"הם מצאו את הפראייר האולטימטיבי"

ס וף סוף, אחרי עשרות שנים של הבטחות והצהרות, התעוררה העיר חיפה לפני כשנתיים וראתה ושמעה היטב את חלום מנהרות הכרמל מתגשם בשטח. 500 סינים חפרו ופוצצו סלעים בלב ההר, 24 שעות ביממה, תוך התקדמות של 4 מטר מדי יום. 100-200 משאיות הוציאו כל יום כמות עצומה של חול, לגבעות שנערמו בכניסות לחיפה ושהציגו בצורה מרשימה את קצב העבודות.

עד לפני חודש. אז, לאחר שהשלימו כשני שליש מהמנהרות, השביתו 500 הפועלים הסינים של חברת התשתיות הסינית CCECC את עבודת הכרייה ומאז הם לא שבו לעבודה. לאחר מכן כבר ידעו לספר שעוד לפני ההשבתה הכללית הורגשה באתר "האטה", בסגנון "שביתה איטלקית". זכיינית הפרויקט, חברת כרמלטון, טענה לסחיטה, אולם לסינים היו לא מעט טענות משלהן בנוגע להתנהלות העסקית של הישראלים.

"ניצלו את הנאיביות שלנו"

את שורשי הסכסוך שמאיים בשבועות האחרונים על עתידו של פרויקט מנהרות הכרמל צריך כנראה לחפש עוד בתחילת הדרך - במעמד חתימת הסכם העבודה בין החברה הקבלנית של קבוצת כרמלטון לבין חברת התשתיות הסינית CCECC, שנבחרה לשמש כקבלן המשנה לכריית המנהרות. בעוד שבצד הישראלי הסתייעו לצורך ניסוח החוזה ובדיקתו במשרד עורכי הדין היוקרתי של צבי פירון, בצד הסיני לא נעזרו בפרקליטים כלל בטרם התחייבו לביצוע העבודות, בהיקף המוערך ב-350-400 מיליון שקל.

את התוצאות של ההתנהלות הזו חשים הסינים על בשרם היום: מאז החתימה על ההסכם, באוקטובר 2006, זינקו דרמטית מחיריהם של חומרי הגלם השונים. הדולר, מנגד, נחלש כידוע במידה ניכרת. המשמעות, לטענת הסינים: הפסדים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. לפני מספר חודשים הם החלו לדרוש מכרמלטון לפתוח את החוזה מחדש - אולם מאחר ובחוזה המקורי הם לא טרחו להוסיף סעיפים רלוונטיים, בכרמלטון דחו את הדרישה על הסף.

"הם, מבחינתם, מצאו את הפראייר האולטימטיבי", מסביר ג'יאנג איימין, מנהל הפרוייקט מטעם CCECC, בראיון בלעדי ל"גלובס". "אנחנו חברה עם ניסיון עצום שיש רק לחברות בודדות בעולם, ועשינו טעות של מתחילים. חתמנו על חוזה נוראי, לא הוגן ולא מאוזן, שלא הגן עלינו מפני השינויים בשוק המט"ח ומפני עליית מחירי החומרים, ואנחנו מודים שזו הייתה טעות לעשות את זה. הבעיה היא שהם גם נותנים לנו יחס כמו לפראייר האולטימטיבי, וזה לחלוטין לא מקובל".

בכרמלטון טוענים שבהשבתת העבודות אתם מצמידים להם "אקדח לרקה".

"אם היינו רוצים להצמיד להם אקדח לרקה, היו לנו הרבה הזדמנויות טובות יותר לעשות את זה. אנחנו דורשים דברים שמגיעים לנו. בזכותנו הפרויקט הואץ והיום אנחנו מקדימים את לוח הזמנים בכמה חודשים. חסכנו לכרמלטון כסף. ההצעה שלנו היא של win-win, אבל הם מנסים לחסוך דולר פה-דולר שם, ומנהלים איתנו משא ומתן של שוק".

פרויקט מנהרות הכרמל נחשב לאחד הפרויקטים התחבורתיים החשובים בארץ, שמטרתו לחבר את הכניסה הדרומית לחיפה עם צומת הצ'ק פוסט באמצעות כביש באורך 6.5 קילומטר, מתוכו מנהרות באורך כ-4.7 קילומטר - שיהיו הארוכות בישראל. הפרויקט כולו מתוכנן להסתיים באפריל 2011, אולם בכרמלטון (בבעלות סולל בונה ואשטרום) קיוו להפעילו כבר ב-2010, במידה שכריית המנהרות תושלם מוקדם מהצפוי.

