הנסיך שרוצה ללכת ברגל

קרן הנסיך צ'ארלס לסביבה הבנויה השתתפה בשבוע שעבר בכנס שנערך בבת ים ועסק בחשיבות הצפיפות להשגת איכות חיים עירונית; הקרן דוחפת קונספציה חדשה: לא עוד פרבור עם דשא ושתי מכוניות, אלא יצירת סביבה בה הצפיפות מקצרת מרחקים ומשפרת את איכות החיים

ה תרגלנו לחשוב שמשפחת המלוכה הבריטית, בהיותה מסודרת כלכלית עד סוף ימיה ובהיותה מחזיקה במשרות הרמות ביותר בבריטניה, יכולה להרשות לעצמה להתנהל ללא דאגות. אלא שבין סקנדלים של צהובונים לבין ביקורים מלכותיים מוצא עצמו הנסיך צ'ארלס מוטרד בשאלות תכנוניות וסביבתיות בעשור האחרון. כחלק מתפקידיו של בן מלוכה בעידן המודרני, עוסק צ'ארלס, בנה הבכור של המלכה אליזבת', בניהול קרנות צדקה הפועלות כארגונים ללא מטרות רווח.

ארגוני הצדקה שבני המלוכה בדרך כלל מצופים לנהל קשורים לנוער בסיכון, לנכים, לזכויות האזרח, לחולי איידס, לקמפיינים נגד השימוש במוקשים ולהישגים אקדמיים בבתי ספר. אבל בהיותו טרוד בשאלות כמו ההתחממות הגלובלית והפגמים בתכנון ובבנייה המודרנית, לקח על עצמו צ'ארלס להקים ארגון צדקה מהסוג הפחות צפוי - זאת בנוסף לשלל ארגוני צדקה מהסוג היותר טריוויאלי.

לפני עשר שנים הקים צא'רלס את קרן הנסיך לסביבה הבנויה. הקרן מביאה לידי ביטוי את מירב פעילותה במחקרי תכנון, בהשפעה על מדיניות התכנון הציבורית ובהפצת מסר התכנון הנכון ברחבי העולם.

קרן הנסיך פועלת לשיפור איכות חייהם של אנשים באמצעות לימוד ויישום של דרכים אקולוגיות של תכנון, בנייה ועיצוב. האמונה המנחה את הקרן היא שאם ניתן להבין וליישם עקרונות בנייה בת קיימא, תקוצר הדרך לשיפור בריאות הציבור, ליצירת רחובות תוססים יותר ובטוחים יותר, וליישום אורח חיים שמשפחות ויחידים יכולים להרשות לעצמם לנהל.

בקרן מאמינים כי שכונות הנושאות מאפיינים ברי קיימא ישביחו עצמן מבחינת ערכן הכספי במשך הזמן. הקרן פועלת במישורים של חינוך, יישום פרויקטים בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי והציבורי, עבודה משותפת עם מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות ופיתוח רשתות של קשרים עסקיים וחברתיים ברחבי העולם, שתפקידם ליזום כלים לבניית יישובים מצליחים.

בשבוע שעבר שלח צ'ארלס את מנהל המדיניות הציבורית של הקרן, ג'יימס יולם, להשתתף בכנס ביוזמת מרחב, התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, שנערך בבת ים ועסק בחשיבותה של צפיפות להשגת איכות חיים עירונית.

יישובים רב תכליתיים

יולם בן ה-37 עובד בקרן זה חמש שנים, ובתפקידו הוא מנהל את יחידת המחקר והמדיניות בארגון. "אני עובד בקרן מספיק זמן בשביל להבין את ההבדלים בין תכנון טוב לתכנון רע", הוא מעיד על עצמו, "בקרן אנחנו כוח של 60 איש, ולדעתי כולנו מחזיקים בהשקפה מרעננת לגבי מה התכנון צריך לעשות למען החברה, ולגבי מה הוא לא עושה למענה במצב הנוכחי. מהות פעילות הקרן היא לנסות לרקום סביבה אורבאנית מגובשת, במטרה להפוך את הערים בעולם לכאלו שראוי לחיות בהן, משום שכל עוד הערים שלנו הן גרועות, אנשים שיכולים להרשות לעצמם ייצאו מהן וייקנו נכסים באזורים הכפריים, ואלו שלא יכולים להרשות לעצמם יחיו בסביבה פחות יציבה ופחות משביעת רצון. אבל בעוד ערים יכולות להחמיר את הבעיה הן יכולות לחילופין גם לספק פתרונות להתחממות הגלובלית, להתפשטות העירונית האורבאנית לעבר אזורי הכפר ולקונפליקטים שונים".

