מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות: "הממשלה לא צריכה להציל את תשובה ולבייב - אלא את המשקיעים"

"החשש העיקרי שלנו הוא שחברות רבות שהנפיקו לא יוכלו לשרת את החוב שלהן למשקיעים. התוכנית של ענתבי לא מטפלת בשום צורה שהיא בסיוט האולטימטיבי של משקיעי אג"ח קונצרני שלא יהיה מי שיחזיר להם את החוב". כך אומר היום (ב') לגלובס TV רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות.

"3% מהנכסים זה אולי נקודת מפנה בשוק האג"ח, יכול לסמן נקודת מפנה, אבל לא בהכרח ההיקף מספיק. הבעיה העיקרית היא שהתוכנית לא מטפלת בנושא חדלות פירעון. מי שהיה בעצם במפולת של שוק האג"ח הקונצרני ויקנה עכשיו במסגרת אותו הסדר את אגרות החוב הקונצרניות, לא ייהנה מרווחי הון כשהשוק יתקן את עצמו".

- לדעתך התערבות האוצר במסחר באג"ח הקונצרניות היא מהלך מוצלח?

"גם המוסדיים וגם הפרטיים קיבלו מכה מאוד רצינית באפיק הקונצרני, עד שזה הגיע לרמה כזאת שהמדינה הבינה שאין לה ברירה אלא להתערב. ההתערבות מוצלחת כי היא יצרה את התמריץ לגופים המוסדיים לרכוש אג"ח חדש בהיקף שיכול להגיע גם ל-14 מיליארד שקל. היא מוצלחת, אבל יש לה גם לא מעט חסרונות".

- אם המשבר הכלכלי יחריף, אתה רואה אפשרות להתערבות ממשלתית נוספת בשוק האג"ח?

"על רקע המשבר בעולם וגם האטה שמגיעה אלינו, אי אפשר לשלול על הסף שתהיה החרפה של המשבר. המשבר מוחרף לא רק מסיבות כלכליות אלא גם מהתנהגות הציבור. תסריט של החרפת המשבר הוא בהחלט אפשרי. במקרה הזה אני רואה צורך להתערבות נוספת של המדינה, כי מה שבוצע עד עכשיו לא מספיק".

- מה הממשלה יכולה לעשות בשוק האג"ח הממשלתיות?

"בשוק האג"ח הממשלתי, שיכול גם הוא לסבול מעודף היצע של ממשלה, יש מספר דברים שעוד אפשר לעשות. צריך לחזור ל-2002 ובמיוחד למשבר ב-1993 כדי להיזכר בחלקם. המדינה יכולה קודם כל לבצע מכרזים הפוכים זה אומר שבעצם צעד הפוך להנפקה, לרכוש מהציבור אגרות חוב.

"הממשלה יכולה גם להכריז על רשת ביטחון ולרכוש מרמת תשואות מסוימת ומעלה איגרות חוב ממשלתיות מהמשקיעים המוסדיים ובבורסה. היא יכולה גם בתסריטי קיצון, אם התשואות בשוק על אג"ח ממשלתי יעלו על 4.75% בצמודים, לרכוש מהמוסדיים איגרות חוב מיועדות שהם עדיין מחזיקים, כיוון שהתשואות בשוק שהן גבוהות מתשואות איגרות החוב המיועדות. יש אינטרס למוסדיים להחזיר למדינה איגרות חוב מיועדות, ולקנות בשוק במחירים יותר טובים איגרות חוב סחירות".

- מה לגבי אמצעים שהממשלה יכולה לנקוט בשוק האג"ח הקונצרניות?

"חשוב שהממשלה לא תחלץ את לבייב או את תשובה או שאר בעלי החוב, היא צריכה לחלץ אותנו מהחוב של אותן חברות. העזרה צריכה להיות לציבור המשקיעים, לא לבעלי החברות עצמן. אפשר לעשות את זה בכמה דרכים, קודם כל אכן להרחיב את הוראת השעה בהיקף שלה, ודבר שני, אפשר לדבר על תסריטים של רכישת איגרות חוב קונצרניות על ידי המדינה מהמשקיעים המוסדיים בעצם, סוג של רשת ביטחון כזאת; ואפשר גם בעצם לאפשר לבנקים לממן תוכנית סיוע של הבנקים לאותן חברות שהנפיקו חוב, כדי שהבנקים יוכלו לפרוס את החובות ולממן את התזרים של החברות בתקופה הבעייתית הקרובה".

- מה לדעתך אסור לממשלה לעשות באף מקרה?

"חשוב מאוד לא לעשות סיבוב פרסה מעשור שלם של רפורמות מוצלחות בתחום שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני, השוק הזה פורח, הוא שוק חי גדול מאוד בהיקפו וסחיר מאוד. הוא סיפק בשנים האחרונות הרבה קורת רוח לכל המשקיעים. כל אלמנט של הבטחת תשואה לגופים מוסדיים או גם אלמנטים נוספים של רישום חשבונאי לא לפי מחירי שוק, אלא לפי מחירי עלות וכיוצא בזה הם אלמנטים בעייתיים, שעלולים לפגוע בשוק האג"ח ולפגוע באטרקטיביות שלו בעיני משקיעים מוסדיים זרים ומקומיים".

- בדרך כלל, אג"חים ממשלתיות נחשבות כמקלט בטוח. האם זה נכון גם להיום?

"ראשית, כן... למרות שיש מדינות בעולם שפושטות רגל, יש דוגמאות כאלה לאחרונה, ישראל במצב אחר לגמרי. החוב של ממשלת ישראל בטוח, לכן מי שקונה איגרות חוב ממשלתיות ומחזיק אותן עד לתום תקופתן, יקבל אפילו היום תשואה מאוד יפה, כיוון שהתשואות עלו בתקופה האחרונה.

"מצד שני, התנהגות השוק של האפיק הממשלתי היא תנודתית והיא מושפעת מהפדיונות של הציבור ומההתנזלות של הגופים המוסדיים; וגם מהרעה מסוימת במצב המאקרו של ישראל. כך שאפשר לצפות לתנודתיות גבוהה של שוק האג"ח הממשלתי. מי שממש מחפש בונקר, סוג של אפיק שאף פעם לא יורד או שהסבירות שירד היא נמוכה מאוד, חייב להגיע בסופו של דבר למק"מים, לקרנות הכספיות ולפקדונות בנקאיים".

- מה בכל זאת מומלץ למי שמעוניין להשקיע באג"ח קונצרניות?

"אני חושב שצריך להימנע מנדל"ן. נכון שרמות התשואות שם מרקיעות שחקים, אבל בצדק. הקושי בנדל"ן הוא קושי כלכלי אמיתי, לא נובע רק ממכירות כפויות של משקיעים מוסדיים... ולכן אני ממליץ על איגרות חוב קונצרניות מדורגות מתוך מדדי התל בונד, לא מענף הנדל"ן או מחברות אחזקה מוטות נדל"ן".

"גם כך, נשארו בנקים, נשאר ביטוח, תעשיה מסורתית, תקשורת.. בפירוש חברות רבות שיש להן תזרים שמסוגל לשרת את החוב ופחות מושפעות מהמשבר העולמי".

[לפורטל הפיננסי] [לאתר אפיקים סולידיים]