תחנות דלק תחת כל עץ רענן

במשך שנים רבות סברו רבים, כי מלאכת התכנון וההקמה של תחנות דלק בארץ הינה אחת מן המלאכות הסבוכות הקיימות. אולם, מאז פורסמה בשנת 1996 תמ"א 18, אשר הרחיבה את האפשרויות להקמת תחנות דלק, הנושא פשוט הרבה יותר ועלול להביא להקמתן של עוד תחנות דלק רבות ברחבי המדינה, על כל הקשיים והסיכונים הסביבתיים הכרוכים בכך.

מסתבר, כי אפשרות זאת טרם הופנמה במלואה על-ידי ציבור בעלי הקרקעות, במיוחד לאור פסיקה אחרונה שניתנה, וראוי להעיר עיניהם בעניין זה. לפי אותה פסיקה, שעניינה תחנת דלק ברעננה, אשר אושררה לאחרונה בבית המשפט העליון, התברר כי תחולתה של תמ"א 18 רחבה לעין שיעור, ולמעשה יוצא ש"תחת כל עץ" רענן יכולה לקום תחנת דלק. לא פחות ולא יותר. כיום ניתן להקים תחנות דלק (שהינן מטבע הדברים מוקד לזיהום ומטרד סביבתי) בשלוש אפשרויות תכנון:

הדרך הראשונה, דרך המלך: תב"ע מפורשת המתירה את הקמת תחנת הדלק. זוהי הדרך הישנה, בה נהגו לפני הרפורמה בשוק הדלק. נציין, כי לקשיים בדרך זו התלוותה אף הבעייתיות המיוחדת לגבי קרקעות המנוהלות על-ידי המינהל, שאז הצריך הדבר סיבוך נוסף, והוא התקשרות עם נכה צה"ל. רק באמצעות שילובו בתחנה ניתן היה לקבל פטור ממכרז מהמינהל. דרך זו, כמובן, היתה קשה וארכה זמן רב, ועם התחלת הרפורמה בשוק הדלק החליטו על קיצורי דרך תכנוניים שהפכו לאוטוסטראדה של ממש.

הדרך השנייה באה לעולם עם חקיקת תמ"א 18, אשר הרחיבה את האפשרות להקמת תחנת דלק, בקובעה כי כל תב"ע הכוללת ייעוד של תעשייה, משרדים או מסחר, תכלול אוטומאטית גם ייעוד של תחנת דלק. יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי למרות ההקלה שהביאה עימה תמ"א 18, אותה התמ"א קובעת כי המסלול הראשי להקמת תחנה היא בדרך הראשונה, דהיינו - תב"ע מפורשת.

הח"מ, שייצגו צד באותה התדיינות, טענו כי יש לצמצם את הפירוש הרחב של הוראות תמ"א 18 המאפשרות הקמת תחנת דלק כמעט באופן אוטומטי, אולם דעתם לא נתקבלה, וכך נוצר פתח עצום להקמת תחנות דלק בכל רחבי הארץ. האבסורד הוא, כי משנוכחה העירייה ברעננה לגלות שבעלי הקרקעות מנצלים כראוי את הוראות תמ"א 18 המרחיבות ומבקשים להקים תחנות בכל מקום, יזמה העירייה תב"ע נגדית חדשה, המונעת זאת.

אם לא די בכך, במהלך ההרחבה הפרשנית הנ"ל, נשכחה למעשה גם הדרך השלישית לגבי תכנון תחנות דלק. הכוונה הינה להוראה בחוק התכנון והבנייה, המאפשרת תכנון תחנת דלק בדרך של תב"ע בסמכות ועדה מקומית בלבד.

הכותבים הם ממשרד עו״ד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות'.