על מה נבחרת הכדורסל התאמנה בחודשיים האחרונים?

קשה מצפונית לבקר את צביקה שרף, שעובד כמעט בהתנדבות, אבל כשהוא מריץ 78 חמישיות במשחק, אין ברירה

שבע שניות לסוף הרבע השלישי, 57-58 לבוסנים, כדור אצל ישראל. על המגרש הרכב מחליפים עם רוט, לימונד, ווטסון, תמיר ונאור. אף אחד מהם לא הסקורר המוביל של הנבחרת. במקום לבצע חילוף מהיר ולהכניס את טפירו או אפילו את הלפרין, ראה צוות האימון את לימונד משחק אחד על חמישה, ומחמיץ את ההזדמנות לסיים את הרבע ביתרון. לפיני ודיויד זה לא היה קורה.

בשורה התחתונה נבחרת ישראל שיחקה שני משחקים בארבעה ימים, ואילולא בריטי אחד שהתגלה כציוני נלהב, מנהל הנבחרת היה צריך להזמין כבר היום כרטיסי טיסה לטורניר ההזדמנות האחרונה בקיץ הבא. מה שנשאר לנו משני המשחקים הוא בעיקר טעם רע. לא מהתוצאות, בעיקר מהדרך.

האמת שקצת קשה לי מצפונית לכתוב ביקורת על צוות האימון ועל צביקה שרף. הרי הם עובדים כמעט בהתנדבות, כשפיני גרשון (בולגריה) ודייויד בלאט (רוסיה) עובדים בשביל הרבה מאוד כסף, בארצות שכנראה מעריכות את משרת מאמן הנבחרת יותר מקברניטי האיגוד שלנו. ובכל זאת כשרואים את המשחק המפוזר והנרפה של הנבחרת, כשההתקפות החשובות ברבעים האחרונים נגמרות בזריקות שפוגעות בחפים מפשע ביציע, וכשמריצים במשחק אחד 78 חמישיות, קשה שלא להרהר ולערער.

הנבחרת מתאמנת כחודשיים, שכללו גם לא מעט משחקי אימון בארץ ובחו"ל. למרות זאת לא ברור למה התכוננו שם. בשני המשחקים פותח בחמישייה עידו קוז'יקרו, משחק מספר דקות מועט יורד מהמגרש ולא חוזר. בשני המשחקים הנבחרת מגיעה לרגעי ההכרעה ולא מסוגלת לייצר תרגיל וסל בהתקפה, או עצירה וריבאונד בהגנה. היא מגיבה ולא יוזמת, רודפת אחרי יריבותיה ובסופם גונבים ניצחון. או שלא.

נראה גם ששרף מגיע עם חילופים מהבית. יותם שהיה אתמול מהיותר טובים בהתחלת המשחק יורד ראשון. תמיר שהיה מצוין משחק רק 15 דקות, ואחרי מחצית ראשונה מצוינת, עולה רק באמצע הרבע הרביעי. נכון שווטסון היה אחראי לשינוי במחצית השנייה (איפה הוא היה משחק וחצי?), אבל בערב כזה שתמיר הוא היחיד שקולע מחוץ לקשת, אפשר היה לצוות אותו עם ווטסון.

בכלל לא ברור מי יעלה למגרש, מתי ובאיזה תפקיד. חוץ מטפירו שישחק כל עוד יש לו דופק וגרין שישחק כל עוד אין לו עבירות, הכל הולך. חבל שזה לא רץ.

דבר אחד אפילו לא הולך, וזה יותם הלפרין. שרף ממשיך את הרומן שלו ממכבי ת"א עם יותם. אבל גם במכבי כשהיה לו את הלוקסוס לשים את יותם על הספסל (ביינום, קאמינגס, בורשטיין, שארפ...), זה עלה לו באובדן אליפות וגביע. בנבחרת אין לו את הלוקסוס הזה, ובכל זאת הוא מתנהג אליו כאל אחרון שחקני הנוער. את המשחק הלפרין התחיל טוב (כל 5 הנקודות הראשונות של הנבחרת היו כתוצאה ממהלכים שלו), אבל הוא הראשון שנשלח לספסל. כנראה כדי להחזיר את טפירו לעניינים. מתי הוא חזר? 14 שניות לסיום המחצית לשמירה בהתקפה האחרונה של הבוסנים, כדי שטפירו ינוח ולא יקבל עבירה. שחקן נוער כבר אמרנו? וזה במשחק שטפירו לא היה פקטור.

במשחקי הנבחרת עד כה היו לנו הרכב מעורבל, משחק מבולבל ויותם על הספסל. ממש דז'ה וו למשחקי סגנית האלופה. במידה ושרף וצוותו לא יעשו את ההתאמות והשיפורים הנדרשים, עלול להיות דז'ה וו גם לתוצאה.

צרו איתנו קשר *5988