נכתב בדם ואש

בפברואר 2000 השתוללה שריפה בסופרמרקט חביב שבפאתי פתח תקווה. לבד מהעובדה שדלת החירום שנתקלו בה העובדות הנמלטות היתה נעולה, הרי שגם הכבאים שהוזעקו אל האירוע לא יכלו להעניק סיוע כנדרש, בשל גרם המדרגות הצר שמנע מכבאי לעבור בו עם הציוד. סיום האירוע היה טראגי - 4 קופאיות נשרפו למוות.

השבוע, לאחר יותר מחמש שנים ויותר מ-200 פגישות עבודה, הצטרפה סוף סוף מדינת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות, להן יש תקנות מתחייבות בנוגע לבטיחות אש בבניינים חדשים. לפני חצי שנה אישר שר הפנים, מאיר שטרית, את התקנות החדשות והן פורסמו השבוע ברשומות משרד המשפטים. בעוד 180 יום, במהלך חודש מארס 2009, יהפכו התקנות למחייבות בכל בניית בניין לגובה.

כמו באמריקה

תקנות בטיחות האש החדשות הן פרי עבודה מקיפה של ועדה משותפת שהיתה מורכבת מנציבות כבאות והצלה, מינהל התיכנון שבמשרד הפנים, וצוות מקצועי רב-תחומי שכלל נציגי קבלנים, אדריכלים ונציגי משרדים שונים.

מאז 1980 לא פורסמו במדינת ישראל תקנות המתייחסות לבטיחות אש בבניינים גבוהים. מאז, נושאים רבים לא טופלו כלל, או שלא טופלו על פי מתודה מסודרת. כתוצאה מכך, הייתה אי אחידות במתן ההוראות וביצוען, כאשר רשויות הכבאות המקומיות הסתמכו על התקנות הישנות, על הוראות שעה של הנציבות הארצית וכן על ניסיונם ורצונותיהם של גורמי המקצוע המקומיים.

בפועל, בין עיר אחת לאחרת התקיימה שונות גדולה בדרישות לבטיחות אש, ללא שום אפשרות של הקבלנים הבונים לחזות מה תהינה הדרישות (והעלויות) בכל פרויקט ופרויקט. הצוות התכנס במטרה להסדיר הוראות אחידות וברורות בתחום בטיחות האש בבניינים חדשים, תוך התייחסות למרכיבי הבניין השונים והתאמתם לצורכי הבטיחות.

התקנות החדשות מבוססות ברובן על תקן בטיחות האש האמריקני NFPA 101, תוך שילוב והתאמה לצרכים ולנסיון המצטבר של גורמי המקצוע הישראלים.

עיקרי התקנות כפי שנוסחו כעת, מתייחסות בין היתר להגדרה ברורה של דרכי המוצא ואמצעי הבטיחות המאפשרים מילוט במקרה שריפה או חירום, התקנות מחייבות שבכל בניין ימצאו האלמנטים התכנוניים, הבנויים המוסדרים וכן הציוד , שימנעו סכנה לא הכרחית למשתמשים בבניין עד לפינויו.

עוד מתייחסות התקנות, לאבחנה בין בניינים שונים על פי סוג השימוש בבניין, האוכלוסייה השוהה בו, גובה הבניין וסוג השלד ממנו נבנה.

התקנות קובעות כללים ברורים באשר לדרכי המוצא מהבניין,בין היתר לאנשים בעלי מוגבלויות, כך שיוכלו באופן מהיר לאתר את פתחי המילוט המשולטים.

כמו כן, קובעות התקנות החדשות כי בכל בניין, אשר בו לא תהיה אפשרות להעניק לשוהים התראה מספקת, תותקן ללא תנאי מערכת לגילוי מוקדם של שריפה.

לתפקיד יו"ר הועדה לקביעת התקנות החדשות לבטיחות אש מונה האדריכל חגי דביר, המשמש כיועץ לועדת התכנון של משרד הפנים, אותה ועדה שהביאה בסופו של דבר את התקנות בפני שר הפנים ודאגה לפרסומן הרשמי ברשומות הממשלה. דביר למעשה "גייר" את התקנות האמריקניות, על מנת שיהיו מעשיות בעבודה היומיומית בישראל.

סגן מפקח כבאות ראשי חיים תמם, הסמכות הבכירה ביותר מטעם נציבות כבאות והצלה בוועדה, מדגיש כי הבשורה הגדולה בתקנות החדשות היא בהיותן פרטניות, שיטתיות, ומכילות בתוכן את כל נושאי בטיחות האש באשר הן. לצורך העניין, מתאר תמם תקנה פשוטה לכאורה לפיה רוחב פתח דלת בבניין צריכה לעמוד על 90 סנטימטרים, או גובה דלת אמור לעמוד על 198 סנטימטרים. לדבריו, התקנות החדשות לא יאפשרו סטייה של מילימטר ממה שכתוב בהן, וקבלן שיבנה שלא לפי התקן לא יקבל אישור. יותר מכך, מוסיף תמם, "אנחנו גם מסבירים בתקנות איך למדור רוחב או גובה דלת באופן אחיד כדי למנוע שונות בתוצאות המדידות".

