ב-2007 זכו רבים מחברי הקיבוצים לחלוקת רווחים של עד 30,000 שקל

שנת 2007 סימנה מהפך בקיבוצים בישראל. חברי קיבוצים רבים זכו ליהנות מרווחים שחולקו ע"י הקיבוץ בסכומים גבוהים של עד 30,000 שקל לחבר בשנה.

בשנה זו, חברים בכ-35 קיבוצים באזורי נגב, גליל מערבי ועמק יזרעאל, נהנו בפעם הראשונה מרווחי הקיבוץ. כך לפי רו"ח דורון שטיין, שותף בכיר בחברת BDO זיו האפט, לקראת כנס המנהלים ה-6 בתעשייה ובקיבוצים.

בעבר, מסביר שטיין, היה נהוג לתת תוספות מינוריות לתקציב האישי, ללא הגדרה ברורה של צורת החלוקה והבסיס לחלוקה. החל משנת 2007 בוצעה חלוקת הרווחים בכ-35 קיבוצים על-פי מודלים חדישים המתבססים על מנגנון שיוך הון ונכסים. בניגוד לעבר, בוצעה עתה חלוקת הרווח כדיבידנד מתוך ההון העצמי.

כמו כן, מוסיף שטיין, לאחר פרסום דוחות כספיים המצביעים על שיפור בתוצאות העסקיות, הולכת וגוברת הפעלת לחץ של חברי קיבוצים, בהם טרם התקיימה חלוקת רווחים, על הנהלת האגודה לחלק רווחים.

השיפור בתוצאות מושפע גם ממכירת יחידות ההשתתפות בתנובה, אם כי בחלק גדול של התנועה הקיבוצית שימשה תמורה זו לפירעון חוב ולהפקדות בפנסיה. בקיבוצים בהם רמת החוב נמוכה והפנסיה מוסדרת, חולקו רווחים לחברים, גם מתוך כספי תנובה.

שטיין מסביר כי גם אם היו בעבר נוהגים לחלק רווחים לחברים, היו מכנים זאת "בונוס", או "תקציב נוסף". כיום, לעומת זאת, אין מניעה, בכפוף לתקנון מתאים, להכריז על חלוקת רווחים באגודה, ולבצע רישום חלוקה זו כמו בכל חברה המחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה.

לדברי עו"ד דוד גילת, שותף בכיר במשרד י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס ,סלומון ושות', מומלץ לכל קיבוץ לקבוע בנפרד קריטריונים לחלוקת רווחים בהתאם למצבו הכלכלי ולצורכי החברים, שכן קיים קושי ממשי לקובע כללים אחידים לכלל הקיבוצים בנושא זה.

הנהלת האגודה בקיבוצים המתנגדים לדבר טוענת כי אין לחלק רווחים, שכן הכסף נדרש להשקעות, החזר חובות, הפקדה לפנסיה ובמקרים פחות סימפטיים - פירעון חוב פיגורים לספקים.

שטיין מוסיף כי מזה שנים מתנהלת מחלוקת בשאלה מהו סכום הרווחים הראויים לחלוקה. מחד, מדווח הקיבוץ על רווחים ומאידך, קיימים צורכי השקעה, החזר חובות והתחייבויות אחרות, לחברים ולאחרים, המכבידים על תזרימי המזומנים.