נדחתה בקשת יוטבתה לחייב את תנובה לחשוף את מכירות "אשל" בעשור האחרון

הבקשה לגילוי המסמכים הוגשה במסגרת התביעה שהגישה תנובה נגד יוטבתה, בטענה לשימוש שלא כדין בסימן המסחר "אשל" הרשום על-שם תנובה - זאת החל מ-1998, המועד בו פסק שיתוף-הפעולה בין הצדדים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשתה של מחלבות יוטבתה לחייב את תנובה לחשוף בפניה דו"ח מכירות של המוצר "אשל" החל משנת 1998 ואת כל המסמכים שהגישה לוועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר מ-1998 בקשר לקביעת מחיר המוצר.

הבקשה לגילוי המסמכים הוגשה במסגרת התביעה שהגישה תנובה נגד יוטבתה, בטענה לשימוש שלא כדין בסימן המסחר "אשל" הרשום על-שם תנובה. זאת, החל מ-1998, המועד בו פסק שיתוף-הפעולה בין הצדדים עקב רכישתה של יוטבתה על-ידי שטראוס.

תנובה טענה בתביעתה כי יוטבתה השתמשה בחוסר תום-לב בסימן המסחר "אשל" החל מהמועד בו פסק שיתוף-הפעולה ביניהן ועד למועד הגשת התביעה במאי 2007. תנובה ביקשה לחייב את יוטבתה בהשבת מלוא רווחיה שנצברו במכירת מוצרים הנושאים את סימן המסחר "אשל" ובתשלום פיצוי בגין שימוש שלא כדין בסימנה הרשום.

בבקשה לגילוי מסמכים טענה יוטבתה כי מן הראוי שתנובה, הטוענת שנגרמו לה נזקים, תציג את דו"חותיה הכספיים לצורך הצגת הפערים במכירות בין התקופה שבה נמכר המוצר "אשל" יוטבתה לבין התקופה שבה הפסיקה יוטבתה למכור את המוצר.

השופט אבי זמיר קבע כי הוא מסכים עם תנובה בכך שנתוני המכירות והרווחים שלה וכן המסמכים שמסרה לוועדת המחירים אינם מעידים על הפגיעה בפוטנציאל המכירות הגלום בסימן המסחר שלה. על כן, קבע השופט, כי לא קיימת הצדקה לחייב את תנובה בגילוי המסמכים הקשורים לכך, וכי יש לקבל את רצונה של תנובה להותיר נתונים אלה חסויים כדי למנוע פגיעה באינטרסים העסקיים שלה. (ת.א. 2512/07).