בפרויקטי BOT הקדמת לוח הזמנים מבטיחה בונוס כפול לזכיין, שיכול לרשום הכנסות מהפרויקט מוקדם מהצפוי וכן לקבל מענק מיוחד מהמדינה. עיכוב, לעומת זאת, יגרור מבחינת הזכיין קנסות. השבתת העבודות, לפיכך, פוגעת לכרמלטון בנקודה רגישה במיוחד.

מתי התחילו להתעורר קשיים בעבודה על פרויקט?

איימין: "הבעיות החלו חמש דקות אחרי החתימה על החוזה. כרמלטון התנהגו בצורה לא מקובלת מהיום הראשון. אתן דוגמה אחת, שהיא הכי מעצבנת: אחד התנאים בחוזה קבע שאנחנו נקבל אישור מממשלת ישראל להביא את העובדים שלנו לכאן. לפני שקיבלנו את האישור, הם ביקשו שנחתום על מסמך שלפיו כאילו כבר קיבלנו את האישור. הם היו צריכים את זה כי הבנקים רצו לדעת שכבר יש חוזה. תחת מחאה חתמנו על המסמך. הם ניצלו את הנאיביות שלנו, שנבעה מהבדלים תרבותיים. הם ניצלו את אי ההבנה שלנו את הסביבה כאן. אותו זמן לא הבנו את המשמעות של החתימה על המסמך".

מה היתה המשמעות?

"שתי דקות אחרי שחתמנו על המסמך הם הורו לנו להתחיל לעבוד. אותו זמן אפילו למנהלים שלנו לא היו ויזות נוכחות. הגינות בסיסית לא היתה כאן, וזו היתה ההתחלה של ה'ידידות הגדולה' בינינו".

עניין אחר בו כרמלטון, לטענת איימין, נהגה כלפי CCECC בחוסר הגינות, נוגע להעסקת מנהלי העבודה בפרויקט: "מוטלת עליהם חובה להעסיק מנהלי עבודה. הם החליטו, פשוט כי הם יכלו, שאנחנו אלה שנשלם את שכרם, למרות שזה משהו שנמצא באחריותם - וניכו לנו את הסכום הזה כל חודש מהחשבון. מדובר בחמישה מיליון שקל".

מדבריו של איימין מצטיירת תמונה של חברה ישראלית המגלה כלפי שותפה הסיני התנשאות ופטרוניות. איימין אומר שלא חש בהתנשאות, אולם מקורביו מאשרים שבהחלט כן. "הוא מנומס מדי", הם מסבירים את הכחשתו.

אתה חושב שכבר בעת חתימת החוזה הם קיבל החלטה מודעת לנצל את הנאיביות שלכם כדי להרוויח יותר כסף?

איימין: "זו התחושה שלי".

הטענות של איימין ל"נאיביות" שנוצלה על ידי כרמלטון נשמעות מעט תמוהות, על רקע העובדה ש-CCECC היא חברת תשתית מהגדולות בעולם, שביצעה עבודות בהיקף עצום באזורים שונים על פני הגלובוס. לדבריו, למרות הניסיון הרב של החברה, פרויקט מנהרות הכרמל הוא הראשון שהיא מבצעת בעולם המערבי, שבו שולטות נורמות אחרות. "רוב העבודה שעשינו עד שהגענו לישראל היו באפריקה ובמדינות עולם שלישי אחרות. אנחנו לא מכירים את העולם המערבי. במדינות שבהן עבדנו, אם הנסיבות היו משתנות - היו פותחים את החוזה".

בכרמלטון טוענים שאם הייתם רציניים הייתם מסיימים את העבודה ואז מדברים, ולא מפסיקים מאה מטר לפני הסוף. הם טוענים שזו סחיטה.

"אנחנו רואים את זה אחרת - תרמנו הרבה לפרויקט, ומגיע לנו לקבל מתוך זה משהו. בזכות ההצעות שלנו, הפרויקט הואץ מאוד ועכשיו אנחנו ארבעה חודשים וחצי לפני לוח הזמנים. כבר לפני כמה חודשים הגענו למסקנה שנפסיד עשרות מיליוני דולרים בפרויקט הזה. שלא כמו הקבלן הטיפוסי, שבנקודה הזו היה פושט את הרגל או מפסיק לעבוד, אנחנו המשכנו לעבוד בקצב אדיר, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, חגים, שבתות".

