בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, כי רק בשנת 2007 הצליח המחקר האקדמי הרפואי לבסס את הקשר הסיבתי בין מחלת הסרטן לבין חשיפת עובדים לחומרים מסוכנים במקום העבודה. המשמעות: מירוץ ההתיישנות בן 7 השנים לתביעות עובדים הטוענים שחלו בסרטן כתוצאה מחשיפה כזו, יחל רק ב-2007.
יוסף וישנייבסקי ז"ל עבד במפעל מכתשים (מקבוצת כור), המייצר חומרי הדברה, ונפטר מסרטן (לימפומה של העור) בשנת 1991 בגיל 37. רק השנה תבעו אלמנתו ובנותיו, באמצעות עו"ד אילן קנר את המפעל ואת המדינה, בטענה כי הוא נפטר בשל חשיפה לשורה ארוכה של חומרים כימיים רעילים במהלך 13 שנות עבודתו שם.
מכתשים והמדינה טענו כי עילת התביעה התיישנה, בין היתר משום שעוד בחייו חשד המנוח בקיומו של קשר סיבתי בין מחלתו לבין החומרים אליהם נחשף בזמן עבודתו. המשפחה הודתה בתגובה כי חשד זה היה קיים, אך לדבריה ניסיונותיה לבססו עלו בתוהו.
המומחה מטעמם הוסיף כי רק בשנת 2007 פורסם מאמר סקירה על-ידי צמד חוקרים ישראלים (Whol & Tur), שהצביע באופן ברור על קשר בין חשיפה תעסוקתית לבין התפתחות המחלה.
קצה חוט
השופטת דליה גנות ציינה, כי אם הניזוק לא מודע לאפשרות קיומו של קשר סיבתי-רפואי בין הנזק לבין מקורו הנטען - הרי שלפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות תקופת 7 השנים תימנה מהמועד בו קמה מודעות לאפשרות קיומו של הקשר. לפי הפסיקה, מועד גילוי הקשר הסיבתי הוא המועד שבו התגלה לניזוק "קצה חוט" הקושר, מבחינת מדעית-רפואית, בין המעשה המיוחס למזיק לבין הנזק.
במקרה זה, ציינה, משפחת המנוח ניסתה לבסס את הקשר הסיבתי במשך השנים, לאור חשדם, אולם באותה תקופה "לא רק שקשר סיבתי כזה לא היה ידוע ולא הוכח, אלא שבחלק מהמאמרים נשלל לחלוטין קיומו".
גנות הוסיפה, כי גם עמדת המומחה הרפואי מטעם מכתשים מתיישבת עם עמדת התובעים, משום שהוא טוען כי המחקרים הרפואיים לא ביססו את הקשר הסיבתי האמור. אלא שהמומחה מתעלם לחלוטין מאותו מאמר משנת 2007, "והתעלמות זו תמוהה משהו".
השופטת נמנעה מלהכריע, בשלב זה, האם קיים קשר סיבתי בין המחלה של המנוח לחשיפתו לחומרים ודחתה את הבקשה לדחיית התביעה בשל התיישנות. (ת.א. 1174/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
