החלטה כמה?

ככל הנראה, חלק מההחלטות שונו לאחר שהובהר לשרים הממונים - ואולי זו תרומתו הצנועה של המנהל החדש ירון ביבי - כי חלק מההחלטות שאותן באו לתקן היו מלכתחילה בלתי סבירות כלכלית, שגויות מבחינה לוגית, ובחלקן אינן מובנות אפילו ליודעי ח"ן.

אין ספק, כי מצב דברים של ביטול החלטות שלטוניות באמצעות קבלת החלטות חלופיות בתדירות ובהיקף גדולים כאלו - חמור מבחינת סדרי שלטון תקינים, והוא פוגע קשות באמון האזרח בכישורים, בכוונות ובאופן התפקוד של מוסדות השלטון. מצב דברים זה גם אינו מאפשר ודאות ויציבות במשק.

החלטה 969

מרבית ההחלטות בהן עסקינן נוגעות למגזר ההתיישבותי. להלן מספר דוגמאות להמחשת ההליכים האבסורדיים: כזכור, בוטלה בבג"ץ הקרקעות החלטה מס' 727, אשר קבעה מהו הפיצוי שיקבל חקלאי בעת נטילת קרקעותיו, עקב שינוי ייעודן ע"י המדינה. כבר אז טענה המדינה שהפיצוי שמספיק לחקלאים הוא פיצוי נמוך, שהוגדר כ"פיצוי חקלאי", שהיה קבוע בהחלטה ישנה יותר, שמספרה 343. במקום החלטה 727 שבוטלה, התקבלה באוגוסט 2003 החלטה שמספרה 969.

עמותת אדמתי, המונה מעל 150 יישובים ותיקים שקמו לפני קום המדינה, הגישה עתירה לבג"ץ כנגד החלטה 969, בטענה שהיא מקפחת את היישובים הוותיקים. בתגובה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל במאי 2005 את החלטה 1023. החלטה זו ביטלה את ההחלטה הישנה 343, וקבעה שהפיצוי שיינתן לחקלאים ייקבע על-ידי ועדה בת 5 חברים. עם זאת, ניתנה לחקלאים אפשרות להגיש את תביעותיהם גם בהתאם לאמור בהחלטה 969.

לאחר מספר ניסיונות מרים של חקלאים שפנו לוועדת הפיצויים, הם נמנעו להמשיך להתייצב בפניה - והעדיפו לחזור ולבקש פיצויים לפי החלטה 969. ומה היה הפתרון של מועצת מקרקעי ישראל? בוטלה האפשרות להגיש תביעות לפי החלטה 969.

מבולבלים? זה ברור. המינהל מצליח לסבך את המערכת ולהפכה למעין מארג קורי עכביש סבוך, שאינו מאפשר פעילות תקינה ומצריך שינויים תכופים הגורמים לסחרור בתחום הנדל"ן. אם אפשר לסרבל ולבלבל את המערכת - למה לא.

החלטה 979

החלטה 979 התקבלה במארס 2007 ועוסקת בזכויות למגורים בחלקת המגורים ביישובים חקלאיים. ההתיישבות ראתה בהחלטה זו החלטה מפלה בהשוואה להטבות שניתנו לסקטור העירוני, והוגשו מספר תביעות לבג"ץ.

הפתרון, שהפך כבר לשיטה בידי מועצת מקרקעי ישראל - קבלת החלטה חלופית. החלטה זו, שמספרה 1155, התקבלה ביולי 2008 (כדאי לשים לב לריבוי ההחלטות המתקבלות בתקופה קצרה הנוגדות החלטה קודמת של המועצה) מתקנת, כאמור, את החלטה 979 שלגביה טרם אמר בג"ץ את דברו.

והנה, התפרסמה רק לאחרונה ידיעה באתר מינהל מקרקעי ישראל, שכותרתה "בשורה לחוכרים: המינהל יגבה תשלום רק עבור שטח הבנייה בפועל, בעת שינוי ניצול, שינוי ייעוד או פיצול מגרש". זו החלטת מועצה שהתקבלה בספטמבר 2008 - ומהווה שינוי מהותי לאמור בהחלטות 979 ו-1155.

