כאילו שפעם היה יותר טוב

יצחק ראב הוא סמנכ"ל כספים ב-KCPS, חברת ניהול השקעות גלובלית, שמשרדיה ממוקמים בישראל ובניו יורק

המתקפה על רפורמת בכר מתרחשת על רקע המשבר הפיננסי בשוקי העולם כולם. נראה שמותחי הביקורת מתגעגעים לימי האג"ח הייעודי ותכניות הפנסיה התקציביות, הימים שבהם ממשלת ישראל מימנה את הפנסיות שלנו והבנקים הישראלים שלטו בהזרמת הכספים.

האמנם היה מצבנו אז טוב יותר? השכחתם את ניגוד האינטרסים המובנה שנוצר כאשר הבנקים הזרימו מיליארדים מכספי הציבור אל הקרנות שהם עצמם ניהלו? את השפעתה של העדר התחרות על רמת המאמץ להשגת תשואות? את המצב שבו כספים מוסדיים נוהלו באופן שמרני שלא איפשר למשקיעים להנות מתקופות של פריחה בשווקים? האם באמת ניתן לומר כי קרנות נוהלו אז כאשר השגת ערך למשקיעים היתה בראש מעייניהן, יותר מאשר היום?

לא כמו ליהמן

לכל אלו החוששים מהיעלמות כספי הפנסיה, חשוב להדגיש את ההבדל בגישות בין בנקי ההשקעות הגלובליים לבין הגופים הישראלים.

מינוף גבוה מדי בליווי ניהול סיכונים כושל, עלה לבנקים להשקעות הגלובליים ולמשקיעיהם, מיליארדים. בתי ההשקעות הישראלים, הסובלים מקריסת גופי הענק הבינלאומיים, אינם אשמים באותם "פשעים".

תפקיד המשקיעים המוסדיים לנהל באופן אחראי את כספנו, בזמנים טובים יותר ובזמנים פחות טובים. הם אינם יכולים לשבת ללא מעש ולהימנע מהשקעות - אנו הרי משלמים להם על מנת שיבנו תיקי השקעות מאוזנים וינהלו אותם, תוך שהם מנתחים כל השקעה ומקפידים על על הקצאת נכסים נכונה ועל פרופילי סיכון מתאימים.

מי שיסתתר מאחורי מזומנים, יעשה עוול ללקוחותיו. מניות בינלאומיות, חשיפה גלובלית, פרייבט אקוויטי, קרנות גידור וכל יתר המוצרים הפיננסיים, ממשיכים וימשיכו להיות חלק מהותי בכל תיק השקעות המבוזר היטב ומנוהל בחכמה.

חוסר מזל ועיתוי מחורבן

צריך להודות, כי חלק מהשאלות העולות לאור המשבר הנוכחי הינן לגיטימיות, אך מבחינת בתי ההשקעות הישראלים יש כאן מידה רבה של חוסר מזל מבחינת העיתוי. זהו פרק הזמן שבו בתי ההשקעות עדיין מתמודדים עם קליטתם של סכומי כסף עצומים שהוצאו משליטת הבנקים בעקבות רפורמת בכר, והם עדיין מחפשים אחר הדרכים להיות תחרותיים בשוק החדש שנוצר כאן.

היתרונות שהביאו איתן הרפורמות הם בולטים וחד משמעיים: התחרות שנוצרה על ידי רפורמת בכר תוביל לצמיחתם של מנהלי השקעות טובים יותר, תשפר את השירות ללקוחות ותוריד, גם אם באיטיות, את דמי הניהול (דוגמא טובה לכל ניתן לראות בקרנות הכספיות שסופגות הפסדים עם דמי ניהול של 0%).

הפיקוח שנדרש

האתגר יהיה למצוא את דרך הביניים. משרד האוצר צריך לדרוש ממנהלי ההשקעות רמה גבוהה ביותר של שליטה בסיכונים ושל פיזור השקעות, וזאת מבלי לפגוע באפשרויות לנצל הזדמנויות השקעה.
אין ספק כי בתי ההשקעות הישראלים יפסידו כסף כל עוד השווקים מדממים, אך חשוב לזכור שהמבחן האמיתי של תכניות חסכון לטווח ארוך הינו לאורך מחזורי שוק - ולא על בסיס חודשי. משקיעים נבונים יודעים כיצד להנות משווקים שוריים מחד, ולהגן על הכסף בשווקים דוביים מאידך.

מצב זה ניתן להשגה רק על ידי גישה מקצוענית לניהול השקעות, וכך יהיה תמיד, ללא קשר למצב כזה או אחר בשווקים. בשנים האחרונות, בעקבות רפורמת בכר, צמח כאן דור חדש של מנהלי השקעות נבונים ועתירי יכולות, הנשפטים רק על ידי יכולתם לבצע החלטות השקעה. כל אלה שלא יספקו תשואות תחרותיות- ייעלמו.

נכון נוהגים בתי ההשקעות הישראלים כשהם מגבירים את פיזור ההשקעות הן מבחינת סוגי הנכסים והן מבחינה גאוגרפית- זוהי הדרך היחידה להשיג תשואות עודפות עבור לקוחותיהם,ועליהם לשמר את הגמישות שניתנה להם בכל הקשור לבחירת השקעותיהם.

מי אמר שמקומי עדיף

האם ניתן לומר שתיק המושקע כולו בשוק המקומי מגן על חסכונותינו מפני השפעות ההאטה הגלובלית? הרי אפשר בהחלט שתיקי השקעות "שמרניים" יותר יהיו חשופים הרבה יותר לבורסה בת"א ולאג"ח קונצרניות ישראליות- שני אפיקים שספגו ירידות דרמטיות השנה. המשקיעים המוסדיים שאינם נרתעים מהשווקים בזמנים כגון אלה (ומודעים להזדמנויות השקעה אטרקטיביות הקיימות גם היום)- יתאוששו מהר יותר מאלה הבוחרים להסתתר.

ניהול השקעות מקצועי כמעט ולא היה בישראל לפני עשור, והתפתחותו היא תהליך שנמשך זמן. בבוא הזמן, ותודות לרפורמת בכר, יהיו בתי ההשקעות הישראלים ברמה דומה לזו של משקיעים מוסדיים מובילים בעולם כולו. בואו לא ניתן להאטה הכלכלית הגלובלית להטעות אותנו לחשוב כי הרפורמות בשווקי ההון היו טעות.