בעל חוייב בכתובת אשתו למרות שהתפשטה בציבור; ביה"ד: "הבעל אינו מוסרי יותר"

הבעל טען כי אשתו נחשבת "מורדת", אך כיוון שנהג לצלמה בעירום - ביה"ד הרבני דחה את טענתו ; "עניין העירום לא היה זר לבני-הזוג, ועל כן יש לראות את ההתנהגות הפרוצה הזו כנורמת חיים ירודה המוסכמת בין בני-הזוג"

בית הדין הרבני הגדול חייב בעל בכתובת אשתו, למרות שהציג בפני בית הדין תמונות המעידות כי היא התערטלה בפני אורחיהם. הדיינים הרבנים אברהם שרמן, חגי איזירר וציון אלגרבלי קבעו, כי "עניין העירום לא היה זר לבני-הזוג, ועל כן יש לראות את ההתנהגות הפרוצה הזו כנורמת חיים ירודה, המוסכמת בין שני בני-הזוג".

הגבר (77) ואשתו (47) נישאו לפני 3 שנים, אך כבר כעבור 7 חודשי נישואין התלוננה האישה נגד הבעל על תקיפה, שטען מצידו כי היא זו שתקפה והיכתה אותו. הגורם לתקיפה היה ויכוח בשל הצבת תמונת אשתו המנוחה של הבעל בחדר המגורים. לאחר התקיפה החליטה האישה להתגרש ושכרה דירה לעצמה. הבעל הגיש תביעה לגירושין בה דרש לחייב את אשתו בגט בשל התנהלות בלתי הולמת, לאחר שהופיעה עירומה בפני האורחים כדי להבריחם.

לפי פסיקת בית הדין, בעל הדורש להתגרש מסיבה שאינה מוצדקת (הלכתית), חייב לשלם לאשתו את כתובתה. אם הוא תובע לחייב את אשתו בגט בנימוק שהיא מורדת כנגדו וטענתו מתקבלת - האישה מפסידה את כתובתה. אם שני הצדדים דורשים להתגרש ואיש מהם אינו מוכיח כי התנהגות הצד השני מחייבת את הגט - שניהם נחשבים למורדים זה על זה ולאישה מגיעה עיקר כתובתה, אך היא מפסידה את תוספת הכתובה מחמת הספק. אישה הדורשת להתגרש מסיבה שאינה מוצדקת, מפסידה את תוספת כתובתה. לגבי עיקר הכתובה, הדבר תלוי בנסיבות המקרה.

התנהגות דוחה

במקרה זה טען הבעל כי אשתו נחשבת מורדת בשל התנהגותה, ולכן הוא פטור מתשלום כתובתה. בית הדין הרבני האזורי בבאר-שבע קבע כי התנהגות האישה נחשבת ל"מעשה כיעור" ו"עוברת על דת", המצדיקים לחייבה בגט תוך שלילת כתובתה. בית הדין הרבני הגדול הפך את ההחלטה.

הדיינים ציינו כי הבעל, שהיה צלם חובב, נהג לצלם את אשתו בעירום (אלא שלדבריו הוא תולה את התמונות בחדר השינה), ולכן האישה אינה עוברת על דת. "אם הבעל בהתנהגותו הוא ברמת צניעות ומוסר כמו המעשים שעליהם באים לידון את האישה, אין לו טענת 'עוברת על דת'. היסוד של טענה זו הוא הזכות לחיות עם אישה מוסרית, ואם הוא בעל התנהגות דוחה - אין לו הזכות. בעל שטוען כי הוא והאורחים נדהמו מהמעשה, ומצד שני הוא באופן מיידי מצלם אותה כתחביב - הרי ברור שתדהמתו אינה כתדהמתנו, והנורמה המוסרית שלו קרובה לשלה", קבעו.

עוד קבעו, כי הזוג המשיך לגור יחד כחצי שנה אחרי האירוע ואף נסעו לטיולים בחו"ל, מה שמעיד כי עילת הגירושין איננה צדקנותו של הבעל. לכן נפסק כי שני בני הזוג מעוניינים להתגרש, אך התנהגות אף אחד מהם אינה מקנה לשני עילת גירושין. משכך - דינם כמי שמורדים זה על זה, והאישה זכאית רק לעיקר כתובתה ולא לתוספת הכתובה.