איך תוכלו להישאר חשופים לבורסה גם במשבר כלכלי? כך תזהו מניות דפנסיביות

[לפורטל הפיננסי] מהן המניות האלה, איך מזהים אותן, ולפי אילו פרמטרים כדאי לבחור אותן? ; נעזרנו במומחים של פסגות כדי לספק מספר קווים מנחים

המשבר הנוכחי בשווקים הפיננסיים הוא הזדמנות טובה לעשות סדר, ולחזור ליסודות של ניהול תיקי השקעות. אחד היסודות החשובים בכל תיק הוא "עוגנים" שיהוו בסיס יציב עליו ניתן יהיה לבנות את מרכיבי התשואה. אחת הדרכים ליצור עוגנים כאלה היא באמצעות מניות דפנסיביות, שאמורות להניב תשואה יציבה יחסית, גם בתקופה של צמיחה וגם בתקופות בהן המשקיעים בורחים מסיכונים כל עוד נפשם בם.

כדי להבין מהו הבסיס לבחירת מניות דפנסיביות שמתאימות לתיק ההשקעות בתקופה הנוכחית, הסתייענו בלימור גרובר, מנהלת מחלקת המחקר Sell Side של פסגות, ובטליה לויברג, אנליסטית במחלקה. בפסגות ביקשו לבדוק אילו חברות תפקדו טוב יחסית לעומת השוק בתקופת המשבר, לאילו מהן הייתה תנודתיות נמוכה יותר ובאילו פרמטרים על המשקיעים להתמקד, כדי לזהות מניות דומות בעתיד.

תחום הפעילות

הקריטריון הראשון שנבחן הוא תחום הפעילות של החברה. התחומים האידיאלים הם אלה שהפגינו יציבות יחסית, והחשיפה שלהם לתנודות הכלכלה היא נמוכה. מדובר במגזרים כמו תקשורת, מזון ותרופות שהביקוש לתוצרת שלהם הוא קשיח בדרך כלל.

בתחום התרופות, בתקופות של משבר כמו זה הנוכחי, ישנה עדיפות לחברות הגנריות, שנהנות מהירידה ביכולת ההוצאה על תרופות. בתקופות כאלה צרכנים נוטים להעדיף תרופות זולות יותר, שהאפקטיביות שלהן לא שונה בהרבה, אם בכלל, מהמקור. יתרון נוסף לחברות הגנריות מגיע מצד הממשלים, שעשויים להעניק להן הקלות שונות, במטרה להקל על הצרכנים לרכוש מהן את התרופות. בנקודה זו חשוב להזכיר שהבחירות בארה"ב עשויות להשפיע רבות על התעשייה הגנרית, במידה שהממשל החדש שייבחר שם יבצע צעדים בכיוון כזה.

תעשייה נוספת שכדאי לשים אליה לב בתקופה כזאת היא התעשייה הביטחונית, שבדרך כלל אינה תלויה בשינויים בכלכלה. אבל כאן חייבים להכניס שתי הסתייגויות: הראשונה, יתכן שהממשל האמריקני יסיט כספים מהתעשייה הביטחונית כדי לממן את תוכנית הסיוע למגזר הפיננסי. השנייה, אם בבחירות לנשיאות ארה"ב ייבחר המועמד הדמוקרטי, ויחליט להוציא את הצבא מאזורי הלחימה בעיראק ובאפגניסטן, התעשייה הזו עלולה להיפגע. לכן, חשוב לבחור חברות שאינן מרוכזות בשוק אחד, אלא פועלות במספר שווקים, כמו אלביט מערכות.

תחרותיות

קריטריון התחרותיות חשוב מאוד במצבים של האטה כלכלית ומיתון. חברות שממוצבות היטב מבחינה תחרותית נוטות להיות יציבות יותר, גם בתקופה של משבר. בהקשר זה מציינות גרובר ולויברג את כי"ל, הפעילה בתחום האשלג, בו רמת התחרות הגלובלית מצומצמת יחסית. גם שופרסל וטבע הן דוגמאות טובות לחברות מובילות בתחומן. מעמדה של הראשונה כמובילת שוק לא נפגע גם בזמן שהתחרותיות התגברה, ואילו והשנייה דוגלת באסטרטגיה של הובלת שוק בפער גדול על פני מתחרותיה, מה שמעניק לה כוח תמחור גבוה מול הלקוחות.

יכולת התייעלות

אחד הפרמטרים החשובים ביותר מבחינת הדפנסיביות של החברות, על פי המחקר של פסגות, הוא יכולת ההתייעלות שלהן, בתקופות משבר ובכלל. בפסגות ממליצים לחפש חברות שיש בהן עוגן של התייעלות אסטרטגית, כזה שיסייע לחברה לשמור על רווחיה, גם בתקופה של האטה כלכלית.

