כך הפילו הספקולנטים את כי"ל

על הדמיון המופלא בין שוק המשכנתאות בארצות הברית לשוק התירס, הסויה והחיטה

יובל זעירא הוא מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI

בכל מצגת, פגישה ושיחה עם משקיעים עולה השאלה כמה מהעלייה במחירי הסחורות היא כלכלית וכמה מעורבים בה גורמים ספקולנטיים.

כעת ניתן לומר בביטחון כי קרנות הגידור, תעודות הסל והמסחר בחוזים, היה חלק מהותי בהתנפחות מחיר הסחורות והמזון וכעת הם אלו שמרסקים את הסחורות מבלי להבחין כלל בגורמים ריאליים הנוגעים לביקוש והיצע.


בשלושת החודשים שחלפו, מחיר הסחורות החקלאיות היבשות צנח בשיעור 50% בקירוב, ומחקו את עליות כל השנה שחלפה. התירס נסחר כעת במחיר הנע סביב 4.30 דולר לבושל, וזאת כשרק לפני שלושה חודשים הוא היה כ-8 דולר לבושל.

ירידה דומה היתה במחיר הסויה: החוזים לחודש הבא משקפים כיום מחיר של כ-9.4 דולר לבושל לעומת כ-17 דולר רק לפני חודשים ספורים.

כאשר עלה מחיר הסחורות, קיבלנו לכך הסברים ברורים מקצה שוק ההון אל קצהו:

מחיר הנפט עלה בשל הצריכה המאסיבית מסין המתפתחת. כך גם המתכות אשר משמשות לבניית מתקני האולימפיאדה. הסחורות החקלאיות עלו לכאורה רק בגלל העלייה ברמת החיים במזרח והשימוש בסחורות ליצור אתנול וביודיזל כאשר האדמה לא מסוגלת לעמוד בקצב ולספק את התוצרת הנדרשת. מלאי הסחורות ירד מדי חודש לשפל של שנים רבות.

כעת השתנתה המנגינה

מדד CRB הוא המדד החשוב ביותר לסחורות. במדד משוקללות 19 סחורות מסוגים שונים, ובהן: אנרגיה, בשר, דגנים, מתכות ומזון. המרכיבים העיקריים במדד הם נפט (23%), גז טבעי, נחושת , אלומיניום , סויה, זהב , תירס ובקר (6% כל אחד), קפה , קקאו , סוכר , כותנה , דלק לכלי רכב ודלק להסקה (5% כל אחד).

ניתן לראות שהמדד ירד בעוצמה בחודשים האחרונים. איך ניתן להסביר כי אין, ולו סוג אחד של סחורה אשר לא ירד בתקופה זו? אפילו מחיר הזהב שנחשב למפלט בטוח בתקופות שפל, נמוך כעת 20% מרמת השיא שלו.

בין משכתנא מופרכת לשדה תירס במציאות ספקולטיבית

הסבר לכך דומה בעיני להפליא למשבר המשכנתאות הגדול שאנו חווים כעת. כל מה שניתן לארוז ולמכור - ארזו ומכרו. חפצה נפשכם בתעודת סל על תירס סויה וחיטה? בבקשה. רוצים תעודה על כל סוגי המתכות? קבלו.

משקיע מתוחכם שיושב בסמוך לבורסת הסחורות של שיקאגו ומשקיע שנחשב לפשוט ויושב בקריית אתא, יכלו לקנות בשיחת טלפון ותוך דקות ספורות עשרות סוגי מוצרים שמשקפים את הגאות בסחורות.

תמיד יש נפגעים, אלא שהפעם פחות שומעים אותם כי רשתות הטלוויזיה ומערכות העיתונים לא מרחיקות עד אליהן. הנפגעים הם אזרחי העולם ובעיקר החלשים שבהם שנאלצו לשלם מחירים גבוהים, ולמעשה מופקעים, על מוצרי מזון בסיסיים והנפגעים הבאים יהיו החקלאים אשר יקבלו הרבה פחות כסף על הסחורה שהם זרעו, כאשר התשומות שלהם היו בשיא.

הוכחה נוספת למעורבות הרבה של הגורמים הספקולנטים במסחר, נמצאת בנתוני המסחר בבורסת הסחורות של שיקאגו, המוצגים בגרף שלהלן.

היקף המסחר בחוזים על תירס וחיטה - מחזור יומי ממוצע



בועת חוזים עתידיים

מספר החוזים שנעשו מידי יום על מחיר התירס והחיטה עלה מ-100 אלף חוזים, שהיה הממוצע במשך חמש שנים רציפות (מ-2000), ועד לרמה הקרובה ל-500 אלף חוזים מידי יום.

במשך שנים גידרו החקלאים את התוצרת שלהם כשהם יודעים פחות או יותר מה המחיר סביבו תנוע שווי סחורתם כשימכרו אותה, ימכרו וכמה שווה להם להוציא על מים, דשנים, הדברה וציוד.

מסחר לצורך מסחר

בשנתיים האחרונות המציאות השתנה ומרבית המסחר נעשה לצורך מסחר. החקלאים נהנו או סבלו בהתאם למגמות של תנועת הכסף.

תחזית לגבי כיל

ייתכן שהסחורות עוד ימשיכו לרדת. הערכה הרווחת היא שב-3.8 דולר לבושל תירס (כ-10% פחות מהיום) החקלאי מפסיק להרוויח ולא שווה לו להמשיך ולזרוע. זו גם הסיבה לחשש שלחץ החקלאים יוביל לירידות חדות במחיר הדשנים, חשש המביא לקריסת מניות הדשנים.יתכן לפיכף שהתירס יחצה כלפי מטה רף זה.

לאורך זמן, כאשר יתנקה הכסף הספקולטיבי, הכלכלה תחזור לשלוט בשוק. אם החקלאים יפסיקו לזרוע, מחירי התירס, הסויה והחיטה שנמצאים כבר היום ברמות נמוכות מאוד, ירדו יותר. מחסור זה יוביל לעליה מחודשת במחירים.

כשהביקוש יעלה על ההיצע, המחיר יעלה (כמו בסויה) וכשההיצע יספק, המחיר יתייצב ברמה נמוכה (כמו שייקרה להערכתי בנפט ובגז). כשזה יקרה, גם מחירי הדשנים יתייצבו ברמה גבוהה יותר מבעבר, ומניות הדשנים ובתוכן כיל יוכלו להתאושש ולהגיע למכפילים סבירים יותר.

הערכה אחרונה לגבי מניית כיל: הירידה לשווי שוק של כ-16 מיליארד דולר (לעומת כ-30 בשיא) מגלם תרחיש ירידה קיצונית במחירי הדשנים למחיר 350 דולר לטון, בהשוואה לחוזים בכ-1000 דולר לטון שנחתמו לאחרונה.