שוקי הפרונטיר - בשביל הפיזור

לפני מספר חודשים ניתחתי בטור זה מוצר מובנה על קרן של קרנות גידור של חברת Permal, בה רעיון ההשקעה המרכזי היה מדינות "דרך המשי", שחלקן מכונות גם Frontier Countries (שוקי ספר). זה הטרנד הבא עלינו לטובה, ההשקעה במדינות אפריקה והמזרח התיכון. השווקים המתעוררים של השווקים המתעוררים.

הרעיון דומה לזה שהניע שווקים מתעוררים אחרים בעולם בשנים האחרונות, והוא הצמיחה הכלכלית החזקה במדינות אלו. אם בשנים האחרונות נדמה היה שהפוקוס הוא על מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), גופי השקעה רבים בעולם החלו לחפש הזדמנויות גם בשווקים אחרים, שעד עתה לא נהנו מתשומת לב מוגברת.

הסיבה היא שבשווקים מתפתחים מגוון המכשירים הפיננסים מוגבל יותר מאשר בשווקים מפותחים, ולכן היכולת לסחור במגוון אסטרטגיות מוגבלת. יחד עם זאת, העובדה כי שווקים אלו פחות משוכללים ופחות יעילים, עשויה לבוא לידי ביטוי בעיוותי תמחור - וכך נוצרות הזדמנויות השקעה. סברה נוספת היא כי מאחר ושווקים אלו פחות יעילים ופחות נגישים למשקיעים זרים, המתאם בינם ובין שווקים אחרים בעולם צפוי להיות יחסית נמוך. כלומר השקעה בשווקים האלו עשויה לשפר את מידת הפיזור של תיק ההשקעות.

להשקיע באמצעות אינדקסים

אחד הסימנים המובהקים להתהוותו של טרנד משמעותי בעולם ההשקעות הוא השקתם של מדדים (אינדקסים) העוקבים אחרי אותו טרנד - במקרה שלנו, מדדי המניות של שוקי הספר. ההגדרה של המדינות הנכללות בשווקים האלו אינה אחידה אצל ספקי האינדקסים, אך באופן כללי שווקים אלו כוללים את מדינות מזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון (ללא ישראל) ומדינות מסוימות באסיה (כמו וייטנאם, סרי לנקה ובנגלדש).

שמות קוד נוספים לשוקי הספר הםMENA (Middle East North Africa), ו-EMEU (Emerging Markets Eastern Europe). אך אלו כוללים כמובן רק חלק מן המדינות.

חברת MSCI Barra השיקה בתחילת 2008 סדרת אינדקסים של Frontier Markets. מריל לינץ' השיק במארס את Merrill Lynch Frontier Index ולחברת S&P יש את S&P/IFC Global Frontier Markets Index.

האינדקסים עשויים להיבדל במשקל הניתן לכל מדינה, בחלוקה הסקטוריאלית ובגודל החברות הנכללות באינדקס. באופן כללי ניתן לומר כי כל האינדקסים מוטים לטובת מדינות המפרץ הערביות, ולכן בעקיפין מוטי נפט - אם כי לא רק. אחת החברות הגדולות והידועות במזרח התיכון היא חברת התקשורת המצרית אורסקום.

השלב הבא לאחר השקת האינדקסים הוא, כמובן, השקת מוצרים העוקבים אחרי האינדקסים. ואכן תעודות הסל השונות העוקבות אחר שווקים אלו מתחילות לצוץ. בחודש יוני השיקה Claymore את תעודת הסל הראשונה שעוקב אחרי שווקים אלו ונסחרת בארה"ב. קיימות גם מספר קרנות נאמנות: Templeton, JP Morgan, Merrill Lynch, Julius Baer - כולם כבר שם, וחברות ובנקים נוספים נכנסים לתחום. גם קרנות הגידור לא מתעלמות: Permal, כאמור, וגם GAM (פיוניר משווקת מוצרים של חברות אלו, אך לאו דווקא את הקרנות הספציפיות האלו).

אך גם אם נדמה כי כל העולם כבר שם, ההשקעות בשווקים האלו עדיין בשלבים ראשוניים ובהיקפים קטנים. בין היתר, מאחר וקשה עדיין למשקיעים זרים להשקיע ברוב השווקים הללו מסיבות של סחירות נמוכה, היעדר שקיפות, רגולציה מועטה וכו'. ויחד עם זאת, אלו בדיוק הסיבות שבגינן נוהרות לשם כל אותן קרנות. כולם רוצים לנצל את עיוותי השוק בטרם יהיה מאוחר מדי.