"חסכנו לכרמלטון 40 מיליון שקל"

העובדה שכיום מקדימים הסינים את לוח הזמנים המתוכנן של הפרויקט משמשת בידם כטיעון מרכזי להצדקת דרישותיהם. אולם, בחצי השנה הראשונה העבודות דווקא התקדמו בעצלתיים. כרמלטון שכרה מהנדס אירי כמפקח על הפרויקט, בינו לבין הסינים התגלעו חילוקי דעות חריפים והעסק היה רחוק מלתקתק.

"הם אמרו שיש לו הרבה ניסיון בתחום הזה", אומר איימין, "אבל התברר לנו שהוא לא היה מנוסה בכלל. היה לו יותר חשוב להוכיח שהוא מומחה גדול מאשר לקדם את הפרויקט. הוא ביקש מאיתנו ללכת לפי העיצוב בדיוק, אבל מכיוון שהעבודה הזו היא המומחיות שלנו ויש לנו בה הרבה מאוד ניסיון, הבנו שאי אפשר יהיה לעבוד מהר לפי העיצוב המקורי, ושאפשר יהיה להתקדם מאוד מהר רק אם נעשה לו התאמות ושינויים. המהנדס דרש אפס טעויות, וזה היה בלתי אפשרי לעבוד ככה. אבל למרות שאמרנו לכולם 'תקשיבו לנו, יש לנו ניסיון בעסק הזה ואנחנו יכולים לקדם את הפרויקט מאוד מהר' - אף אחד לא הקשיב לנו".

בסוף 2007 המריאו חברי הדירקטוריון של כרמלטון למשרדים הראשיים של CCECC בבייג'ינג כדי לקיים דיונים דחופים בדרך להתמודד עם העיכוב החריף בלוח הזמנים ולהוציא את העגלה מהבוץ. כבר אז הבינו הסינים ש"נסבול הרבה בפרויקט הזה ושהעלות שלו תהיה גבוהה בהרבה מה שחשבנו", כהגדרת איימין. בעקבות הדיונים התקבלה דרישת הסינים לבצע התאמות בעיצוב, מה שלטענת איימין פתח את הדרך להאצה הניכרת בקצב התקדמות העבודות.

איימין: "השינוי הזה שהצענו חסך לפרויקט 40 מיליון שקל. אנחנו דורשים את ה-40 מיליון האלה שיכסו כמה מההפסדים".

לפי הערכות בענף, הפיצוי הכולל שדורשים הסינים נאמד בכ-60-80 מיליון שקל, כלומר: ייקור של 15%-20% בהשוואה לחוזה המקורי. חלק מהמקורות המקורבים לסינים טוענים כי כל הויכוח שנותר כעת בין הצדדים הוא על כ-10 מיליון שקל, סכום מגוחך על רקע הכספים המובטחים לכרמלטון במקרה של סיום מוקדם של הפרויקט.

אתם עוד מצפים להרוויח מהפרייקט?

איימין: "לא, אנחנו לא מדברים יותר על רווח בכלל. שכח מזה. ציפינו לרווח מקובל של 3-5 אחוז, אבל הבנו כבר שבשורה התחתונה נפסיד פה כסף. עכשיו אנחנו מנסים להגביל את היקף ההפסדים המצופה. הבנו כבר שנשלם על השיעור הזה הרבה כסף, אבל אנחנו רוצים לפחות להישאר בחיים".

לפי גורמים המקורבים ל-CCECC, עד היום הפסידה החברה 15 מיליון דולר בפרויקט ולהערכתה היא תפסיד 20 מיליון דולר נוספים במידה ותמשיך בו לפי תנאי ההסכם המקורי. עם זאת, יש להתייחס להערכות המופרחות באוויר בזהירות.

