יהיה לקבל רישיון מהנדס".