דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר באינטל: "לא היו לי קפיצות דרך בקריירה. הכול היה בהרבה דם, יזע ודמעות"

האיש הבכיר ביותר במישור הטכנולוגי באינטל, בראיון ל"גלובס": "לא חשבתי שאגיע קרוב למקום שאני היום" ; האם הוא יהיה מנכ"ל אינטל בעתיד? "אני לא יודע מה הלאה, וזה לא מדיר שינה מעיניי"

באתר האינטרנט של חברת אינטל, תחת הקטגוריה "אודות החברה", ישנו דף המיועד לכל אחד מחברי ההנהלה הבכירה. כמו בקונגלומרטים אמריקניים אחרים, גם הדף של אינטל מציג קורות חיים מורחבים, פירוט והסבר על התפקיד ושלל תמונות של הבכירים. התמונות בחברה כמו אינטל הן שמרניות למדי: רוב המנהלים לבושים בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה בגוני הכחול. על רקע זה בולטת התמונה של דוד (דדי) פרלמוטר, שמכהן בחברה כסגן נשיא בכיר, מנכ"ל קבוצת המחשוב הנייד (Mobilty Group) ומי שאחראי על הארכיטקטורה בחברה. ניכר מהתמונות שחליפה ועניבה אינן הלבוש הטבעי עבור פרלמוטר, שבחר להצטלם עם מקטורן ספורטיבי, חולצה כחולה ועניבת פסים צהובה - שונה למדי משאר המנהלים ברמתו.

אינטל אינה חברה שבה הבגדים עושים את האדם. פרלמוטר (54), שתמיד התרחק מרשמיות מיותרת, גם באופן הדיבור שלו, הוא היום אחד מששת המנהלים הבכירים בחברה והמנהל הטכנולוגי הבכיר ביותר בה. ככזה, הוא מוביל גם את מנוע הצמיחה העיקר שלה - טכנולוגיות ומוצרים לשוק המחשוב הנייד - תחום שאחראי על 45% מכלל מכירות החברה (4.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי). התחום הזה צמח ב-17% לעומת הרבעון המקביל ולעומת ה"לחם והחמאה" של אינטל, קבוצת המחשוב, שאחראית על מרבית ההכנסות ורשמה ירידה של 3%.

הדרך שעבר פרלמוטר, מתפקיד מהנדס מתחיל באינטל לעמדת הזינוק שבה הוא נמצא היום לכבוש את כיסא מנכ"ל החברה שהיום מאויש על-ידי פול אוטליני, נראית במבט מהצד כמעט טבעית, שכן ההתקדמות שלו היתה הדרגתית והקבילה להתפתחות החברה.

כאשר הצטרף לאינטל ב-1980, לאחר סיום לימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון, הוא היה אחראי על פיתוח המעבדים המתמטיים של אינטל. בתחילת שנות ה-90 הפך אחראי על הובלת הרעיון הראשוני של מעבדי הפנטיום ולאחר מכן ניהל חלק מקווי המוצרים שלהם.

בהמשך, התמנה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה, משם הפך למנהל קבוצת הפלטפורמות הניידות - שבה עמד מאחורי מיני-מהפכה שעברה אינטל בטכנולוגיית ה-Centrino - ונכנס לתפקיד הנוכחי בתחילת 2005. תחילה לצד שון מלוני, ובשנה וחצי האחרונות, כמנהל יחיד של הקבוצה.

זו דרך שלא כל מהנדס עובר בכמעט 30 שנה בחברה, ופרלמוטר לא רואה אותה בכלל כמשהו טבעי או שבא בקלות. "בשנות ה-80 לא חשבתי שזה יהיה כך", הוא מספר. "לא חשבתי שאני אפילו אגיע קרוב לאיפה שאני היום, לא הייתי מצפה להיות בעמדת השפעה כל-כך בכירה.

"אם היית שואל אותי לפני 20 שנה אם זה מה שיהיה, הייתי צוחק. נכון שאם מסתכלים שלב-שלב, הכול היה די טבעי - בכל פעם עברתי קדימה לשלב הבא. אבל האמת היא שלא היו כאן קפיצות דרך. זה כלל הרבה דם, יזע ודמעות. אהיה שקרן אם אגיד שתכננתי את זה לפני הרבה שנים והתוכנית הצליחה. זה לא הלך ככה".

עד כאן באשר לעבר ולהווה. ומה הלאה? קשה להעריך עד לאן יגיע פרלמוטר באינטל, שהרי נעשה צפוף מאוד בצמרת. אם בוחנים את הסטטיסטיקה שמציגה הקריירה שלו, אפשר להעריך שעמדת המנכ"ל עשויה להיות התחנה האחרונה. כמעט קשה להאמין שישראלי, שגדל בשורות אינטל, עשוי לנהל חברה של 90 מיליארד דולר.

"אני לא יודע לאן אמשיך", אומר פרלמוטר, "אני תמיד מנצל את המקסימום מכל תפקיד שאני עושה ומנסה לסדר שהג'וב הבא יהיה יותר מעניין ויותר אתגרי. מה הוא יהיה או מתי - אין לי מושג. אני לא יודע מה הלאה, וזה גם לא מדיר שינה מעיניי. הרבה הזדמנויות עומדות בפני בשנים הבאות ואם זה לא יהיה דבר אחד - זה יהיה דבר אחר".

הכתבה המלאה - במגזין "בלוגס"