הקטנת הערעורים

במצב הנוכחי, הוגשו מדי שנה לנציבות כבאות והצלה מאות ערעורים בידי יזמים וקבלנים, הנדרשים לטענתם לאלמנטים לא הגיוניים של ציוד בטיחות או תכנון כזה או אחר על ידי גורמי ההצלה המקומיים. תם מציין, כי בתוקף תפקידו הוא נאלץ להתמודד עם אותם ערעורים, שברובם נובעים משוני תפיסתי בין גורמים בעלי תפקיד דומה באזורים שונים בארץ.

לדבריו, התקנות החדשות יקטינו מאד את כמות הערעורים, ובעקבותיה את הסחבת שנלווית לכך, מאחר והתקנות יהיו אחידות וחד משמעיות ולא יהיה על מה לערער.

ככל הנראה, הירידה לפרטים היא שעושה כאמור את ההבדל בין התקנות החדשות לבין התקנות הבעייתיות שאפיינו את הנציבות עד כה.

תמם: "בתקנות הישנות כתוב שמרחק הליכה לחדר מדרגות מוגן בכל מבנה צריך להיות 25 מטר. מדובר בהחלטה שרירותית. אם לאורך המסדרון קיימים גלאי עשן ומתזי מים, הרי שהמרחק יכול לעמוד על 50 או 60 מטר. בתקנות החדשות ההתייחסות היא ספציפית למבנה ולאלמנטים שבו, ולא סתם שרירותית".

ייעודו הפונקציונאלי העתידי של המבנה הינו בין הגורמים שיקבעו עד כמה תידרש הניידות של השוהים במבנה. בניין שמהווה דיור מוגן לקשישים, או בית חולים, יחויב בדרישות שונות מבית מלון, למשל. ההנחה היא, שמקום בו שוהים דרך קבע אנשים עם מוגבלויות נדרשים לאזור מחסה שלא יעלה על 10 מטרים ממקום שהייתם, אזור שבו הם יוכלו להיות בטוחים לפחות למשך 90 דקות, עד לחילוצם.

דוגמא נוספת היא עניין הנהירה של נמלטים מבניין בוער או אפוף עשן אל עבר מסדרון, כשלחרדתם הם מגלים שמדובר במסדרון ללא מוצא שכל מי שנכנס אליו נקלע למעשה למלכודת אש.

מספר אופציות

האמריקנים קבעו שאורך מסדרון שבעבר עמד על 15 מטר לא יעמוד על יותר מ-6 מטר, כדי למנוע ריצה ארוכה למקום ללא מוצא. הוועדה קבעה, שאורך המסדרון יהיה תלוי במספר ההתפצלויות שיהיו בנקודת המילוט. אם בנקודת המילוט יש פתחי יציאה גם ימינה וגם שמאלה, ולא רק לכיוון אחד, יכול הדבר לאפשר מרחק הליכה גדול יותר בפרוזדורים אל עבר נקודת המילוט, כמובן בתנאי שימצאו גלאים ומתזים לאורך הדרך.

הוועדה שהוציאה תחת ידה את התקנות הורכבה כאמור מגורמים שונים בעלי אינטרס, ביניהם התאחדות הקבלנים, המהנדסים, האדריכלים, משרד השיכון, משטרת ישראל ומינהל התכנון במשרד הפנים ונציבות כבאות והצלה. אי לכך ולא בכדי, עבודת הוועדה נמשכה על פני מאות פגישות, כאשר כל צד משך לכיוונו.

הקבלנים היו מעוניינים בכמה שפחות הוצאות וחששו שמטרתה של הוועדה היא הוספה שרירותית של גלאים ומתזים, משרד השיכון חשש מעליות מחירים בעקבות התקנות החדשות והמהנדסים חששו מהטלת סייגים שיהפכו את התכנון לבלתי אפשרי.

בסיכומו של דבר, מציין תמם, יצאו כולם בתחושת סיפוק והכרה בכך שמעתה הדרישות יהיו ענייניות וספציפיות ולא שרירותיות.

במקביל, שמרה הוועדה על מספר אופציות ומסלולים למבצעי העבודות. בנושא עשן שמצטבר במבנה, למשל, מציעות התקנות לקבלן מספר אפשרויות - החל בפתחי עשן, בהתאם לתוכנית המבנה, וכלה במפוח, כאשר הבחירה היא בידיו מבין האופציות המוצעות.

כך או כך, התקנות עדיין יזכו לפיקוח צמוד בתקופת ההשקה. בשלב היישומי הראשוני יעמוד תמם בראש ועדה שמטרתה מתן פירושים לתקנות, "לכל מי שיזדקק לפירוש כזה או אחר". ואולי הכי חשוב: לדברי תמם, "לכל הנוגעים בדבר ברור שהתקנות הללו ישפרו את רמת הבטיחות של המבנים שייבנו בעתיד".**

raviv-k@globes.co.il