מיקרוהיט חלמה על הנפקה לפי שווי של חצי מיליארד דולר. הסכסוך עם GM הביא אותה על סף פשיטת רגל

על-פי מסמכי פשיטת הרגל שהוגשו לבית המשפט בדטרויט, למיקרוהיט נכסים הנאמדים ב-10-50 מיליון דולר. הנושה הגדולה של החברה היא חברת ההשקעות האמריקנית M-Heat Investors, קבוצת משקיעים אמריקנים שהתאגדה כדי להשקיע בחברה, הטוענת כי החברה הישראלית חייבת לה 42.7 מיליון דולר.

מיקרוהיט הוקמה בשנת 1998, ועד היום הושקעו בה לפחות 65 מיליון דולר. החברה הוקמה בידי היזם שלמה פרנקו. פרנקו היה סטודנט למשפטים באנגליה כשגילה שלוקח לקרח זמן להפשיר על שמשות המכונית לפני שאפשר לנסוע בה. הוא החליט לפרוש מלימודי המשפטים, חזר לישראל, איתר את סלבה איבנוב, אז עולה חדש מבריה"מ ובעל עבר בסוכנות החלל הרוסית, וביחד הם הקימו את החברה. אליהם הצטרף גל גולוד, סגן נשיא בחברה. המשקיע הראשון בחברה היה מי שמכהן בתפקיד היו"ר שלה, פיטר נוישטטר, איש עסקים בעל ניסיון רב בתעשיית הרכב.

במיקרוהיט היו מספר משקיעים ישראלים נוספים, שהחזיקו אחוזים קטנים בחברה - מבטח שמיר, אינפיניטי וחברת ההשקעות גלנרוק של ליאון רקנאטי לצד משקיעים אמריקנים, בהם גוף ההשקעות של ענקית הרכב ג'נרל מוטורס (GM).

הפיתוח של מיקרוהיט - מתקן להמסת קרח ולכלוך משמשות, מראות ופנסי מכוניות באמצעות מים מחוממים - נועד להתמודד עם בעיה שפחות מוכרת בישראל, אבל במדינות קרות מדובר בבעיה כואבת. קרח בשילוב של בוץ על החלונות או הפנסים של המכוניות יכול גם להוות סכנה בטיחותית.

מיקרוהיט אינה עוד חברת סטארט-אפ שהלכה לאיבוד או נפגעה כתוצאה מהמשבר, אלא כזו שהסתבכה בגדול עם אחת מענקיות יצרני הרכב בעולם. אמנם במהלך השנים היא חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות מובילות בתחום הרכב ברחבי עולם, בהן יונדאי, ניסן, וולוו, מרצדס בנץ, BMW, קיה, דיימלר, אאודי ופיאט. אבל, כל ההסכמים הללו נשארו בשלב הבדיקות ולא הגיעו לפסים מעשיים.

רק עם GM הגיע ההסכם למצב בו הרוויחה החברה הישראלית כסף. ב-2006 הייתה GM הלקוחה היחידה של מיקרוהיט, והייתה אחראית באותה שנה להכנסות בהיקף של כ-20 מיליון דולר. מיקרוהיט הרוויחה כל עוד GM הייתה לקוחה משלמת. בשנה זו היא כבר דיברה על הנפקה גדולה בנאסד"ק לפי שווי של חצי מיליארד דולר ובחרה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי לשמש כחתם הראשי שלה.

אולם, העובדה שהיא נשענה רק על לקוח מרכזי אחד, גרמה לנפילתה ברגע ש-GM שינתה את דעתה. ההידרדרות של מיקרוהיט התחילה במהלך חודש אוגוסט השנה, אחרי ש-GM קראה לרוכשים של כמיליון כלי רכב משנות הייצור 2006 עד 2008 להחזירם, בשל תקלה.

GM טענה כי יש ברכבים סכנה להתלקחות וכיוונה את האצבע המאשימה למוצר של מיקרוהיט, שהותקן במכוניות מפוארות מסוגי קדילאק, שברולט סילברדו וביואיק. בשבוע שעבר דיווח אחד מהעיתונים הבולטים בתחום האוטו, Automotive News, כי GM עומדת לדרוש ממיקרוהיט לשלם לה 20-25 מיליון דולר, לטענתה, עלות הקריאה לרכבים.

לפני כן, במהלך ספטמבר, מיקרוהיט הגישה תביעה נגד GM, בטענה שהאחרונה לא שילמה על מוצרים שהועברו לה עוד בחודש יולי. בהתאם, מיקרוהיט טענה כי GM חייבת לה 3.7 מיליון דולר.

מקורות המקורבים למיקרוהיט אמרו ל"גלובס" כי החברה שוללת את טענת GM. לטענת אותם מקורות, GM מתמודדת עם תקלות אחרות במכוניות וטופלת את האשמה על המערכת של מיקרוהיט, שבתגובה מתכננת לתבוע את GM על גרימת הנזק שנגרם לה. במיקרוהיט משוכנעים שהמוצר שלה, שנבדק במשך שנים על-ידי ענקית הרכב, בטוח לשימוש.

בינתיים, לפני שנדע על גורל התביעות, כוחה של החברה הישראלית לא עמד לה לאחר איבוד לקוחתה היחידה, ובשבועות האחרונים היא הפסיקה את העבודה במפעל הייצור שלה בדטרויט, עם ההחלטה לבקשת הכרזת פשיטת רגל.