בעוד שבהתאם לאמור בהחלטות הנ"ל היה על כל מי שמבצע שינוי בנכס לרכוש את מלוא זכויות הבנייה בהתאם לתוכנית בניין עיר תקפה - הרי שבהתאם להחלטה זו (שטרם נחתמה ע"י השרים) - התשלום יהיה בהתאם להיקף הבנייה בפועל. שיפור משמעותי, לכל הדעות, לעומת ההחלטות הקודמות שהיו אבסורדיות ופוגעות דווקא במעוטי היכולת.

ובנוסף, הקנה המינהל הטבה נוספת בהחלטה זו, באפשרו קיזוז תשלומי היטלי ההשבחה מהתשלומים העתידיים למינהל בגין תוספת בנייה. זאת, בתנאי שהתשלום למינהל לא יפחת משיעור 51% מערך הקרקע. ההחלטות הקודמות שלא היו ברורות די צרכן, עמומות ואולי אפילו לא ישימות - ניתן היה לפרשן כי יש לשלם למינהל 91% משוויה של הקרקע, ובנוסף גם היטלי השבחה למיניהם, דהיינו קרוב ל-150% משוויה של הקרקע. היו גופים שניסו לנצל את מצב אי הוודאות ולעתים את מצוקתם של מי שרצו לבנות, וגבו תשלומי יתר. עתה הגיעה עת חשבון - וניתן לתבוע להשיב התשלומים שנגבו ביתר.

כמו כן, המינהל, לאחר מלחמת חורמה באשר להקמת מאגרים בשטחי ההתיישבות שנמשכה שנים רבות, שלא סייעה לשיפור מצב משק המים, החליט ל"התקפל" ולקדם את הנושא בצורה משמעותית.

האם למד לקח מהטיפול הכושל בנושא המאגרים ובתחום מיזמי אנרגיה חלופית, והחליט להיות הגיוני וגמיש יותר? אולי. מפרסום באתר המינהל בספטמבר האחרון אנו למדים שיינתן פטור מתשלומים למינהל עקב מיזמים לאנרגיה חלופית ומתחדשת, אשר יוקמו על גגות מבנים. ובאשר למשבצות החקלאיות - שוב נוסח עמום ולא ברור של ההודעה. וכדרכו של המינהל, כנראה שהוא ישנה גם את ההגדרה של גגות מבנים, ויקבע שכוונתו היתה לגגות מבני מגורים - ולא לגגות מבנים חקלאים (מחסנים, רפתות, סוכות) ו/או מפעלים.

האחים מחוץ לגדר

וסוגיה נוספת: מיהו קרוב? בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, קרוב הוא "בן זוג, הורה, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה, לרבות ידוע בציבור כבן זוג". זאת בניגוד להגדרה המקובלת על כל הרשויות, ובעיקר משרד האוצר, הכוללת בהגדרה בנוסף להנ"ל - גם אח או אחות ובני זוגם.

מדוע יש צורך בהגדרה שונה - האם כדי לבלבל עוד קצת את המערכת שכבר מזמן לא מסוגלת לעקוב אחרי השינויים התכופים של ההחלטות? ברור לכל, כי מצב עניינים זה לא ייתכן שיימשך. להערכתנו, ההתנהלות השערורייתית של מועצת מקרקעי ישראל חייבת להיפסק ולאלתר.

יתכן שיש מקום שתנועות ההתיישבות יכריזו על התנתקות חד צדדית מהמינהל. זאת בניגוד להתנהלותה של קק"ל, שכבעלת קרקעות נשלטת אף היא על-ידי פקידי המינהל, ללא תגובה עניינית מצידה - אך לא זה המקום לפרט מדוע. המינהל הינו מוסד שידוע כבעייתי בכל הפרמטרים הארגוניים, וכאחד מהגופים הפחות אהודים בציבוריות הישראלית. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות ישתפו גם את אלה שההחלטות נוגעות להם בשיח ובדיונים בנושאים הנוגעים לעצם קיומם, ולא יותיר את קביעת המדיניות בידי פקידים שחלקם עוינים להתיישבות לכאורה.

על מבקר המדינה לבחון ללא דיחוי את התנהלותה של מועצת מקרקעי ישראל, את הליך קבלת ההחלטות, טיב ועיתוי המידע שחברי המועצה מוזנים בהם. כדאי לשאול האם בכלל ראוי גוף זה להמשיך לנהל את קרקעות המדינה בשיטות בהן הוא מנהל.**

* הכותב חבר בהנהלת עמותת אדמתי.