במקביל, בכרמלטון אולי מדברים במילים חריפות על "סחיטה", אולם במקביל מקיימים משא ומתן עם הסינים. לפני כשבועיים פורסם ב"גלובס" כי הסינים הודיעו לכרמלטון על נכונותם העקרונית להשלים את הפרויקט וכי הם אינם ממשיכים בו מאחר וכרמלטון טרם שילמה להם על העבודות שבוצעו ביולי-אוגוסט. מקורבים לכרמלטון מסרו אז בתגובה ש"לא ידוע לנו דבר על כוונת הסינים לחזור לעבודה".

איימין מאשר את הפרסום. לדבריו, "אם נשיג הסכם עם כרמלטון ואם לא - אנחנו נסיים את הפרויקט. אין לנו כוונה לנטוש אותו". הוא גם מאשר שמוסר התשלומים של כרמלטון בעייתי: "בסוף אוגוסט הודענו להם שאנחנו במחסור של תזרים מזומנים, צריכים לשלם לספקים וכרגע אין לנו כסף. באמצע ספטמבר הם היו צריכים לשלם לנו את חשבון חודש יולי. הם משלמים כל הזמן שוטף פלוס 60. אנחנו פשוט מממנים את הפרויקט הזה. לא היתה לנו ברירה אלא להפסיק את העבודה בתחילת ספטמבר. ב-7 לספטמבר אמרנו 'תנו לנו את חשבון יולי כדי שנוכל להמשיך את העבודה' והם סירבו. הם חייבים לנו 30 מיליון שקל על עבודה שכבר בוצעה".

"אולי נפנה לשרי אריסון"

איימין אולי מתחייב שלא לנטוש את הפרויקט, אולם אולי לא תהיה לו ברירה: בכרמלטון מנופפים כל העת באפשרות שלהם להחליף את הסינים בקבלן ישראלי. מגעים כבר נפתחו עם מספר גורמים והקבלן י.לרר כבר החל לבצע עבודות כרייה בחלק מתוואי המנהרות. "זה קשקוש", אומר איימין על האפשרות ש-CCECC תוצא כליל מהפרוייקט, "לקבלן אחר לא יהיה את הנסיון שיש לנו, והפרויקט לא יוכל להסתיים בזמן".

אם הם ילכו עם קבלן ישראלי ויתעלמו מדרישותיכם - תפנו לבית המשפט?

"בטוח. לא עשינו שום דבר רע. אין להם דרך חוקית להוציא אותנו מהפרויקט. אנחנו רוצים קודם לפתור את הסכסוך במשא ומתן ידידותי, אבל אם לא תהיה ברירה ננקטו צעדים משפטיים". גורמים המקורבים לחברה הסינית אומרים ש"בסולל בונה ואשטרום כנראה מבינים לאט שלא מדובר בקבלן ישראלי קטן שאפשר לנפנף אותו, אלא בחברת תשתיות בינלאומית שביצעה עשרות פרויקטים כאלה. במקום להתמקד בהצלחת הפרויקט, הם עוסקים במשחקי כבוד".

לפני שכל העסק יגיע למסדרונות בית המשפט, ייתכן שגורמים אחרים יידרשו לסיפור: ממשלות ישראל וסין. מנהרות הכרמל נחשב לפרויקט לאומי, אולם עד כה העדיף משרד האוצר להימנע מהתערבות בסכסוך. CCECC, מצידה, שהינה חברה בבעלות ממשלת סין, טוענת שבשלב זה הכול נשאר "ברמת הביזנס" ולא בוצעה פנייה מצידם לגורמים בממשלתם.

למה לא בעצם? כשלחברות ספרדיות, למשל, היו בארץ בעיות בפרויקטים, הן לא היססו לפנות לשגרירות ספרד שתסייע.

איימין: "אלה הבדלי מנטאליות. לפנות לשגרירות זה ללכת ולהפיל על כרמלטון דרך הממשלה את הפטיש הכי כבד. זה נשק יום הדין, והוא לא מקובל בעינינו ביחסים נורמליים. החשיבה שלנו שונה: אנחנו עובדים עם האנשים האלה, ואת היחסים איתם אנחנו מעוניינים לשמר לא באמצעות פטישים אלא באמצעות גזרים".

חשבתם לפנות לשרי אריסון, בעלת השליטה בשיכון ובינוי?

"אם העניין לא ייפתר, אולי זו הדרך. אנחנו עדיין מקווים שהסכסוך ייפתר קודם". לאריסון, אגב, יש אולי אינטרסים לא להסתכסך יותר מדי עם הסינים: CCECC היא חברה בבעלות ממשלת סין, ולא בטוח שלבעלת אימפריה עסקית גלובלית כדאי לריב עם מי שמסומנת כמעצמה הכלכלית החזקה של המאה ה-21.