הקרן שואפת לקדם מודל של יישובים רב-תכליתיים (mixed use), בהם ההגעה ממקום למקום נעשית ברגל ולא בתחבורה, והתושבים בהם הם ממגוון רחב של גודל הכנסה כלכלית. ביישובים כאלה הארכיטקטורה מתאימה לרקע ההיסטורי של היישוב ולקונטקסט שלו.

"הנסיך מאוד מתעניין בסוג כזה של יישובים", אומר יולם, "יש לו גם פרויקט משלו של יישוב ניסיוני שנקרא פאונדברי, סמוך לדורצ'סטר בדרום מערב בריטניה. היישוב נבנה על קרקע בבעלות הדוכסות של קורנוול, והוא מיישם עקרונות תכנון מסורתיים בצפיפות אורבאנית גבוהה עם קהילה משולבת של חנויות, עסקים ובתים פרטיים וציבוריים. אין ביישוב הזה חלוקה לאזורים, והוא מעוצב לפי האנשים, ולא לפי המכוניות של האנשים. יש ביישוב 4,000 בתים, הרחובות הם רב תכליתיים ויש שפע של שטחים ציבוריים פתוחים.

"היישוב מנוהל על-ידי חברת ניהול אליה משתייכים התושבים. אנחנו משתמשים ביישוב הזה כמודל לדוגמא, ויש ראיות לכך שיישובים כאלה לא רק מגובשים יותר חברתית, הם גם יותר רווחיים ומסייעים למנוע התחממות גלובלית, משום שביישובים כאלה התושבים פחות נזקקים לנהוג לכל מקום, או לנהוג לעבודה, הכל במרחק הליכה ומותאם להליכה. יישוב כמו זה מתוכנן בהיפוך מובהק למודל האורבאני הסטנדרטי השולט, שמקורו בארה"ב החל מלפני 50 שנה, שבו כל בית מרוחק מהשני ובמיוחד מהעסקים וממתחמי המסחר, כך שכל אחד צריך לנהוג כדי להגיע אליהם מהבית. היום ערים אמריקאיות גדולות מתרחבות ב-100 ק"מ לכל כיוון כדי לאפשר את הגלישה של העיר לכיוון האזורים הכפריים, והבתים שם בנויים בצפיפות קטנה עם גינות גדולות, מה שהופך את אותן ערים לאנטי בנות קיימא.

"היישוב שרפורד שבמחוז קורנוול הוא עוד יישוב כזה, שקיבל זה עתה היתר בנייה ויכיל 5,500 בתים. היישוב האקולוגי גם הוא מבוסס על הליכה ברגל ממקום למקום, והייחוד בו הוא שהיישוב מתוכנן בעבודה משותפת של מתכננים, חברי היישוב בעצמם, נציגים של קרן הנסיך ויועצים לעניינים אקולוגיים. זה יישוב שפונה לכיוון דרום וניצב לעמק, וירוויח מיתרון סולארי ומייצור אנרגיה מקומי".

הקשר לשוק הנפט

יולם מסביר שעיקר העבודה של הקרן היא ליישם הסתגלות להרבה גורמים, ביניהם אוכלוסיה גלובלית הולכת וגדלה. "ערים בעולם הן מזוהמות משום שאין דבר יותר מזהם מהתפשטות עירונית לאזורים הכפריים, בגלל צפיפות נמוכה", הוא אומר, "בצפיפות נמוכה אתה מחוייב לנהוג לכל מקום, וזה גורם להיותה של אמריקה תלויה בנפט. הנפט הוא משאב בזבזני ואם נמשיך לבזבז אותו הפלנטה לא תתמוך בנו. בעבר לא לקחו את הקרן ברצינות, ראו אותה בתור גוף עצבני ואובססיבי לגבי המראה החיצוני של היישובים, אבל לאט לאט הכירו בעבודה שלנו להפחתת דו תחמוצת הפחמן".

