"חלק נפגעים, אבל אחר כך תגיע פריחה גדולה"

בין התוכניות הגדולות שהעיר עוברת - החלפת תשתיות של ביוב ומים, כביש ומדרכות בנות כ-60 שנה, כשאורך החיים הממוצע שלהם בעולם הוא 50 שנה. המטרה ברוכה, אך תושבים רבים ובמיוחד סוחרים מתלוננים על ירידה משמעותית בהכנסות. העירייה כאמור אינה מעניקה הנחות כלשהן בארנונה בתקופה הקשה, ובעלי החנויות, מרביתם עסקים קטנים ובינוניים, מתאמצים לעבור את השיפוצים בשלום.

לעירייה תל אביב יש תקציב גדול מאוד בתחום - בשנת 2008 מוערך התקציב להחלפה ושיקום של תשתיות ופיתוח בכ-500 מיליון שקל. "כשהתחלנו בעבודות בתחילת הקדנציה של רון חולדאי היו ויכוחים בנושא, אך התברר שהמקומות ששיפצנו עברו פריחה גדולה. בדיזנגוף צפון למשל היו התנגדויות עצומות".

גלובס: מדוע אין הנחה בארנונה לסוחרים הסובלים?

מאור: "על פי החוק, ארנונה זה מס שלא קשור לשום דבר אחר. בזמן השיפוץ יש הפרעות ואין מה לעשות. ברור שחלק נפגעים, אבל זאת מתוך ידיעה שזה לזמן מסוים ואחר כך תגיע פריחה גדולה. בסך הכול, מי שטוב, יש לו לקוחות".

מה לגבי בעיית חנייה בזמן עבודות השיפוצים?

"באזור הבימה, למשל, חונים בינתיים בשוק הסיטונאי כדי ללכת להופעה בהיכל התרבות. כשמשפצים מספר מקומות יש פחות חניה והפיקוח העירוני מקבל הנחיה להקל על התושבים בעלי תו חניה באזור.

"מבחינת הפריסה בעיר, יש חלוקה מאוד מאוזנת של העבודות. בשנתיים האחרונות עבדנו בצורה מאסיבית באזור היכל התרבות וכבר היום אנו קוצרים את הפירות. בכל מקום אנו נותנים פתרונות כדי שהרחוב ימשיך בשגרת החיים שלו במידת האפשר, ויש מישהו שאחראי על ממשק תמידי עם התושבים והסוחרים".

לעירייה יש תוכניות רב שנתיות וכל שנה מעדכנים אותה. כשמתחילים בפרויקט נשלח מנשר לתושב, אתר האינטרנט של העירייה מעודכן ובנוסף מציבים שלטים במקום. בנוסף ישנה תוכנית "ששת" - שיקום שיפור תשתית - במסגרתה באים לתושבים באזור מסוים ובונים יחדיו תוכנית איך להקצות משאבים לפי רצונם גינה, מדרכות וכולי.

יש תחושה שהפרויקטים מבוצעים הרבה מעבר למתוכנן.

"אם אתה רוצה להשפיע על אזור מסוים אתה חייב לתת מסה קריטית כדי להשפיע עליו. לפני כשנה החלטנו לתת דגש על האזור של הבימה ותחילת אבן גבירול וצפון והצלחנו לסנכרן מספר פרויקטים. מדובר בשדרת העסקים והתנועה הגדולה בעיר, כולם חיים בהרמוניה ואמרנו שאנו לא רוצים להרוג את זה. כל פעם סגרנו רק נתיב נסיעה אחד מתוך שלושה ונתנו לרחוב להמשיך לעבוד. גם במדרכות עבדנו ברצועות כדי לפגוע במינימום האפשרי".

אגב, סוחרים רבים איתם מדברים זוכרים תקופה שונה מכפי שמצייר ד"ר מאור ומתלוננים על פגיעה בעסקים לפני ואף אחרי השיפוצים.

יש לכם תוכנית בסיסית שתקפה לכל האזורים?

"בשנות ה-60 ואחריהן תכנון הרחובות בעיר היה באוריינטציה לטובת רכבים, ואילו היום העדיפות היא להולכי הרגל ולתנועה לא מוטורית, כגון אופניים. בכל מקום שאפשר - יש שביל אופניים. הכול מתוכנן עד לפרט הקטן ביותר: מה החלק של הולכי הרגל, רוכבי האופניים, שפת מדרכה מחוספסת לטובת העיוורים ועוד. אפילו עמודי התאורה שהתקנו יכולים לשמש לתליית תמרורים ולהנחת פחי זבל. כשאנו נכנסים לרחוב, החלק העילי שלו זה המרחב הציבורי ואנו רוצים לתת לו דגשים אחרים ממה שהיה קודם".