להכות את הנפילות: "גלובס" בדק במה עדיף להשקיע - בקרן נאמנות או בתעודת סל?

ואמנם, נתונים היסטוריים מן השווקים הגלובליים מראים כי רק כ-15% ממנהלי הקרנות יצליחו לעמוד במשימה, ובדרך כלל גם התוצאות שלהם הן תקופתיות. אולי זה אחד ההסברים לכך שענף תעודות הסל בישראל, זה שמתפקד על תקן קרנות האינדקס בחו"ל, צבר בשנים האחרונות תאוצה רבה, כשבתי ההשקעות, אלה שנשענו בעבר על קרנות נאמנות, קפצו על העגלה ופתחו מחלקות לניהול תעודות סל, כשהגדולות שבהן הן קסם של אקסלנס, מבט של כלל פיננסים ותכלית של דיסקונט.

הפופולריות של תעודות הסל בישראל נחשבת לתופעה גם במונחים גלובליים. הצמיחה בהיקף הנכסים שמושקעים בתעודות הסל ובמספר התעודות בשוק הישראלי, נחשבת למהירה בעולם. הביצועים של מנהלי קרנות הנאמנות שבמהלך שנות הגאות של הבורסה בתל אביב - בין 2005 למחצית 2007 - לא הצליחו להכות את המדדים, תרמו אף הם לדחיפת המשקיעים לעבר התעודות, שנהנות מיתרון משמעותי נוסף גם בכל הנוגע לדמי הניהול.

שבוע לאחר שחודש אוקטובר, מהקשים שידע השוק בשנים האחרונות, הגיע לסיומו, נראה כי זהו עיתוי טוב לערוך בדיקה השוואתית לביצועי קרנות הנאמנות ותעודות הסל בשוק דובי.

התקופה שבחרנו לצורך כך מתחילה ב-15 בספטמבר ומסתיימת בסוף אוקטובר. זוהי כאמור תקופה קשה במיוחד לשוק, בה ירדו המדדים המובילים ברחבי העולם בכ-20% ויותר. אגב, לולא ההתאוששות היחסית שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון של אוקטובר, מדובר היה בגל היורד החד ביותר בפרק זמן כזה, מאז המשבר הגדול של 1929.

לצורך הבדיקה נבחרו שלוש קטגוריות מרכזיות בשוק קרנות הנאמנות: מניות ת"א 25, מניות ת"א 100 והאג"ח הקונצרניות (שאינן מוגדרות High Yield). בתחום האג"ח הקונצרניות נלקח מדד התל-בונד 60 כמדד היחס (בנצ'מרק). תשואת תעודות הסל נבחנה כממוצע של כל התעודות הפועלות בתחום, ולא על פי התשואה של כל מנפיק בנפרד, מכיוון שההבדלים ביניהן זניחים.

כדי לנטרל את הטיית היתרון לקוטן בניהול השקעות, נבחר בכל קטגוריה סך נכסים מנוהל מינימלי, שרק קרן שעברה אותו נכנסה לדירוג. היתרון לקוטן בכל הנוגע לניהול קרנות הנאמנות בא בדרך כלל לידי ביטוי בכך שלקרנות עם היקף נכסים קטן יותר, קל יותר לנייד אותם מהשקעה להשקעה. יחד עם זאת, "ממוצע כלל הקרנות בקטגוריה", בכל אחת מן הטבלאות, מבוסס על תוצאות כל הקרנות בתחום, ולא רק על אלו שנכנסו לטבלה.

בדיקת ביצועי הקרנות בוצעה באמצעות מערכת ה-Hindsight של חברת המחקר Lipper. התוצאות לפניכם.

1. בשלוש הקטגוריות שנבדקו הגיעה התשואה הממוצעת שהשיגו תעודות הסל בתקופת הבדיקה, לרביעון השלישי של הקרנות המדורגות. כלומר, מרבית קרנות הנאמנות בקטגוריות שנבדקו הניבו תשואה טובה יותר מאשר תעודות הסל.

