גדר ההפרדה יצאה לפועל לאחר שבחודש מאי 2002 התקבלה ההחלטה הראשונה להקים מכשול הפרדה, אך הגדר טרם הושלמה. מתוך כלל הפרויקט, שאמור להשתרע לאורך 760 ק"מ, 30 ק"מ (לא רצופים) יתבססו על קטעי חומה. התוואי כולל גדרות תיל, תעלה, דרך פטרול, גדר התרעה, דרך טשטוש ואמצעי תצפית.
אדריכלים: לדברי האדריכל שמואל גרואג, חבר הוועד המנהל בעמותת "במקום", "מדובר במפעל הנדסי עצום שמתכנניו די עלומים. ההנחה היא שהכל התרחש ב'מטבח' של אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, עם אל"מ במיל' דני תירזה, האחראי על קביעת מיקום גדר ההפרדה, ואחרים".
אייקון ישראלי: גדר ההפרדה מסמלת שינוי בתפיסה הישראלית לגבי הסכסוך, והוויכוחים בעד ונגד הקמתה שיקפו זאת היטב: ניסיון לגישור, למשא ומתן, או "אנחנו פה והם שם". לטענת גרואג, מלבד סיפוח בפועל של שטחים של תושבים פלסטינים, מדובר בפרויקט שגרם נזקים אורבניים. המתכננים לא התחשבו כלל בתושבים בשטח, ונוצרו מצבים קשים של חסימת תנועה, שיתוק צירים מסחריים ואורבניים כמו באבו-דיס ובא-רם, שהפכו לשכונות קצה.
לדבריו, ירושלים המזרחית, שהיתה בעבר מרכז מטרופוליני גם לרמאללה, בית לחם וחברון, התנתקה והתמוטטה, מה שמשפיע גם על ירושלים המערבית. בנוסף, גדר ההפרדה יצרה מובלעות, ולפי דו"ח במקום, יש רבע מיליון פלסטינים שסגורים באותן מובלעות שהגדר יצרה, ו-8,000 פלסטינים בצד המערבי.
לדבריו, מדובר בפרויקט שדומה למבצר מימי הביניים, ומבטא תפיסה של חומה ומגדלים. "לאורך שנים היה שיח בתוך הארכיטקטורה הישראלית לגבי ההשתלבות במרחב מול המקומי. בגדר יש הצהרה של הפניית גב למקומי - אנו מתבצרים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
