מרוב אלקטרה לא רואים את מכבי

במכבי החדשה שכחו מהי הכנה אמיתית לעונת כדורסל. במקום זה יש התחייבויות שיווקיות ויציאה לטורנירים ברחבי אירופה, שיכניסו עוד כמה דולרים לקופה. עכשיו, כמובן, כולם בפאניקה. בהנהלה מדברים על חוזה השידורים עם ערוץ 10 ועל "שואה כלכלית" אם הקבוצה לא תגיע לטופ 16. ולמרות שמדובר רק בקבוצה אחת מתברר שיש שני תקציבים לעונה - התקציב של 2008/09 עם "סיפור פייזר" וזה שבלי "סיפור פייזר"

1. הכנה. עד לפני כמה שנים ההכנה של מכבי תל אביב לעונה כללה מסע פרך שממנו רעדו השחקנים. נסיעה לבורמיו שבאיטליה, מחנה אימונים בהרים, שבעידן טרום האינטרנט העיתונות לא באמת ידעה מה הולך שם. השחקנים היו רצים בעליות, בוכים ממאמץ, ובלית ברירה מתגבשים. בורמיו היה המקום בו הונחו אבני היסוד לעונה.

אחר כך בורמיו נעשה מקום קצת יקר, וכל הסיפור עבר לסלובניה. משחקי האימון כמובן לא היו מצולמים. כמה שורות בעיתון למחרת, ואף אחד לא באמת היה יודע איך מכבי נראתה בשלב ההוא של העונה. פיני גרשון ודייויד בלאט היו יכולים לשחק עם הרכב של חמישה סנטרים, ואף אחד לא היה יודע ומעלה שאלות ותהיות לאוויר.

מה שבטוח הוא שכל הניסיונות שנעשו שם היו בתחום הכדורסל. עם הלוגו על החולצות והפרומואים לערוצי הטלוויזיה, חיכו ממש עד למשחק הראשון של העונה.

אחר כך התחילו עניינים שלא באמת קשורים לכדורסל. אבל השפיעו ישירות על הכדורסל. מכבי התחילה במסורת המפוארת של בניית קבוצה מחדש בכל עונה, והצורך במחנות אימונים רק גבר. במקום זה הקבוצה שיווקה את עצמה לדעת. אלו השנים שמכבי ת"א הפכה למכבי עלית. היא נסעה למשחקי אימון בארה"ב עם ספאחיה. בעונה שעברה היה את הטיול ההוא לניו יורק למשחק נגד הניקס, שוב עם קבוצה חדשה ומאמן חדש (קטש), ואת ההמשך לאותה עונה כולם יודעים. ההסברים בדיעבד היו אותם הסברים, כולם הודו בטעות הקשה של היציאה לאותה נסיעה שיווקית-גרנדיוזית, אבל אמרו טוב, למדנו את הלקח, לצערנו הנסיעות האלו נקבעו מראש.

השנה שוב לא יכלו להתאפק, כי כבר בעונה שעברה סגרו את הנסיעה לטורניר גומלסקי במוסקבה בשביל חופן דולרים והכרה בינלאומית. וכך, רבע שעה אחרי שקיבל את כל השחקנים לידיים, עם קבוצה חדשה שיש בה 8 שחקנים שביחד שיחקו באלקטרה 0 דקות, אפי יצא לתור את אירופה וקיבל בראש ערב אחרי ערב. אבל הטלוויזיה שידרה בלייב והלוגו על החולצה נראה נהדר.

ואז שבוע לפני פתיחת היורוליג הגיע המשחק ההוא מול גליל ונתן לכולם באלקטרה בומבה בראש.


2. כסף. עכשיו מגיע שלב הפאניקה הידוע, שהוא למעשה הירושה היחידה שלקחה מכבי אלקטרה ממכבי עלית. שחקנים שלפני חודש וחצי נראו בחירה טובה לפאזל של אפי, נראים אחרי שני משחקים ורבע כלא מתאימים. הסברים מקצועיים נזרקים לאוויר. ההוא יושב על הבלטה של ההוא. ההוא פחות מרכז ויותר קולע. השחקן ההוא מתברר כשחקן שלא מוסר ותוקע את משחק ההתקפה. ואלו ששיחקו בשנה שעברה בליגה בחולון ובבני השרון, לא מבינים לאן הם הגיעו. ולמה אפי הביא את עוזר המאמן הזה, שעם כל הכבוד לבני השרון, מה הוא מבין ברמות של יורוליג.

להבדיל ממכבי ת"א, במכבי אלקטרה חלק מהאנשים רואים את החומרה של ההפסדים באופן שונה לגמרי. הצד הכלכלי של הקבוצה עומד עכשיו על הקשקש. מכבי בנויה היום עם התחייבויות כספיות שלא מאפשרות לה אפילו עונה אחת של כישלון באירופה. עוד לא שוחק משחק רשמי אחד, וחלק מאנשי הקבוצה מדברים בגלוי על מה יקרה אם לא נעלה לטופ 16. "אתה יודע איזו שואה כלכלית זו תהיה?" אומר גורם במערכת. שואה כלכלית. לא שואה במונחי הפסד-ניצחון מכביסטים. במכבי אלקטרה נותנים כדוגמה את החוזה עם ערוץ 10, בסך כ-3 מיליון אירו, אבל הוא לא חוזה פיקס כמו בימי הערוץ הראשון. אם מכבי, חס וחלילה תעוף אחרי 10 משחקים, "אוי ואבוי מה שיקרה לחוזה שלנו עם ערוץ 10", אומרים שם.