2. למרות שמרבית הקרנות השיגו במהלך התקופה שנבחנה תשואה עודפת על פני תעודות הסל, התשואה הממוצעת של הקרנות בשתי הקטגוריות המנייתיות, נופלת מזו של התעודות. באופן מעט מפתיע, בקטגוריות אלו דווקא ממוצע קרנות הנאמנות היה קרוב יותר לתשואת מדד היחס בהשוואה לתשואה הממוצעת של תעודות הסל, שאמורות להיצמד אליו.

3. השמרנות אכן השתלמה. ארבע קרנות דפנסיביות מנוהלות בקטגוריית מדד ת"א 25 (רק שתים מהן גדולות מספיק כדי להיכנס לבדיקה שלנו), ותקופה של ירידות חריפות כמו אלה שחיווינו בחודשים האחרונים אמורה להיות זאת שבה בא היתרון שלהן לידי ביטוי. למרות השוני הרב בתשואה של ארבע הקרנות (-0.68% של מנורה מול -15.63% של פריזמה), הצליחו כולן להכות את מדד היחס, ולשמור על ערך רב יותר למשקיעים בהן.

ההצלחה הזאת היא כמובן תמונת הראי של שנות הגאות בשוק, אז השתרכו הקרנות הללו בתחתית טבלת התשואות. חודשי המשבר, כאמור, הוכיחו כי ההשקעה בקרנות הללו השתלמה, לפחות במידת מה, למי שדבק בהן גם בימי העליות החדות. הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע למשקיעי הקרן הבינארית של מנורה מבטחים.

מנגד, נמצאות כמובן הקרנות האגרסיביות - קרנות הכפליים. אלו איבדו אחוזים ניכרים משוויין במהלך התקופה שנבדקה, כשהתשואה השלילית שלהם נעה בין 32.23% (פיא) ל-41.58% (כלל).

4. הקטגוריה המדוברת ביותר בחודשיים האחרונים היא כמובן זו של איגרות החוב הקונצרניות. העלייה החדה בתשואותיהן של איגרות אלו גררה בסופו של דבר גם התערבות רגולטורית בניסיון לעצור את המפולת. עוד לפני כן, בסיכומה של תקופת הבדיקה, נפל מדד התל-בונד 60 בלא פחות מ-18.3%. בדיקת תשואות הקרנות בקטגוריית איגרות החוב הקונצרניות (ללא הקרנות שמסווגות כ-High Yield) ממחישה באופן יעיל למדי את חשיבות ניהול ההשקעות בתחום, בזמן מצוקה של השוק.

כך, בצד אחד של הסקאלה ניתן למצוא את הקרנות של דש, פריזמה אקספרט ומודלים, שהצליחו לרשום תשואה שלילית חד ספרתית הנמוכה מ-8%, ומן העבר השני את הקרנות של ירושלים (מיטב), ישיר והדר דולב עם תשואה שלילית של יותר מ-23%, בתקופה זו.

5. מטבע הדברים, קשה לקבל תשובה חד משמעית לשאלה איזה ניהול עדיף בזמן משבר - פסיבי או אקטיבי - והוויכוח בין שתי האסכולות יימשך כמובן. מבחינת התוצאות שסיפקו שתי גישות ההשקעה בחודשי המשבר עד כה, כן ניתן להתרשם שרוב קרנות הנאמנות, בכל אחת מהקטגוריות, הצליחו להכות את ממוצע תעודות הסל (ואת המדד עצמו). ועדיין, השאלה שנותרת פתוחה היא כיצד ניתן לזהות מראש דווקא את הקרנות הללו, והאם הקרנות המצליחות בתקופה נתונה, הן אלה שימשיכו להניב נתונים משופרים גם לאורך זמן, וגם כשמגמות השוק ישובו להשתנות.

בהינתן הנתונים הללו, מתבקש להזכיר את דבריו של וורן באפט, האורקל מאומהה, שטען כי למשקיעים שאינם יכולים לבצע ניתוח יסודי ומעמיק לפני כל השקעה, מומלץ להפנות את כספם לקרנות מדדיות (כלומר, לתעודות הסל, אם מתרגמים זאת לשוק שלנו) במנות קצובות מדי חודש. בטווח הארוך זה ישתלם.

[לאתר תעודות סל] [לאתר קרנות]