מדד משולב

רונן מנחם הוא מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי-טפחות.

המדד המשולב למצב המשק מחושב על ידי בנק ישראל ומוגש לידיעת הציבור מדי חודש. מדד זה, המקובל כאינדיקציה לפעילות הכלכלית במשק, מקבץ נתונים על תחומים רבים במשק, לרבות הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים, ייצור הסחורות והשירותים והתעסוקה. כך הוא מתאר את ההיצע והביקוש לו במשק ובחו"ל ומציע תמונה כוללת לגבי הסביבה העסקית.

כדי לתמוך בצמיחה בת קיימא (דרך השגת יציבות מחירים), זקוק בנק ישראל לכלים יישומיים ומהימנים לכימות הפעילות הכלכלית. לצורך כך הוא נעזר במדד המשולב. בהודעת הריבית האחרונה לדוגמא, צוין כי המדד המשולב עלה ב-0.1% בחודש אוגוסט ונע סביב 0% בארבעת החודשים הקודמים, כסימן להתמתנות בקצב ההתרחבות הכלכלית. כמובן, הבנק מתבונן גם באינדיקציות נוספות, כגון התפתחות הכנסות המדינה ממסים, בהקשר זה.

אגב, הודעת ריבית לחודש x נמסרת מספר ימים לאחר מסירת המדד המשולב, המתייחס לחודש x-2.

אך האם המדד המשולב אכן מהימן והאם הוא מציג תמונה נכונה בזמן אמת? עיון בנתוני המדד, כפי שפורסמו ב-12 החודשים האחרונים, מעורר תהייה, שכן הנתונים מתוקנים בדיעבד מספר פעמים, לעיתים בשיעורים חדים. מדדי פברואר ומאי, לדוגמא, עודכנו 2-3 פעמים, בשיעור מצטבר של 0.4 נקודת אחוז. מדד דצמבר 2007 שונה פעם אחת, בשיעור של -0.8 נקודת אחוז.

התרשים מצביע על המגבלה בשימוש במדד: ששת המדדים האחרונים שודרגו בדיעבד בשיעור מצטבר של 1.7 נקודות אחוז, בעוד ששת המדדים שקדמו להם הורדו ב- 1.5 נקודות אחוז. לכן, המדד הותיר רושם שגוי על מצב המשק: תחילה לטובה ואח"כ לרעה. מאחר והמדד המשולב משמש אינדיקציה לשיעור השינוי בתמ"ג העסקי, סטיות בסדר הגודל שצוין משמעותיות מאוד.

רונן מנחם גרף משולב
 רונן מנחם גרף משולב

כיצד השליך הדבר על החלטות הריבית? במחצית השנה האחרונה הורדה הריבית ואחר כך הועלתה בשיעור זהה. לאורך התקופה היו עליות גבוהות במדד המחירים לצרכן ולכן ההורדות הפתיעו רבים, בעוד ההעלאות החוזרות התקבלו בהבנה. ייתכן בהחלט שבנק ישראל חשש תחילה שהמשק ממהר להיכנס להאטה, אך כשנוכח שהמדד המשולב משודרג בעקביות, פחת החשש הדרגתית ותשומת לב הופנתה יותר לטיפול באינפלציה.

מה ניתן להסיק לגבי ההמשך? בדברי ההסבר שצורפו להודעת הריבית האחרונה שב בנק ישראל וציין את נושא הקיפאון במדד המשולב וצירף לכך אומדן תוצר נמוך מאוד למחצית השנייה של השנה עלייה בת 2.5% בלבד. לדעתי, שבה ועלתה החשיבות שמייחס בנק ישראל למדד המשולב כאינדיקציה להאטה במשק והדבר עשוי להוליך למדיניות מוניטארית מקלה יותר. בנסיבות אלה, נותר לקוות שהפעם תוצג תמונה מהימנה יותר מבחינת הרקע להחלטות הריבית הבאות.

*** eSafe scanned this email for malicious content ***
*** IMPORTANT: Do not open attachments from unrecognized senders ***