ההחלטה ללכת על מהלך להבאת קרלוס ארויו ב-2.5 מיליון דולר, היא החלטה שיש לה משמעויות כספיות אדירות. התקציב כבר נמתח הרבה מעבר לרצוי ולמצוי. הבעיה שלמכבי יש לא מעט התחייבויות כספיות שהיא גוררת עוד מהעונה שעברה, למשל עניין מרקוס פייזר, שכמו שהטיעונים של מכבי נגד השחקן נראים ("הוא חזר שמן בעשרה קילו"), יש סיכוי הרבה יותר מסביר שפייזר יקבל את כל המיליון דולר נטו שלו, למרות שלא יגיע אפילו פעם אחת העונה להיכל נוקיה. ויש גם כסף שצריך לשלם לצביקה שרף תמורת סיום הקשר איתו, וכל שינוי שעכשיו ירצו לעשות רק יגדילו את הבור. והעונה עוד לא התחילה.

ולראשונה בהיסטוריה של מכבי, מדברים במועדון על עונה אחת עם שני תקציבים. תקציב של עם "סיפור פייזר" ותקציב של בלי "סיפור פייזר". עניין של עוד מיליון וחצי דולר על התקציב, שגולש כבר מעבר ל-20 מיליון דולר.

3. אפי. אל הלחץ לנצח משחקים גם אפי נשאב כמובן. יש דברים שהוא רוצה לנסות במשחקים, לראות איך הם עובדים, אבל אחרי ארבעה, חמישה, שישה, שבעה הפסדים, כל מה שהוא רוצה זה לנצח. ככה קשה לדבר עם ארויו על ניהול משחק. מה שאתה רוצה במצבים כאלו זה שארויו יקלע, שלא ימסור לאף אחד, רק שאפשר יהיה לחזור לחייך.

ביום שלישי אחרי ההפסד בגן נר, ישבה ההנהלה עם אפי. "אפי אמר שהוא רוצה קלעי", אומר גורם במכבי. אבל לפני חודשיים אפי קיבל את כל מה שהוא רוצה? למה לא לתת זמן? למה לשנות? מה הלחץ? "כשאנחנו מחליטים שלא לשנות, אז התקשורת שוחטת אותנו על זה שאנחנו לא משנים ומנסים לתת זמן ולנהוג בהיגיון", אומר אותו גורם ."מצד שני, כשאנחנו רוצים לעשות מהלכים לשינוי ולהיות קשובים לקולות של הביקורת, אז שוחטים אותנו שיש פאניקה". אז מה באמת הבעיה שלכם? "לא ראית שיש בעיה עם הקליעה מבחוץ?"

כולם מדברים על הקליעה מבחוץ ועל עניינים מקצועיים. זה יותר קל. אבל אפי כבר רמז בעדינות אחרי עוד אחד מההפסדים, ש"זו היתה טעות להתחיל את העונה מול האריות של אירופה". כלומר, לא אני אחראי למחדל הזה שסגרו לי אותו עוד שאימנתי בבני השרון. אבל עכשיו הוא לא יכול להגיד כלום כשמפסידים לגליל, ומוקדם מאוד ומוקדם מדי בעונה הוא מעמיד את עצמו בסיטואציה שהוא קורא לעזרת הדירקטוריון לפתוח את הכיס עבורו. בפעם הבאה שאפי יקרא לעזרה, בשלבים שבאמת נלחמים על תואר ואחרי שהתקציב כבר חרג מהחריגה, לא בטוח שמישהו יחשוב שהבעיה היא בשחקנים.


4. אחריות. כולם בפאניקה בשלבים מוקדמים של העונה. לכל אחד יש את הסיבה שלו. שמעון רוצה לנצח כי הוא שמעון, וזה בסדר גמור ואפילו הכרחי היום במכבי אלקטרה. פדרמן יודע שהשינויים של הקבוצה החדשה הם בעיקר על הגב שלו. הוא הביא את אפי, הוא דחק החוצה את מוני. אם השינויים הגדולים והשיווקיים שלו לא יצליחו ומהקבוצה שלו ישאר רק לוגו, הוא זה שהפעם רוב החיצים יופנו אליו. לכן הוא ייאלץ ללכת בחפץ לב על שינויים פרסונליים בשלב זה של העונה. יעלה כמה שיעלה.

גם רענן כץ מיישר קו, למרות שלו יש ביקורת מקצועית. "אפי יקבל כל מה שהוא רוצה כדי להצליח", אומר כץ בשיחה מסין. מצד שני, הוא אומר גם כי "אני בדעה שעדיף להביא שלושה זרים מצוינים מאשר שישה בינוניים. עדיף היה להביא שחקן כמו ארויו ועוד שניים שהם ברמה שלו או מתקרבים לרמה שלו, ולהשלים את כל הסגל בישראלים".

אגב, בעוד שכולם כאן חיים את המשבר הראשון בחייה של אלקטרה, כשכץ מדבר על "המצב", לוקח כמה שניות כדי להבין שהוא מדבר על משבר האשראי ומשבר הנדל"ן בארצות הברית. כשהוא מנסה לנתח את ה"המצב האמיתי", הוא מסביר שלא היה רחוק שזה יהיה שונה לגמרי ושכל השיחות האלו עכשיו בכלל לא היו מתקיימות "אם שני המשחקים הצמודים ששיחקנו מול פנאתינייקוס לפני חודש היו נגמרים אחרת. פעם אחת ארויו החליק, ובפעם השנייה בהארכה הכדור לא נכנס. זה כל ההבדל. את המשחק מול גליל אני באמת כבר לא מבין. בגלל המשחק הזה אני מאוכזב ממה שקורה".

לתגובות: talvolk@gmail.com

צרו איתנו קשר *5988