גלובס: היית רוצה לראות יותר מגורים בבניינים בגובה בינוני בבריטניה? הרי המגורים בבנייני קומות קיימים בסקטור הדיור הציבורי לבעלי ההכנסה הנמוכה.

יולם: "נכון. מרבית התושבים בבריטניה מתגוררים בצמודי קרקע. המדינה פלירטטה עם בנייה גבוהה למגורים בשנות ה-60, אבל בעיקר לדיור ציבורי לבעלי הכנסה נמוכה. במקום בו אני יושב במזרח לונדון, כשאני מביט מהחלון אני רואה בניינים בני 12 עד 16 קומות, ואני יודע שאף לא אחד מהם יהיה מקום שמח לגור בו. מגדלים כאלה הם מאוד יקרים לתחזוקה ואני בטוח שאלה שבנו אותם מתחרטים על כך. היום אנחנו מפלרטטים עם הבניינים הגבוהים (high rise) אבל הפעם לעשירים, שיכולים לעמוד בתשלומי התחזוקה, אבל אין בכך גיבוש חברתי, כי אנחנו מאפשרים רק לעשירים לגור בבניינים כאלה".

האם נושא הפחתת דו תחמוצת הפחמן היא עניין שהנסיך החדיר לקרן מתוך הקמפיין האישי שלו לצמצום הפליטה?

"בתוך בית המלוכה ישנה יוזמה להפחית את עקבות דו תחמוצת הפחמן בפעילויות בהן מעורבים בני המשפחה. חלק מבני המשפחה וגם צוות ארמון המלוכה משתמשים באופניים במקום במכוניות, ומתעקשים ליישם שיטות קיזוז דו תחמוצת הפחמן, לפיהן אם לבן המלוכה אין ברירה אלא לפלוט דו תחמוצת הפחמן מכורח טיסות לעסקים, הם מחזירים חלק מהוצאות התפעול לשם קיזוז. זה גורם לכל ארגון ולעובדיו לחשוב פעמיים כל פעם שהוא טס".

מהם התנאים המושלמים לאורבאניזם מושכל?

"התנאים הקלים ביותר הם המוכנות של הרשות המקומית ללכת לכיוון הזה, המוכנות והנכונות של המשקיע ליישם מבט ארוך טווח, והמוכנות של מחזיקי המניות בקהילה לקדם תכנון מושכל באיכות טובה. מובן שיש צורך במבנה בעלות יחיד שיכול להכיל את המבט התכנוני לטווח הארוך, וכשהתכנון המושכל כבר מיושם יש צורך בחברה ניהולית שיכולה לוודא שהקונספט מיושם".

אם יכולת לקחת עיר בבריטניה שזקוקה לתכנון מחדש, איזו עיר זו תהיה?

"גלזגו בסקוטלנד עדיין סוללת אוטוסטראדות שעוברות במרכזים האורבאניים ההיסטוריים של העיר, ואנחנו ממשיכים לבצע את אותן טעויות טראגיות. הייתי מציב בה יותר אזורים המותאמים להליכה ברגל, הייתי מארגן את האזורים בעיר כך שיהיו רב תכליתיים ומשפר את הצפיפות בה וכן את התחבורה הציבורית. אפשר להוריד את כל אותם גורדי השחקים המכוערים שהופכים את העיר לטראגית. אני חושב שגם זמנה של ליברפול הגיע, ואפשר ליצור אותה מחדש באותה עדנה לה זכתה מנצ'סטר בשנים האחרונות".

הקרן שואפת להשפעה בנושא התכנון, הנגוע במידה רבה בפוליטיקה. איך הקרן מסתדרת עם זה, בהיותה זרוע של מוסד המלוכה המוגדר א-פוליטי?

"אנחנו א-פוליטיים ואסור לנו להשמיע דעות פוליטיות. היתרון הוא שאנחנו יכולים לעבוד בעבודה שחוצה גבולות פוליטיים ולשתף פעולה עם סיעות שונות". **

michal-m@globes.co.il