כמה זמן יחלוף עד אשר תוכנית שתאומץ במפגש של שרי האוצר תצא אל הפועל?

היום (ו') בבוקר, שעון וושינגטון, אמורה להתחיל אחת הפגישות הגורליות ביותר למשק העולמי בשנים האחרונות. השווקים נמצאים בצניחה חופשית, המילה שפל נמצא בפי כל, והתחושה של אובדן שליטה על הנעשה בתחום הפיננסי הולכת ומתפשטת.

על רקע זה נפגשים שרי האוצר והנגידים של המדינות המתועשות, במסגרת הכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. השאלה הגדולה היא האם יוכלו אנשים אלה להחזיר מידה כלשהי של אמון במערכת הכלכלית הגלובאלית, ולעצור את מה שנראה כיום הדין של השווקים הפיננסים.

יש לציין כי הפעם מגיעים שרי האוצר והנגידים לכינוס כאשר ישנה הצעה מעשית, אשר הוכנה על ידי קרן המטבע הבינלאומית, לעצירת הדימום. מדובר באימוץ של מדיניות אחידה בעולם המתועש המבוססת על שלשה מהלכים מרכזיים.

ראשית, הזרמת הון על ידי ממשלות לבנקאות העולמית, בסדר גודל של 600 מיליארד דולר. שנית, קנייה, שוב על ידי הממשלות, של נכסים בעייתיים בהיקף של 1.4 טריליון דולר. ושלישית, התערבות ישירה של הממשלות כדי להקל על מימון של מתן אשראי על ידי מוסדות פיננסים. משמעות מהלך זה היא ערבות מדינה או מתן אשראי ישירות על ידי המגזר הציבורי.

בנוסף לצעדים אלה, אשר נועדו להציל את המערכת הפיננסית, קרן המטבע רוצה להביא להקלה מתואמת במדיניות המוניטרית; מהלך אשר כבר החל השבוע עם הפחתת ריבית של 50 נקודות בסיס במדינות רבות ושימוש במדיניות פיסקלית, כדי לחזק את בסיס ההון של הבנקים והמערכת הפיננסית, במיוחד על ידי מדינות עם רזרבות תקציביות במדינות עם ממשלות ששמרו על מדיניות פיסקלית מרסנת.

צריך להודות שתוכנית זו נוסחה לפני הנפילות של השבוע בבורסות בעולם, ועל כן יש בוודאי מי שחושב שהיא לא רלבנטית. בינתיים, זו התכנית היחידה שקיימת והיא תאומץ קרוב לוודאי על ידי שרי האוצר והנגידים.

ביום שבת אמורים להיפגש השרים והנגידים עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ואילו ביום א' אמורים להפגש שרי אוצר של 20 מדינות עם הנרי פולסון, שר האוצר האמריקאי.

האם כינוסים כאלה יביאו לשיקום כלשהו של אמון? ספק גדול. מי שמכיר את ההיסטוריה של השפל הגדול, יודע שהיו לא מעט כינוסים דומים בתחילת שנות השלושים, וזה לא בדיוק עזר. יחד עם זאת, צריך להדגיש את הנקודה המרכזית, עבודת קרן המטבע מספקת לממשלות השונות נקודת אחיזה משותפת, ותכנית פעולה משותפת, מה שאמור להגדיל את היעילות של המהלכים השונים.

בריטניה כבר החלה בצעדים שמזכירים מאד את התוכנית הבסיסית, והממשל האמריקאי כבר מדבר על הזרמת הון לבנקים על ידי רכישת מניות.

מי שרוצה לשמור על מידה כלשהי של אופטימיות, או לפחות על פסימיות מבוקרת, יכול להתבסס על תרחיש בו המשקיעים השונים בעולם מתחילים אט אט להשתכנע שהממשלות והבנקים המרכזים בעולם נחושים לעבוד במשותף כדי למנוע שפל כלכלי ממושך מאוד. אם הבנק המרכזי האירופי אולץ להוריד ריבית בחצי נקודת אחוז, הרי שהלחץ לפעול במשותף הוא גדול מאד.

אלא שהשאלה המרכזית היא עדיין שאלת העיתוי. כמה זמן יחלוף עד אשר תוכנית שתאומץ במפגש של שרי האוצר תצא אל הפועל? להוריד ריבית היא אפשרות קלה ומהירה, יחסית. עשו זאת השבוע, ויש להניח יעשו זאת שוב בקרוב. אך הזרמת הון לבנקים וקניית נכסים בעייתיים דורשים לעתים אישור של פרלמנטים, הכנות טכניות, כתיבת תקנות, קביעת קריטריונים, הקמת ועדות, ועוד לא מעט צעדים ומהלכים.

בינתיים, המערכת הפיננסית משותקת, אין אשראי, ויש משבר נזילות חריף. היחידים שיכולים לסייע בגישור על פני המים הסוערים הם הבנקים המרכזיים. הם שיהיו לא רק מקור של נזילות, אלא, במקרים רבים, מקור של אשראי.

הבנק המרכזי במדינות רבות בעולם יהיה, למעשה, הבנק היחידי אשר פועל, והוא זה שיצטרך לקחת על עצמו את התפקיד של מתן אשראי וערבות לפקדונות הציבור. זאת פעולה של עצירת דימום על ידי חסימת עורקים. העזרה הראשונה היא תוכנית ההצלה של קרן המטבע הבינלאומית.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא יהיה נוכח בכינוס, אך אם להתרשם מהדו"חות שפרסמה הקרן, ישראל הפעם בצד של מדינות במצב הפחות גרוע. רזרבות תקציביות יחסית גדולות, רזרבות מטבע חוץ שגדלו בזמן האחרון, מערכת בנקאית יציבה יחסית למדינות אחרות. זה לא אומר שיהיה שגשוג וגאות, אבל זה אומר שיש לממשלה כלים יחסית טובים להתמודד עם המצב.

הזרמת הון לבנקים וקניית נכסים בעייתיים לא נמצאים על הפרק בישראל, ואפשר יהיה להקדיש מאמצים במיוחד בתחום הפיסקלי ולמזער את הפגיעה הגדולה של השפל המתקרב בכלכלת העולם.