שת"פ בין חברות הסקטור לאקדמיה יוצר: המגמה ללימודי היי-טק

זוהי הזדמנות מצוינת לסטודנטים בתחום להשתלב בשוק העבודה ; "מצד אחד, החברה חוברת לאנשים כישרוניים שיכולים לייצר ערך מוסף עבורה. מצד שני, מוסדות האקדמיה נהנים מקשר עם חברות שיכולות לספק להם הכוונה מעשית, שמגדילה את הסיכוי שמחקרם יגיע גם למשתמשים סופיים ולא יישאר ברמת התיאוריה בלבד"

שנת הלימודים האקדמית שתיפתח בשבוע הבא (במכללות היא נפתחה כבר השבוע), היא הזדמנות מצוינת לסטודנטים שרוצים להשתלב בתעשיית היי-טק לנסות את מזלם בתחום. החברות בתחום אוהבות למצוא את העובדים הבאים שלהם כבר בתחילת דרכם, והדבר משחק לטובת הסטודנטים. לצורך כך, חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, אינטל ו-IBM מקיימות שיתופי פעולה הדדיים עם המוסדות האקדמיים בארץ.

גם חברת פיליפס ישראל משתפת פעולה עם האקדמיה. לדברי נטע-לי נדיבי, מנהלת פיתוח עסקי, מיזוגים ורכישות בפיליפס, "אחת הסיבות העיקריות שחברה רב-לאומית כמו פיליפס מקימה פעילות בארץ היא החשיבות של גישה לשפע החדשנות שיש למדינה להציע. ניתן לאתר הזדמנויות בעולם הסטארט-אפים, אבל ללא כל ספק, אחד המקורות החשובים ביותר של אותה חדשנות היא המוסדות האקדמיים בישראל. הסטודנטים, הפקולטה והמחקר שמבצעים נחשבים למצטיינים ברמה עולמית".

כולם מרוויחים

נדיבי מסבירה שהקשר בין חברה מבוססת לבין האקדמיה גורם לשני הצדדים להרוויח, "מצד אחד, החברה חוברת לאנשים כישרוניים שיכולים לייצר ערך מוסף עבורה גם על-ידי המצאות חדשות וגם על-ידי גישה לכוח אדם עתידי פוטנציאלי. מצד שני, מוסדות האקדמיה נהנים מקשר עם חברות שיכולות לספק להם הכוונה מעשית, שמגדילה את הסיכוי שמחקרם יגיע גם למשתמשים סופיים ולא יישאר ברמת התיאוריה בלבד".

גם זהבה סימון, מנכ"לית BMC ישראל, חושבת ששני הצדדים - הארגון והסטודנטים - מרוויחים משיתוף הפעולה הזה. "נוצרת הפריה הדדית כתוצאה מהנוכחות של סטודנטים בקמפוסים שלנו בתל-אביב ובתל-חי. היו מקרים שבהם עלו רעיונות לפיתוחים חדשים כתוצאה מהעבודה עם הסטודנטים למדעי המחשב מאוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב, וממכללת תל-חי. אנו גם מאפשרים למוסדות האקדמיים להרחיב את היצע ההכשרות שלהם. במכללת תל-חי בצפון, לדוגמה, יש לנו תוכנית להכשרת מתכנתים בתחום מחשבי המיינפריים. תפקיד שהוא עדיין מבוקש ברמה הגלובלית, אולם היצע האנשים בעלי הידע בתחום הולך וקטן".

להיחשף לכלי פיתוח

לדברי פרופ' רונן ברפמן, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, "לחברות כמו מיקרוסופט, אינטל וגוגל יש בדרך-כלל מרכזי פיתוח בארץ והרבה משאבים שיכולים לעזור לאקדמיה. החברות חושפות אותנו למיטב המוחות בתעשייה, לאתגרים חדשים, ולעיתים לתקציבי מחקר חיוניים. כמו-כן, תלמידי המחקר נהנים מחשיפה לידע יישומי מתקדם, מימון, ופתיחת דלתות למשרות עתידיות, כאשר הם נחשפים לכלי פיתוח וטכנולוגיות חדשניים וזוכים במלגות שונות. החברות מצדן זוכות לגישה לטובי החוקרים ולידע שבאמתחתם, וכמובן לסטודנטים שמהווים עבורן כוח אדם פוטנציאלי איכותי".

סימון מסכמת ש"סטודנטים שעובדים בחברות תוכנה בינלאומיות גדולות, יוצאים לשוק כשהם יותר רלוונטיים לתעשייה, עם ניסיון ועם היכרות עם התרבות הארגונית בעולם העסקים הגלובאלי".