תחושת שובע מעורבת ביהירות

1. אחרי ההשפלה מול ויסלה קראקוב, נשאל יצחק שום איזה עוד מטרות יש לבית"ר ירושלים בהעדר הצ'מפיונס ליג. "לקחת אליפות אחת זה קשה, לקחת אליפות שנייה ברציפות זה עוד יותר קשה, לקחת אליפות שלישית ברציפות זה הכי קשה", ירה המאמן עוד קלישאה. כמובן ששום אמר את הדברים בעיקר כדי להיאחז בקרנות המזבח ולדחות את פיטוריו המתקרבים. רצה לומר - אתגר קשה לפניי, יש לי בשביל מה להישאר. והנה, למרות המניפולציה הקטנה הזאת שלו, שום צדק במהות דבריו.

בעונת 2005/06 מכבי חיפה זכתה באליפות הרצופה השלישית שלה. היא הפכה לקבוצה השנייה בישראל שמגיעה להישג הזה, מלבד הפועל פתח תקווה עם 5 הזכיות הרצופות שלה בסוף שנות החמישים. מאוד קשה לקחת שלוש אליפויות רצופות, כי אין דרך אמיתית להתמודד עם שובע כללי של המערכת. קשה גם להפנים אחרי כאלו הצלחות במשך שנתיים, בה השארת את הליגה מאחור, שצריך לרענן את המערכת באופן טוטאלי. לשחרר שחקנים שהביאו אותך לרגעי השיא, עם כל הכאב. אפילו האוהדים של בית"ר שבעים. בשני משחקי העונה מול מכבי חיפה ומכבי ת"א הם לא הצליחו למלא את טדי.

2. בהתחשב בחילופי התפקידים בקבוצה בעמדות ההנהלה והמאמן, ובמינוס שתי הנקודות שאיתה פתחה את העונה ואי השקט הקבוע שארקדי מקרין על המערכת, הרי שתנאי הפתיחה של בית"ר במלחמה הזו אפילו קשים עוד יותר.

התחושה של איפה-אנחנו-ואיפה-הליגה הביאה את בית"ר לאחת הטעויות הגדולות שלה: השחרור של החלוץ סבסטיאן אבראו. חטא היהירות. הרי את יצחקי שחררנו בעונה שעברה ושום דבר לא קרה, נשחרר גם את אבראו. השחרור השאיר את בית"ר עם בור עמוק מקדימה. מלבד הניצחון על הכח, בית"ר לא כבשה אף שער שדה בארבעת המשחקים שלה בליגה. היא כבשה רק בפנדל מול חיפה. למעשה, בשישה משחקים שקיימה העונה (אם שמים לרגע את המשחק מול הכח בצד) - בית"ר כבשה רק שלושה שערים. כולם מרגליו של ברוכיאן.

שלושת החלוצים שנותרו לה אחרי שחרורו של אבראו הם תמוז, בן שושן ויצחקי. כולם שחקנים טובים, אבל צעירים מאוד (גיל ממוצע 22). שחקנים צעירים, מוכשרים ככל שיהיו, נוטים לחוסר יציבות. בעונה שעברה, כששלושת אלה לא תיפקדו, היה את רומולו בן ה-26, באנקר בהתקפה, שכבש 12 שערי ליגה. בן שושן, תמוז ויצחקי כבשו יחד 15 שערים בלבד בעונה הקודמת.

ראובן עטר אמר אתמול אחרי ההפסד לקרית שמונה שהבעיה של בית"ר היא שקבוצות הפסיקו לפחד ממנה. עטר צריך לשאול את עצמו איך בדיוק יפחדו מבית"ר, אם מה שהוא זורק למערכה בניסיון להציל את המשחק זה חלוץ עוד יותר צעיר בשם עידן ורד.

עד כמה שזה שערורייתי להגיד את זה על קבוצה של 120 מיליון שקל, לפחות בעמדת החלוץ - השמיכה של בית"ר קצרה מדי.

3. חזי מגן הודיע שהוא עוזב את בני יהודה. עכשיו צריך להבין איך בדיוק אפשר לעזוב קבוצה שאתה מתפקד כבעלים שלה. כדי להקל על העניין, הודיע מגן: "לא אמכור את בני יהודה, אתן אותה בחינם". המשפט הזה יכול להבהיר את המשמעות של בעלות בכדורגל הישראלי. קבוצות הגיעו למצב בו הן מוכנות לשלם כדי שייקחו אותן. דניאל יאמר לקח את מכבי נתניה, מועדון מפואר, ב-2 מיליון דולר. סמי סגול השאיר את הפועל ת"א בידיים של מוני הראל מבלי לקחת ממנו כלום. העיקר שייקח. גם אלי זינו שיחרר את אחיזתו מהפועל ב"ש, רק שישחררו אותו מהחובות שצבר עם הקבוצה.

השאלה היא מי ירצה לקחת את בני יהודה, אפילו בחינם, קבוצה שמדי שנה מועמדת לירידה. קבוצה שנאלצת לשלם שכירות של 700 אלף שקל בשנה בשביל לשחק בבלומפילד, ומצד שני מוכרת 500 כרטיסים בממוצע למשחק בית. קבוצה שעדיין יש לה תדמית שכונתית, קבוצה שדבקה לאוהדיה תדמית של אוהדים אלימים וגזענים.

נכון לעכשיו - וכנראה ל-50 השנים הבאות גם - להיות בעלים של קבוצה כמו בני יהודה זה נזק כלכלי, ובעיקר לא משהו שישפר את הפרופיל העסקי-תדמיתי שלך.

אגב, בסוף השבוע הפתיע מגן את כולם כשהודיע כי הוא נשאר בקבוצה. גם הוא הבין מהר מאוד שאפילו בחינם אף אחד לא מוכן לקחת את זה ממנו. עוד כמה מחזורים כאלו, והוא עוד עשוי להפוך לבעלים הראשון בהיסטוריה שמשלם כסף כדי למכור את הקבוצה.

4. חזי מגן לא היה כל כך מיואש עכשיו, אם בהליך בחירת המאמן הוא היה משקיע - נאמר, עוד כמה שעות. לא ברור מה שכנע אותו ואת המנכ"ל דמאיו למנות לתפקיד דווקא מאמן שמאזנו בשנה שעברה עמד 2 ניצחונות ו-13 הפסדים ב-20 מחזורים.

גיא לוזון אימן גם בהפועל ת"א וגם במכבי פ"ת בעונה הקודמת, והספיק תוך חמישה חודשים להתפטר משתיהן. תרומתו העיקרית של לוזון לכדורגל הישראלי לא נמדדת בכדורגל, אלא דווקא בתחום הפולקלור. בשנתיים האחרונות כל חותמו בכדורגל הישראלי קשור בכיתובים מוזרים על חולצות אותן לבש ("פוטה מדרה") או התפרצויות חסרות שליטה למגרש אחרי כיבוש שער. עם כל הכבוד לשנים האפרוריות במכבי פ"ת, תחת האהבה העוטפת של המשפחה הלוחמת, ברגע שיצא מהחממה לעולם הכדורגל האמיתי - הבלוף של גיא לוזון התגלה.

העונה לוזון שובר גם את השיאים של עצמו. 5 משחקים, 0 ניצחונות ו-4 הפסדים. נקודת ליגה אחת ומקום אחרון. אם חזי מגן רוצה ליהנות מכדורגל בזמן שעוד נשאר לו בקבוצה, יש החלטה אחת שהוא צריך לקחת כבר השבוע.

sharon-b@globes.co.il