ביהמ"ש: חברה יכולה לבסס על דו"ח רווח והפסד טענה לחיוב ריבית ביתר

באמצעות עו"ד ענבל לוינבוק תבע בנק אגוד בסדר דין מקוצר כ-1.56 מיליון שקל מחברת בטונים ומבעליה ומנהליה, האחים יעקב ואליעזר סגל, בטענה כי ערבו לחובות החברה.

באמצעות עוה"ד אופיר צברי וחן בכר ממשרד צברי-יובל, הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן, בה טענו בעיקר כי סכום התביעה מבוסס על חיובי ריבית שגויים בחשבון, משום שהחיובים נעשו לפי 360 יום בשנה במקום 365.

לטענת הנתבעים, הבנק סירב להמציא להם את מלוא דפי החשבון שנתבקשו לצורך כימות הנזק שנגרם לחברה. לכן, נאלצה חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, להגיש עבורם חוות-דעת הנסמכת על דו"חות הרווח וההפסד של החברה.

בחוות-הדעת שהגיש סמנכ"ל שגיא, גיא אורן, נטען כי חיובי ריבית היתר שגבה הבנק מהלקוח עמדו על סך של למעלה מ-3 מיליון שקל - סכום הגבוה בהרבה מסכום החוב לבנק, שעמד על כ-2 מיליון שקל.

רשות להתגונן

השופט צבי כספי קבע כי דו"חות הרווח והפסד של החברה הם "מקור אמין דיו, המבוקר על-ידי רואה חשבון ומוגש לרשויות המס, כדי להפיק ממנו את הנתון (בנוגע לחיוב הריבית - נ.ש.), בהיעדר סתירה לאותו נתון. בוודאי שניתן להפיק ממנו את נתוני הריבית לשלב זה של הדיון, ואין חובה על המומחה להתבסס דווקא על דפי הבנק, בין שישנם ברשותו ובין שאינם, אם המקור האחר הוא אמין ואמינותו לא נסתרה בחקירה נגדית".

כספי ציין כי בשלב זה של הדיון גם אין משמעות לעובדה שבדו"חות החברה אין הפרדה בין שיעורי הריבית ששולמו לבנקים השונים, וזאת משום ששיעור פעילות החברה עם הבנקים האחרים היה מזערי.

לכן נתן כספי לחברה רשות להתגונן נגד התביעה רק בטענה כי יש לקזז מסכום החוב את סכום עודפי הריבית שנוצרו בחשבון, כתוצאה מהחישוב השגוי לכאורה. (ת.א. 46031/06).