"דגש על ירושלים כמרכז מטרופוליני ארצי ועולמי"

אחרי שנים של תכנונים הופקדה לפני שבועיים תוכנית המתאר המחוזית הכוללת למחוז ירושלים (תמ"מ 30/1) להתייחסויות הציבור. בזמן שהתוכנית לבירה, שמציגה את מגמות התכנון עד לשנת 2020, עדיין צריכה לעבור שלבים לאישורה הסופי, תוכנית המתאר המקומית לעיר מתקדמת בוועדה המחוזית ותוכניות לפארקים מטרופולינים מתקדמות אפילו מהר יותר ממנה. לדברי מתכננת מחוז ירושלים, דלית זילבר, תוכנית המתאר המחוזית קובעת את המדיניות, אך התוכנית המקומית היא זו שמביאה לידי ביטוי את ההכוונות והמדיניות.

גלובס: האם יש התאמה בין שתי התוכניות?

זילבר: "התוכנית המחוזית קובעת את הדברים ברמה יותר כללית, בעוד שתוכנית המתאר המקומית קובעת למשל איפה יהיו בדיוק אותם אזורים לחידוש עירוני, לעיבוי, לציפוף, תוספת קומות, המרחב הציבורי וכו'. יש כל הזמן התאמה בין השתיים. התוכנית המחוזית מדברת למשל על עידוד התחדשות עירונית, אבל שוב, תוכנית המתאר המקומית היא שמגדירה בדיוק באילו שכונות תהיה התחדשות עירונית. רמת הפירוט של התוכנית המחוזית לא נכנסת לזה".

כיצד, אם כן, תורמת תוכנית המתאר המחוזית לחיזוקה של ירושלים, כפי שהיא מצהירה במטרותיה?

"תוכנית המתאר המחוזית ממשיכה מגמה של מדיניות תכנון של חיזוק העיר על פני האזורים הכפריים. התוכנית נותנת דגש קודם לירושלים וגם לבית שמש, כעיר השנייה במחוז, ומפנה את משאבי הפיתוח לאזורים האלה.

"התוכנית קובעת אזורים כפריים ואזורים שלמים שלא יתאפשר בהם פיתוח בתחום מטה יהודה ומגדירה אזורים שהם הליבה השמורה שלא תותר בה פיתוח - בקצה של ירושלים במערב לכיוון שער הגיא. באזור מטה יהודה תותר תיירות, אך הפיתוח יהיה בירושלים. יש דגש על ירושלים כמרכז מטרופוליני ארצי ועולמי. מעבר לכך, התוכנית כוללת הוראות והנחיות שמטרתן העצמת מרכז העיר ירושלים כמרכז מטרופוליני בו יינתן משקל גבוה לתכליות כמו שירותים עסקיים ופיננסיים, מוסדות תרבות מרכזיים, משרדים ממשלתיים, מוסדות להשכלה גבוהה, מסחר מתמחה, מלונאות, שירותי תיירות, שטחים פתוחים והפארקים המטרופולינים שיתחברו לליבה השמורה. התוכנית מגדירה מתחמי תיירות, תחבורה ציבורית, מעגנת את העיר העתיקה וסביבתה ועוד".

לתוכנית החדשה מצורף נספח, עם המלצות לפיתוחה וחיזוקה של ירושלים, המציע אמצעי מדיניות שיאפשרו מימוש חיזוק כלכלי של העיר בתחומי התכנון הפיזי, החברה והכלכלה. חלק מהאמצעים אינם תכנוניים כלל.

כיצד תוכנית מתאר מחוזית אמורה להשיג יעדים כאלה?

"ההמלצות ניתנו על פי החלטת המועצה הארצית בזמנו. נכון שלא כל ההמלצות הן המלצות בתחומי התכנון הפיסי. התוכנית ממליצה על שורת אמצעי מדיניות, בהם שכונות מגורים שיאופיינו כך שמבני הציבור יותאמו לאופי האוכלוסייה כדי שיהיו גם שכונות חילוניות, חרדיות וערביות, ועוד. כרגע זה בהצהרות וזה לא בא לידי ביטוי, אלא יותר מלים שמבקשות להנחות - חידוש עירוני, עיבוי בשולי שכונות ועוד. התוכנית מדברת גם על חינוך מגוון, חיזוק האלמנטים החזקים בירושלים, כגון השכלה גבוהה, משרדי הממשלה. היא מבקשת להקצות תקציבים לחיזוק הזה ואף מתייחסת לנושאים ברמה של 'עיר שלום' ו'עיר לכולם'. מעבר לכך היא מתייחסת, כמובן, גם לאזורים הכפריים, ליישובים פרבריים, מעברים אקולוגיים, יערות, חקלאות מסורתית ועוד".

התוכנית כוללת גם כ-500 אלף מ"ר לאזור תעשייה ותעסוקה במחצבת הקסטל, תוכנית שהחברה להגנת הטבע נלחמה בה בטענה שהמשמעות היא שמחזירים למעשה חלק מתוכנית ספדי שנדחתה, ומחייבים כך סלילת כביש הטבעת המערבית.

"חלק מזה היה בתוכנית ספדי למערב ירושלים והמועצה הארצית החליטה להשאיר זאת רק לתעסוקה ותעשייה. האזור כבר היום מופר והמועצה הארצית צמצמה אותו ואת השימושים בו. מעבר לכך, תוכנית מתאר מחוזית 17/1 שמאושרת תואמת את הקמת האזור".