חומה וים

מגדלי חוף הכרמל בכניסה הדרומית לחיפה הם פרויקט שמסמן את הזעם הציבורי הגדול על הבנייה בחופים, זעם שעודד את חקיקת החוק לשימור על הסביבה החופית ב-2004. חוק זה קובע, בין היתר, שכל תוכנית בתחום 300 מטר מקו המים צריכה לקבל אישור הולחו"ף. המאבק הוביל לפסיקה לפיה רק שימוש המחייב קרבה לים יקום על החוף.

כך נעצרה בניית מגדל שלישי מתוך שישה מגדלים בתוכנית שאושרה. הפרויקט מורכב משני מגדלים, שאחד משמש מלון והשני מוגדר מלון דירות, למרות שרובו נמכר כדירות פרטיות. המלון בנוי מגושים מלבניים, ובראש המגדל השני ניצבים מעין משולשים.

האדריכלים: משרד י. גולדנברג מ. בוכמן אדריכלים ומתכנני ערים.

אייקון ישראלי: הפרויקט הוא רק סמל לטענות לנזק לסביבה החופית והפקעתה מהציבור. דוגמאות בולטות אחרות הן פרויקט סי אנד סאן, המרינה בהרצליה וכפר הים בגבעת אולגה. עם זאת, טענה רווחת היא שמגדלי חוף הכרמל בולט באטימותו לסביבה ולעיר וחוסם באופן בוטה את המבט לים. הוא גם קרוב מאוד לים - פחות מ-100 מטר.

לדברי רכז ים, חופים וכינרת בחברה להגנת הטבע, משה פרלמוטר, המבנים של הפרויקט נראים כמעין חומה ה'תקועה' על החוף, מבנים מאסיביים דומיננטיים ובולטים לשלילה גם לעומת פרויקטים אחרים שנבנו על הים. לדבריו, מאפיין שחוזר על עצמו בפרויקטים אלו הוא שכולם נבנו למלונאות, אך נמכרו - לפחות בחלקם - כדירות מגורים. גם לגבי תוכניות למלונאות החברה נלחמת שזו תהיה מלונאות רגילה, ולא סוג של מגורי נופש המאפשר קומבינציות מסוימות של מגורים.