הליכי אישור תוכניות בניין עיר הינם הליכים ממושכים ומפרכים ביותר. בעל קרקע היוזם שינוי ייעוד במקרקעין שבבעלותו, כדי למקסם את הנאתו מרכושו, צפוי לעבור שנים רבות של דיונים.
מי שמעורה בפרקטיקה יודע, כי בעל קרקע לעיתים נמצא מרחק מה מהאישור המיוחל, אך לפתע באה ועדה כזו או אחרת, או מהנדס ועדה כזה או אחר, ומציבים דרישות חדשות ובכך הכל מתחיל מחדש.
לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש להכריע בסוגיה דומה, אשר בעל מקרקעין, לאחר למעלה מעשר שנות תכנון ומאמצים, סורב בתחנה החשובה ביותר, קרי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
העניין היה בעת"מ (ת"א) 1794/06 עו"ד שפירא מאיר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, שנידון בפני השופטת מיכל רובינשטיין.
ראשית ההליכים בשנת 1995, אז העותר ניסה, עם יזמים אחרים, לקדם תהליך תכנוני של שינוי ייעוד במקרקעין שיש לעותר זכויות בה, לצורך הקמת יחידות דיור.
על-פי האמור בפסק הדין, העותר עבר תלאות רבות ומהנדסי ועדה שונים, כשכל אחד הטביע חותמו, מי בקידום התוכנית ומי בעיכובה. לבסוף, ולכשהתוכנית הגיעה לוועדה המחוזית (לאחר שפעם אחת ועדה מחוזית הורתה לוועדה מקומית על ביצוע שינויים), הוועדה המחוזית החליטה לסרב לתוכנית.
העותר מלין על כך כי הליכי התכנון נמשכו שלא באשמתו זמן רב מידי, וכי החלטת הוועדה המחוזית מתבססת על גרסת התוכנית שהוגשה על-ידי היזמים בגרסה הקודמת, ולא מתייחסת לשינויים בתוכנית ולגרסה המעודכנת שלה. בקשת העותר לערור למועצה הארצית נדחתה, ועל כן העותר הגיש את העתירה דנן לבית המשפט המחוזי.
השופטת מיכל רובינשטיין, לאחר ניתוח ממצה של ההלכה בעניין התערבות בית המשפט בהחלטות מוסד תכנוני, מקבלת את העתירה ומחזירה את התוכנית לדיון בוועדה המחוזית.
בעניין זה, השופטת רובינשטיין קובעת כי הנחת העבודה היא כי בית המשפט לא נכנס בנעליה של רשות תכנונית (ראו גם: עע"מ 9316/05 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה). יחד עם זאת, השופטת רובינשטיין מדגישה את חשיבות התייעצות בוועדה מקומית (ראו ע.א. 2902/97 אחים עופר) וכן חשיבות הנמקת החלטות (ראו: עת"מ (חיפה) 3346/06 השמורה בע"מ).
רובינשטיין קובעת, כי "משבחנתי את החלטתה של הוועדה המחוזית מצאתי כי אינה מנומקת די צרכה. הלכה למעשה, בלשון ההחלטה לא מופיע ולו נימוק אחד המסביר את דחיית התוכנית. כל שמצוין בו הוא כי הוועדה, לאחר ששמעה הסברים מיזמי התוכנית ומתכנניה ומהוועדה המקומית הוד השרון, מחליטה לסרב לתוכנית וקוראת לוועדה המקומית להיות יזם התוכנית על חטיבת קרקע זו. דהיינו - הוועדה מסתמכת הלכה למעשה על הסברי יזמי התוכנית והמלצת הוועדה המקומית, אותה המלצה שהתבססה על תוכנית שונה מזו שנדונה בפני הוועדה. אין בנוסף לכך כל נימוק קונקרטי הנוגע לחולשותיה של התוכית והבעיות הטמונות בה".
פסק דין זה מחייב את מוסדות התכנון, ובמיוחד הרגיש שבהם, קרי ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, להימנע מלתת החלטות ללא נימוקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