בכרמלטון סירבו להתייחס לטענות השונות של איימין. החברה הסתפקה בתגובה כוללנית, לפיה "מנהרות הכרמל פועלות על פי ההסכם שנחתם עם חברת CCECC. חברת CCECC מפרה את ההסכם בצורה חד צדדית". *

המדינה לא מתערבת: "כרמלטון מספיק חזקים כדי שהמחלוקת לא תעכב הפרויקט"

למרות המתיחות הקשה בין הסינים לכרמלטון, במשרדי האוצר והתחבורה לא ממהרים להתערב במשבר. בענף התשתיות מעריכים, כי המדינה לא רוצה בינתיים ליצור רושם לפיו תהיה מוכנה לעשות שינויים בחוזה הזיכיון על מנת לפתור את המחלוקות בין הצדדים, כולל אפשרות למתן פיצוי כספי.

פרויקט מנהרות הכרמל מפוקח על ידי רשות ממונה בהשתתפות משרד התחבורה, המיוצג על ידי סמנכ"ל תשתיות, יצחק זוכמן, ומשרד האוצר, המיוצג על ידי סגן החשב הכללי, אבי דור. יפה נוף, חברת התשתיות העירונית של חיפה, אחראית על הפיקוח והבקרה של הנושאים הסביבתיים וההנדסיים והיא אמורה לוודא שהזכיין עומד בכל הדרישות. יפה נוף, בניהול המהנדס דורון מגיד, הפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות התשתית העירונית הבולטות בארץ. מלבד מנהרות הכרמל, מקדמת החברה גם את פרויקט מערכת הסעת ההמונים בחיפה (המטרונית) ופרויקטים נוספים. בהתייחסות ראשונה לעיכובים, אומר מגיד, כי "כמובן שזה לא נעים, אבל השותפות (כרמלטון) מספיק חזקה כדי שהמחלוקות בין הצדדים לא יפילו את הפרויקט. השותפים, שיכון ובינוי ואשטרום, מספיק חזקים בשביל לסגור עם הקבלן הסיני או להחליף אותו במידת הצורך. להערכתנו, זה לא מה שיפיל את הפרויקט". יש לציין, כי הדברים נאמרו עוד לפני שכרמלטון החלה לבחון ברצינות את החלפת הסינים בקבלן ישראלי.

אתם לא שוקלים להתערב במחלוקת על מנת למנוע עיכובים?

מגיד: "אנחנו מפקחים על כרמלטון, אבל לא מתערבים במו"מ. בשלב הנוכחי אין השפעה על לוחות הזמנים של הפרויקט ואנחנו מקווים שהמחלוקת לא תתפתח מעבר לכך. ההסכם קובע שאם הקבלן הסיני עוזב, הם צריכים להחליף אותו ולקבל את אישורנו. העבודות על הפרויקט אמורות להסתיים עד סוף 2010 וכרגע אין למחלוקת עדיין השפעה. אנחנו עם היד על הדופק. שני שליש מהמנהרה נחפרו וגם אם כרמלטון יחליפו את קבלן המנהור זה לא יגרום לעיכוב".

יש דרכים להתגבר על העיכוב שנוצר מאז הפסקת העבודות?

"כרגע הכל נמצא בידיים של כרמלטון. אם נדרש להגיב, נעשה זאת במידה והם לא יצליחו. לפי שעה, אין דרך להאיץ אלטרנטיבה אחרת. לעצם העניין, אם הגשרים בפרויקט יהיו מוכנים והמנהרה לא, זה לא ישנה כלום. המטרה היא שהפרויקט כולו יעמוד בלוחות הזמנים ויסתיים עד סוף 2010".

יפה נוף אחראית לא רק על הפיקוח על הזכיין אלא גם על הקמת מחלפים שיתחברו למנהרות, שיוקמו בהשקעה של כ-150 מיליון שקל. לדברי מגיד, העבודות להקמת המחלפים יסתיימו מוקדם מהמתוכנן. "בחלק שלנו אנחנו מקדימים את לוח הזמנים. בסוף השנה הבאה (2009) נסיים את הקמת כל המחלפים שיתחברו למנהרות". *