חשוב לציין כי במונח התייעלות אין הכוונה לפיטורי עובדים כדי לחסוך בעלויות, אלא בצעדים שנועדו לקצץ את העלויות של החברה כך שלא ייפגע הפוטנציאל העתידי שלה. אחת הדוגמאות לכך היא סינרגיה בין זרועות הפעילות של החברה, כמו זו שמנהיגה אלביט מערכות בין החברות שרכשה בשנים האחרונות. דוגמאות נוספות הן עבודתה של שופרסל מול הספקים שלה בתקופה האחרונה, וכן היכולת של הנהלת בזק החדשה לשמור על רווחיות גם כשפוטנציאל ההכנסות מוגבל.

חשיפה גדולה למשק הישראלי

כן, זאת המציאות החדשה. על פי הבדיקה של פסגות, חברות שעיקר החשיפה שלהן היא לשוק הישראלי הן אלו שהוכיחו יציבות גבוהה יותר עד כה השנה. ויש לכך גם הסבר רציונאלי: בעוד שאר העולם סובל מהאטה ניכרת בצמיחה, המשק הישראלי ממשיך להפגין צמיחה חזקה ובריאה. גם באספקט של ההוצאה הצרכנית, בעוד בחו"ל מתנפצת בועת הצריכה שנוצרה מתחושת עושר מדומה של הצרכנים (בין היתר בזכות תנאי הלוואה נוחים שנוצלו בשנים האחרונות), בישראל תחושת העושר הזו לא הייתה קיימת, ועל כן הצריכה לא נפגעה יותר מדי מהמשבר האחרון.

בניגוד למקובל בשנים האחרונות, דווקא חברות שמתרכזות במשק הישראלי נהנו מפירות הצמיחה, בעוד שחברות המייצאות לחו"ל נפגעו. המצב צפוי להימשך גם בשנה הקרובה, כשלמרות התחזיות להאטה בישראל, הצמיחה כאן עדיין צפויה להיות גבוהה מזו של שווקים מפותחים אחרים.

הפרמטר הזה תקף גם לתחומים שנחשבו לבעייתיים במיוחד בשנה החולפת, כמו הנדל"ן. על פי הנתונים של פסגות, חברות נדל"ן מניב שעיקר פעילותן הוא דווקא בישראל, הצליחו להניב ביצועים טובים יותר למשקיעים, כשהעלייה בפדיון בקניונים ממשיכה לצמוח ביציבות.

תשואת דיבידנד גבוהה

לתשואת הדיבידנד (הדיבידנד המחולק חלקי שווי החברה) חשיבות גבוהה בתקופות משבר. פרמטר זה קשור באופן ישיר ליכולת של החברה לייצר רווחים מספיקים על מנת לחלקם לבעלי המניות. הנתון הזה קשור גם ליכולות ההתייעלות של החברה, שמצליחה לשמור על רווחיה גם בתקופות משבר.

איתנות פיננסית

זהו הקריטריון שחשיבותו בתקופה הנוכחית היא אולי הגבוהה מכולם. איתנות פיננסית חזקה היא אחד הפרמטרים הבולטים בקרב החברות שהצליחו להכות את השוק בחודשים האחרונים. האיתנות הפיננסית היא זו שמלמדת על הסיכוי של החברה להגיע למצב של חדלות פירעון, ובמקרים חמורים יותר לפשיטת רגל.

חברות בעלות איתנות פיננסית הן אלו שיחס הוצאות המימון שלהן מול הרווח התפעולי אינו גבוה. אלו אותן חברות שאינן נסמכות יתר על המידה על האשראי של הבנקים או של שוק ההון, ויוכלו לשרוד גם תקופות בהן, כמו בתקופה הנוכחית, ישנו קושי בגיוס חוב בערוצים הללו.

גרובר מציעה שלושה יחסים שכדאי לבדוק כדי לאמוד את האיתנות הפיננסית של החברה: יחס ההון העצמי לסך המאזן, יחס החוב להון של החברה והיחס בין החזר החוב ל-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס ופחת). בחברות עם אלמנט סיכון גבוה יותר, מומלץ לבדוק יותר לעומק את יחס ההחזר של החברה מול תזרים המזומנים הצפוי.

גם בנקודה זו, גרובר ולויברג מדגישות כי לחברות הנדל"ן שפעילות בעיקר בישראל יתרון מסוים, שכן רמת המינוף שלהן קטנה יחסית, והן בעלות איתנות פיננסית גבוהה מזו של החברות הפעילות בעיקר בחו"ל.

הנהלה

את סעיף ההנהלה שמרנו לסוף, אך הוא קשור - לפעמים יותר ולפעמים פחות - לכלל הסעיפים שהזכרנו קודם לכן. בפסגות ממליצים לבחון האם הנהלת החברה מספיק מגובשת וממוקדת בהחלטות האסטרטגיות שלה. כלומר, האם החברה עומדת ביעדים שהיא הציבה לעצמה, כיצד היא מתנהלת מול המשקיעים ועד כמה פעילותה שקופה בפניהם. השקיפות של החברה חשובה במיוחד בתקופות של משבר, והיא מעידה גם על יכולתה להתמודד בתנאי שוק בעייתיים.

[לפורטל הפיננסי]