"המשבר העולמי בשווקים לא יגיע לחברות הביומד"

סקוט סרזן, ראש תחום הביוטק בארנסט אנד יאנג, אומר ל"גלובס" לקראת כנס הג'רני: "נצא מהמשבר עם חברות מחושלות. חברות הפארמה הגדולות יבצעו רכישות כדי לפצות על אובדן הכנסות"

נחמד לשמוע בתקופה כזו גם קצת חדשות טובות. "המשבר בשווקים לא השפיע עד כה על השקעות ההון הסיכון בחברות הביומד, וגם אינו צפוי להשפיע עליהן באופן משמעותי בעתיד הקרוב", כך מנבא בראיון מיוחד ל"גלובס" סקוט סרזן, ראש תחום הביוטק הגלובלי בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג.

"2007 הייתה, באופן מפתיע, שנה נהדרת להשקעות הון סיכון בביומד וגויסו בה 7.5 מיליארד דולר לתחום. שנת 2008 היא לא עד כדי כך חזקה, אך הירידה בה היא רק ביחס ל-2007 המצוינת ולא ביחס לשנים קודמות. כך, במחצית הראשונה של השנה גויסו 3 מיליארד דולר - יותר מאשר בשנים 2004, 2005 או 2006".

סרזן אומר את הדברים לקראת כנס ג'רני של ארנסט אנד יאנג, בשיתוף עם "גלובס" שייערך ב-3 בנובמבר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. לדבריו, קרנות ההון סיכון הצטיידו כבר במזומנים רבים, ומכאן נובע הביטחון היחסי של התחום. כמו-כן, הוא מציין שעדיין צריך להשקיע את כספי המשקיעים "בשוק שספג מכה בנדל"ן ובפיננסים, ביוטק נראה פתאום כמו אופציה קצת פחות מפחידה".

לא כולם ייהנו משנה חזקה. החברות הכי צעירות שנמצאות בשלבים ההתחלתיים ביותר הן יהיו הראשונות להיפגע. "יש היום אי ודאות לגבי גיוס קרנות עתידיות, כמו גם לגבי האפשרות לאקזיטים", אומר סרזן. "לכן, הקרנות שומרות לעצמן תקציבים כדי להמשיך להשקיע בחברות הפורטפוליו הקיימות, במקום בו בעבר אולי כבר היו מנפיקות אותן או מבצעות עבורן גיוס פרטי. השקעות אלו עשויות להגיע על חשבון השקעה בחברות צעירות וחדשות".

את המגמה הזו ניתן היה לראות כבר ב-2007, שבה אמנם חלה עלייה של 60% בהשקעות הון הסיכון לעומת השנה שקדמה לה, אך בהשקעות בסבבים ראשונים (A Round), חלה עלייה של 17% בלבד. במונחים של חברת תרופות, הכוונה היא שהכסף שוב מחפש רק חברות משלב II של הניסויים הקליניים והלאה.

קשה גם בלי משבר

סרזן מאמין, עם זאת, שנצא מהמשבר מחוזקים עם מקבץ חברות טובות ומחושלות. "לחברות הביומד תמיד הייתה יצירתיות הדרושה כדי למצוא פתרונות גם בתקופות משבר והן תמיד ידעו לפעול גם תוך כדי הידוק החגורה. חלקן מבצעות עסקאות רישוי, כדי להביא מוצרים לשוק אפילו בתקופה הזו".

מה קורה בשוק המיזוגים והרכישות?

"הוא עדיין חי וקיים. בין היתר, מכיוון שחברות הביג פארמה עדיין מתמודדות עם הפקיעה הצפויה של פטנטים. 70 מיליארד דולר של מכירות ייעלמו - מכירות שאין להן כרגע תחליף בצנרת המוצרים העתידית. על הרקע הזה, ב-2007 נערכו מיזוגים ורכישות בהיקף של 35 מיליארד דולר ואילו במחצית הראשונה של 2008 נרשמו כבר מיזוגים ורכישות בהיקף של 20 מיליארד דולר - לא כולל עסקאות רישוי ושיתופי פעולה".

כאן יש חדשות טובות אפילו לחברות צעירות. "אם בשנים האחרונות היה ברור שלא ניתן לרכוש חברה על בסיס פלטפורמה טכנולוגית (פטנט הנמצא בבעלות חברה, שעל פיו, כך היא מאמינה, ניתן יהיה לגלות או לתכנן מגוון תרופות) אלא רק על בסיס מוצר מוביל, הרי שהיום יש עניין מחודש בפלטפורמות", אומר סרזן. "העניין העיקרי מתעורר כאשר ישנה פלטפורמה המגובה גם כמוצר מוביל המוכיח את היתכנותה, אבל בתחומים חמים, מוביל המרדף של חברות הפארמה אחרי התרופות החדשות לרכישה גם של פלטפורמות שעדיין אינן מגובות במוצר מוכח".

גם בלי המשבר, אומר סרזן, חברות התרופות הצעירות צריכות להיות יצירתיות. "אפילו בשוק סביר, חברת ביוטק צעירה יכולה לגייס 200 מיליון דולר לכל היותר מכל המקורות שלה, כולל הבורסה. מחיר ההגעה לרווחיות הוא 1-3 מיליארד דולר, לא פחות. יכול להיות שבדרך תירכש החברה, אך ייתכן שלא. כדי להתממן, החברות צריכות ליצור שיתופי פעולה בפיתוח מוצרים, עסקאות רישוי או מכירת נתחים מן החברה כדי לממן אחרים".

האם תחום הרפואה המותאמת אישית מתפתח כפי שצפו לו?

"הבעיה היא שקשה להוכיח את הערך הכלכלי של פיתוח תרופות מותאמות אישית. אני מאמין שרק אם יובטח שיפוי ביטוחי למוצרים הללו, יואץ גם הפיתוח שלהם ותימצא הדרך להציף את הערך הכלכלי - אולי עם קצת עזרה רגולטורית כפי שקרה בתחום תרופות היתום (תרופות למחלות נדירות וחשוכות מרפא, אשר מקבלות בלעדיות על תחום הטיפול שלהן למשך 7 שנים). אני מאמין בכך שהרפואה המותאמת אישית עוד תבוא, כי זהו אינטרס של כולם. החולים וחברות הביטוח יחסכו טיפולים מיותרים, הרופאים יהנו מאפקטיביות רבה יותר לטיפול שלהם, וה-FDA יראה חיסכון בבעיות בטיחות ועליה ביעילות".

מה שמעניין הוא שלדברי סרזן, "אפילו לחברות התרופות יש מה להרוויח מכך. היום הן מוציאות הון על מערכי שיווק, כדי לשכנע חולים לקחת תרופות שלא תמיד מועילות להם. אם כל תרופה תהיה ממוקדת בקהל מסוים - הקהל הזה כבר ידע לבקש את התרופה ולחפש אותה. לא יהיה צורך בכל-כך הרבה מאמץ בשיווק. אפשר יהיה לחסוך גם בניסויים קליניים, כי לא יידרשו מדגמים של אלפי אנשים כדי להוכיח שלתרופה יעילות מובהקת ברמה סטטיסטית".

צרו איתנו קשר *5988