חשיבותה של אכסניה

בית ספר יוכתר כירוק כאשר 80% מהתלמידים יגיעו מהסביבה הקרובה, יותקנו שבילי הליכה ונסיעה באופניים לשני כיוונים שונים והציבור הרחב יעשה שימוש במתקניו השונים. במחקר שנעשה בארה"ב בקרב 30 בתי ספר שנבנו לפי דרישות התקן לבנייה ירוקה (LEED), נמצא כי הבנייה הירוקה הוסיפה רק עד 2% לתקציב הפיתוח בהשוואה למבנה בית ספר קונבנציונאלי (תוספת של עד 30 דולר למ"ר), אך סיפקה יתרונות כספיים גדולים עד פי עשרים (כ-700 דולר למ"ר).

צריכת אנרגיה נחשבת לאחת ההוצאות המרכזיות בניהול בית ספר. התקן דורש הקטנת צריכת האנרגיה בבניין ב-7% בזמן שיפוץ או 14% בבניית בניין חדש בהשוואה לבית ספר זהה. ניתן להשיג זאת ע"י אמצעיים פאסיביים, כדוגמת שיפור הבידוד ושימוש באור יום. מחקרים מצאו כי ניצול אור יום מקסימאלי ע"י ריבוי חלונות וטכנולוגיות להחדרת שמש מעלה את היכולת הלימודית והריכוז. עוד נמצא, כי יכולת הלמידה תלויה בריכוז דו תחמוצת הפחמן שבחלל הכיתה.

בישראל יש בעיית איכות אוויר תוך-מבני קשה. הפיתרון הזול של מזגנים מפוצלים אינו מיועד לספק אוויר צח והפיתרון של פתיחת החלונות בזמן פעולת המזגנים גורם לבזבוז אנרגיה רב. הטיפול באיכות האוויר כולל דרישות לשימוש בחומרי בנייה, כגון צבעים, דבקים, חומרי איטום וכו', שאינם מכילים תרכובות אורגניות נדיפות ולנקוט בכל האמצעים למניעת היוצרות עובש. בנוסף, יש לשקול התקנת מערכות מזוג אוויר חסכוניות כגון מערכת גיאותרמיות או מערכות לאגירת קרח בלילה.

אגב, המשרד להגנת הסביבה הסמיך השנה כ-56 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים כירוקים לפי תקן עצמי שפיתח. מספר בתי הספר המוסמכים כירוקים על ידי המשרד מגיע כבר לכ-150, מה שיכול להיות התחלה לא רעה.

הכותב הינו מהנדס ויועץ לבנייה ירוקה