ליהמן וההיי-טק הישראלי

קבוצת ההון סיכון של ליהמן ברדרס השקיעה בחברות בישראל מאז 1999 ועד לאחרונה. בסך הכל השקיעה ליהמן ב-11 חברות טכנולוגיה מקומיות ובקרן הון סיכון אחת. גוף ההון סיכון של ליהמן השקיע בחברות תמיד לצד גופים אחרים ולכן קשה לקבוע כמה בדיוק הוא השקיע בחברות ישראליות. ההערכה היא כי מדובר בכ-100 מיליון דולר.

המשמעות של היעלמותו של משקיע מסוגו של ליהמן לא לחלוטין ברורה. מנכ"ל של אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות שליהמן השקיעה בה אמר היום: "התקשרתי לאיש הקשר שלי, אבל גם הוא לא ידע מה לענות. כרגע אף אחד לא יודע כלום. גם הם מבולבלים. מבחינתנו, מאחר וההשקעה כבר נעשתה, אנחנו ממשיכים כרגיל ומחכים לחדשות".

1.1 מיליארד דולר

זרוע ההון סיכון של בנק ההשקעות הוקמה בשנת 1995, במטרה להשקיע בחברות שמסוגלות למנף טכנולוגיות חדשניות ופתרונות ניהוליים לעסקים מצליחים. מדובר בעיקר בחברות טכנולוגיה. הקבוצה השקיעה בעיקר בחברות פרטיות מגובות הון סיכון בשלבי הביניים ובשלבים הבוגרים, אך גם בחברות בשלות ואף ציבוריות. בחברות בשלבים המוקדמים ביותר הקבוצה השקיעה רק לעתים נדירות. בקבוצת ההון סיכון השקיעו לא רק ליהמן ברדרס אלא גם עובדי ליהמן וגם משקיעים מוסדיים ופרטיים.

על פי האתר של הקבוצה היא ניהלה יותר מ-1.1 מיליארד דולר, כש-717 מיליון דולר הושקעו ב-84 חברות בתחומים ושלבים שונים. בספטמבר לפני שנה גייסה ליהמן את הקרן החמישית בהיקף של 356 מיליון דולר. כאן אפשר ששליש מהכסף כבר הושקע בחברות.

מי ינפיק?

יוסי וינצקי, שותף בקרן ההון סיכון אתגר, שלא ביצע השקעות לצד ליהמן, העריך היום מה המשמעות של התמוטטות הבנק: "כרגע נראה שהמשמעות אינה קריטית. ליהמן השקיעה בחברות טכנולוגיה יחסית בוגרות, והבעיה היחידה של החברות היא שבסבבי גיוס ההון הקרובים הם כנראה לא יוכלו לצפות שימשיכו להשקיע. צריך להבין שכשמתבצעת השקעה בחברת סטארט אפ היא ברוב המקרים במנה אחת. החברות גייסו כבר את ההון והוא בקופה שלהן. אף אחד לא חייב להם כסף. במקרה של השקעה בקרנות הון סיכון זה סיפור אחר כי העברת הכסף נעשית במנות".

*החברות הישראליות לא ייפגעו?

"למיטב ידיעתי, ליהמן לא שיחקה כקרן הון סיכון רגילה בשוק הישראלי. היא ביצעה מספר השקעות מצומצם. זה לא שהחברות יצטרכו להתמודד עם בעל מניות שגם היה יו"ר החברה שהיה מחויב ויום אחד נעלם. לא נראה שהעבודה השוטפת של החברות תיפגע".

על פי וינצקי, נושא אחר מתעורר עם קריסת ליהמן שיכולות להיות לו השלכות על השוק המקומי: "ליהמן לקחו לא מעט חברות ישראליות לנאסד"ק ועכשיו מתעוררת השאלה מי ינפיק את החברות הישראליות. נכון שכרגע אף אחד לא עושה הנפקות ראשונות אך אני מניח שיקומו חלופות. זה משבר אדיר אבל ההשפעה על ההייטק הישראלי כרגע לא נראית נוראה".

לא מגיבים

עו"ד איאן רוסטובסקי, שותף מחלקת הייטק בעמית פולק, מטלון מסביר את המשמעות המשפטית של המצב בו אחת המשקיעות בחברה פושטת את הרגל. "זכות הוטו שיש למשקיעים בחברות היא חיובית. כלומר, בכל אירוע מהותי שיש בחברה ומצריך לא רק אישור דירקטוריון אלא אישור כל בעלי המניות יכולים להיערם קשיים, אם המשקיע לא מגיב", אומר רוסטובסקי.

*על איזה אירועים אתה מדבר?

"עסקה מהותית של החברה, הכנסת משקיע חדש עם זכויות עודפות, מיזוגים ורכישות ואפילו הנפקה לציבור, מתן רישיון לשימוש בטכנולוגיה, לקיחת הלוואות ושעבוד נכסי החברה, כל אלה מצריכים אישור בעלי המניות בדרך כלל.

"כשמתעוררות בעיות אצל המשקיעים שהם גם חברי דירקטוריון זה לפעמים קל יותר כי יש מישהו שמייצג את המשקיע ויש לו קשר עם החברה. במקרים מסוימים הדירקטור יתפטר מהדירקטוריון. אבל במישור של בעלי המניות, זה קשה יותר. התסריט המוכר הוא העברת הזכויות למפרק הכללי של החברה המשקיעה שנקלעה לקשיים אך לעתים המפרק לא משתף פעולה".

ליהמן השקיעה לצד קרנות הון סיכון מקומיות רבות בהן כרמל, סקויה ישראל, ג'נסיס, קונקורד שהפסיקה את פעילותה, פיטנגו, פלנוס, פועלים ונצ'רס וסטאר שבינתיים פסקה מלפעול.

מליהמן ברדרס ישראל מסרו שהיא מבקשת שלא להגיב לנושא הספציפי אך בימים הקרובים יתקבלו שורה של החלטות שיבהירו את המצב.