החזרה הגנרלית עברה בשלום

תקציב המדינה שעבר שלשום בממשלה על חודו של קול, הינו בבואה למציאות בה אנו חיים. חיים על הקצה. כך בביטחון, כך בכלכלה ולצערנו, כך גם בחברה. אזרחי ישראל צריכים להתגאות בתוצאה של הדיונים אתמול, אם כי לא בדרך שנעשתה. מדינת ישראל סובלת קרוב לשני עשורים מחוסר יציבות פוליטי, אשר גרם לכך שלא הייתה כנסת, או ממשלה, שמילאה את ימיה במשך ארבע שנים רצופות. ולצערי, אנו ממשיכים במגמה זו גם היום. מניסיוני אני יודע כי התקציב שצלח את הדיונים במליאת הממשלה, ככל הנראה לא יהיה תקציב המדינה לשנת 2009, אך הוא בהחלט מהווה מסגרת ראויה. החשיבות בהעברת התקציב משדרת מסר של הרגעה לשווקים בעולם ולא פחות חשוב מכך, למשק הישראלי.

אם לא היה עובר התקציב בממשלה עלולות החלטות מרכזיות להידחות. כבר היום יש סימנים ראשונים המעידים על כך שחלק מהתוכניות הלאומיות מתחילות להיכנס לתהליך של "גרירת רגליים" עקב "ריח הבחירות" שבאוויר.

תקציב מדינה מוסכם יכול לקזז את ההשפעות השליליות של אי הוודאות הפוליטית תוך הגברת הוודאות התכנונית והתקציבית. אני סמוך ובטוח כי כל מי שיידרש להרכיב את הממשלה הבאה יהיה צריך, או תהיה צריכה, להתמודד עם כמה מהדרישות הקואליציוניות שהועלו שלשום ונדחו, אך מרחב הגמישות יהיה קטן יותר ובכך נמנע "בזאר טורקי" בעוד מספר חודשים. אולם, בל נקל ראש, שלשום התקיימה "החזרה הגנרלית" וההצגה הגדולה תתקיים במליאת הכנסת.

מדינה אשר רוצה להעלות את שיעור המועסקים, להגדיל התחרות במשק, להקטין נטל המס, להקטין את החוב הלאומי, להגדיל את ההשקעות בחינוך ולהקטין את הפערים החברתיים, ויחד עם זאת לשמור על הקצאת משאבים ראויים לביטחון הקיומי שלנו, תוך שהיא פוזלת לעבר המציאות הפוליטית של העשורים האחרונים - חייבת ליישם מדיניות תקציבית רב-שנתית. מקבלי ההחלטות התנגדו בעבר לקיבוע תקציב רב-שנתי, משום שחששו מהקטנת הגמישות התקציבית. בעיניי, זו הסיבה העיקרית לכך שחובה עלינו לקבע תקציב חמש-שנתי. כך תפחת התופעה הידועה המתרחשת עם חילופי השלטון בישראל מדי שנתיים: תוכניותיה של הממשלה היוצאת מועברות אחר כבוד לארכיונים, והממשל החדש מתחיל בתהליכי התכנון של חזונו החדש מאפס. התופעה הזו היא אחד הגורמים המרכזיים לבזבוז משאבים וזמן, והיא משדרת למשקיעים חוסר יציבות אלמנטארי.

מודל שיכול לשמש לנו כדוגמה לתכנון רב שנתי נמצא במערכת הביטחון, המוציאה מדי שנה תוכנית חומש, לצד הצבת יעדים ארוכי טווח ל-20 שנה. אלה מאפשרים למערכת הביטחון לבנות את ההתעצמות הצבאית על פי סדרי עדיפויות ברורים, ולא על פי גחמות משתנות של מפקדי הצבא, שרי הביטחון או האוצר. עם זאת, חשיבות המערכת לתכנון רב שנתי, נכונה לא רק לפרויקטי תשתית עתירי ממון וזמן, אלא גם ל"פרויקטים רכים" כגון: חינוך, רפואה, איכות סביבה ועוד. ובעצם, היא נכונה לכל פרויקט שתוצאותיו נמדדות לאורך זמן.

המפתח לפיתוח הכלכלה הוא היכולת להתבונן קדימה ולמרחק, בעוד שמגננה תקציבית וחוסר קבלת החלטות יכולים להפוך בנקל למכת מחץ למשק הישראלי. כדי למנוע זאת, על ראש הממשלה, שר האוצר ובכירי המשק להמשיך במתווה ולעמוד ביעדים עליהם הכריזו עם כינון התקציב לשנת 2008. הקדמת החלטות תכנוניות, לצד הקפדה על מתווה תקציב הנוכחי ותכנון רב שנתי ישפרו לעין ערוך את יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם כל טלטלה, מחוץ או מבית.

* הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון.