הכשרת היישוב: הבעלים של הד-ארצי הבריח כסף מהחברה לצרכים פרטיים

הכשרת היישוב תובעת 7 מיליון שרל מחנני רויכמן, שמכחיש כי התחמק בדרכי מירמה מתשלום חוב

חברת הכשרת היישוב הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה בסך 7.35 מיליון שקל נגד החברות הד-ארצי, החברה האם שלה, מ.א. רויכמן תקשורת, ובעליהן חנני רויכמן. זאת, בטענה להפרה סדרתית של התחייבותם לשלם את החוב הבלתי מוכחש של הד-ארצי לתובעת בסך כ-5 מיליון שקל, שמועד פרעונו חלף.

בכתב התביעה נטען כי כחלק מניסיון הנתבעים לחמוק מתשלום החוב, החלה הד-ארצי להבריח נכסים ולהשתמש באמצעיה הנזילים לשם הענקת טובות הנאה לרעייתו של רויכמן, בהם תשלומי שכר פיקטיביים, ולמימון הוצאות פרטיות אחרות של משפחת רויכמן. עוד טוענת הכשרת היישוב כי קיים חשש ממשי שהנתבעים החלו לנהל את הד-ארצי במירמה, באופן שיצר מראית עין של תזרים מזומנים שלילי תמידי כאמתלה לאי תשלום החוב.

בכתב התביעה נטען, כי באפריל 2003 נחתם הסכם משולש בין חברת מעריב אחזקות, חברה בת של הכשרת היישוב, לבין רויכמן תקשורת והד-ארצי, במסגרתו רכשה רויכמן תקשורת ממעריב את מלוא הבעלות והשליטה בהד-ארצי תמורת 5 מיליון שקל במזומן והתחייבות של הד-ארצי לפרוע למעריב בתשלומים את החוב כלפיה בסך 5 מיליון שקל.

הכשרת היישוב הסכימה לפרוס את יתרת החוב של הד-ארצי על פני 16 תשלומים רבעוניים ללא ריבית. ואולם, לטענתה הנתבעים בחרו לנצל את התנאים הנוחים שהעניקה להם לשם התחמקות מתשלום החוב. לדבריה, הנתבעים התכחשו לחלק מחובם וסירבו לשלמו גם לאחר שניתן כנגד הד-ארצי פסק בוררות בעניין בהליך בוררות שהתנהל בינה לבין "מעריב" .

משכורת פיקטיבית

הכשרת היישוב טוענת כי הד-ארצי הבריחה נכסים נזילים למימון הוצאות פרטיות של משפחת רויכמן, תוך הסתרת פרטי הענקת טובות הנאה אלו ממנה. זאת, למרות שבהסכם מכירת הד-ארצי התחייבו הנתבעים כי אם יועברו תשלומים פרטיים כאלה, יועבר במקביל סכום השווה למחציתם להכשרת היישוב על חשבון החוב של הד-ארצי כלפיה.

התובעת טוענת כי הד-ארצי שילמה לגברת רויכמן במשך ארבע שנים, בנוסף למכונית מפוארת ולהוצאות רכב, משכורת חודשית בסך 5,000 שקל, למרות שהיא לא הועסקה ולא עבדה בפועל בחברה. כמו כן, לטענתה, בסמוך להגשת התביעה נודע לה כי הנתבעים המשיכו למשוך במירמה כספים מהד-ארצי לצרכים פרטיים של משפחת רויכמן, בהם מימון מסיבת בר-מצווה מפוארת לבנו של רויכמן בעלות מוערכת של עשרות אלפי שקלים.

הכשרת היישוב מדגישה כי העברות הכספים לצרכים פרטיים נעשו כאשר "הנתבעים טוענים בפה מלא כי תזרים המזומנים של הד-ארצי אינו מאפשר להם לעמוד בהתחייבויותיהם כלפיה". לדבריה, הד-ארצי גם הודתה במפורש כי מתוך הלוואת הבעלים שנתן לה רויכמן בסך 10 מיליון שקל הוחזרו לידיו סך של 3.1 מיליון שקל.

הכשרת היישוב מבקשת מבית המשפט לחייב את הד-ארצי לחשוף את חשבונותיה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, כדי לאפשר לה לאמוד את הסכומים שהוצאו במירמה והוברחו מקופת הד-ארצי לבעלי השליטה בחברה.

טרם הוגש כתב הגנה. רויכמן מסר ל"גלובס" כי "כתב התביעה מופרך מיסודו. הטענות משוללות תוקף ואינן אמת. כדוגמה - אירוע הבר-מצווה של בני שולם מכספי הפרטי ולא מכספי החברה. תגובה מופרטת לתביעה תימסר לבית המשפט". (תא 2110/08).