לכן, אגב, אני לא בטוח שתעודות סל הן המכשיר המתאים ביותר להשקעה בשווקים האלו. ככל שהשווקים פחות משוכללים ופחות יעילים, יתרונות ההשקעה הפסיבית (כביכול) פוחתים.

מה בדיוק מחפשים שם כולם?

בשתי מילים: חוסר קורלציה. כפי שהזכרתי לא אחת, המפתח ל-Asset Allocation מוצלח הוא חוסר קורלציה (חוסר מתאם) בין המרכיבים השונים בתיק. ה'סיפור השיווקי' שחוזר על עצמו אצל כולם הוא שהמתאם בין שוקי הפרונטיר ליתר השווקים בעולם, מפותחים ומתפתחים, נמוך.

תורמות לכך מספר סיבות: שוקי הפרונטיר מוערכים בחסר לעומת שווקים מתעוררים אחרים, ולכן עשויים לעלות גם כאשר שווקים אחרים יורדים. הנזילות הנמוכה והקושי בהשקעה מונעים או מעכבים כניסת כסף "חם" (ספקולטיבי), שממהר גם לצאת. רבות מהמדינות האלו נהנות ממשאבים רבים (כמו נפט) ו/או כוח עבודה זול.

בבדיקה שערך בלומברג ב-2007 נמצא כי הקורלציה בחמש השנים האחרונות בין מדד S&P/IFC Global Frontier Markets לבין מדדי MSCI World לשווקים המפותחים והמתעוררים היא 0.42 ו-0.46 בתאמה. זהו נתון נמוך שמרמז על מתאם מועט. לשם ההשוואה, הקורלציה שנמדדה בין MSCI World ו-MSCI Emerging Markets הייתה 0.86.

האם להשקיע?

אני לא נגד השקעה ב-Frontier Markets, נהפוך הוא. גם לי הדבר הקורץ בסיפור הוא בעיקר הקורלציה הנמוכה. אבל לפני שרצים להשקיע בשווקים האלו כדאי לזכור כמה דברים: לספקיות המדדים יש אינטרס ברור לייצר כמה שיותר מדדים על כל דבר שאפשר. חלק מהמדדים מוצדקים יותר, חלק פחות. תעשיית תעודות הסל דוחפת את ספקיות המדדים לייצר מדדים, כי יותר מדדים פירושו יותר תעודות סל.

נכון להיום, הנתונים ההיסטוריים לגבי המדדים או השווקים אלו חסרי ערך וסובלים מבעיות מדידה והטיות שונות. רק עכשיו, עם השקת המדדים, מתחילים למדוד באופן חי, אמיתי ומדויק יותר.

התעשייה הפיננסית היא, במובנים רבים, תעשייה של אופנה וכרגע שוקי הפרונטיר מתחילים להיות באופנה. המשמעות היא כי כנראה שיהיו יותר מוצרי השקעה בתחום מאשר אנשים שבאמת מכירים את השווקים הללו ומבינים בהם. והכי חשוב, הקורלציה הנמוכה (אם באמת קיימת) כנראה שלא תישאר כזו למשך הרבה שנים.

המקרה הטוב, מנקודת מבטו של המשקיע בשווקים האלו, הוא שכסף רב יזרום לשם בשנים הקרובות ונחזה בשידור חוזר של השנים האחרונות בשוקי ה-BRIC. בסופו של דבר, התשואות יחלו להתכנס לאותם כיוונים כמו יתר השווקים בעולם. גם על סין נאמר שהיא לא קורלטיבית לשווקים המפותחים, ובכל זאת, גם המדדים הסיניים נפלו בחדות - גם אם בעיכוב מסוים ביחס ליתר השווקים בעולם. ועם כל הכבוד לשוקי הספר, הסיפור הכלכלי של ברזיל, הודו, סין ורוסיה עדיין נדמה כמוצק יותר.

אז אם להיחשף לשווקים האלו - בקטן ולא באמצעות תעודות סל ו/או מוצרים מובנים, אלא באמצעות קרנות נאמנות או קרנות גידור. הדבר הכי חשוב בבחירת הקרן במקרה זה הוא הרקע של המנהל, הקשרים שלו וההיכרות שלו עם השווקים הללו.

הכותב הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי.