יותר ותק, פחות פיצוי לחקלאי

בדיוני בג"ץ עמותת אדמתי נגד החלטת 969, ביקש מינהל מקרקע ישראל זמן לבחון מחדש את הפיצוי בהלאמת אדמה חקלאית ביוזמת המדינה. לא היה חידוש במסקנת הוועדה כי לחקלאים אין שום מעמד באדמה, רק הפעם הועלו הדברים בכתב, כדי שכל חקלאי בארץ ידע כי הוא צפוי לגרוש מאדמותיו כמעט ללא פיצוי (פירוט על ההמלצות המסתמנות של הוועדה - ראו בכתבה הבאה, מאת דליה טל).

המלצות הוועדה מצביעות יותר מכל על דרך קבלת ההחלטות ולימוד הנושאים במועצת מקרקעי ישראל. הרי רוב חברי הוועדה היו הממליצים ושותפים להחלטה 969, שאושרה במועצת המינהל ללא ערעור, ואף בחרו להגן על כל סעיפיה בבג"ץ שהוגש נגדה ע"י עמותת אדמתי. ואילו עתה, כאשר בחנו אותה אותם הפקידים מחדש, הגיעו למסקנה כי טעו בסברם שאולי בכל זאת כאשר מלאימים אדמה מחקלאי שמעבדה 80 שנה מגיע לו פיצוי, אומנם קטן מהפיצוי לפולש.

האם שוב הפקידים מובילים את הנהלת מועצת המינהל להחלטה לא הגיונית שלא תעמוד במבחן הבג"ץ? ברור היום לכולם כי הן ההחלטה הראשונה, שהוועדה ממליצה לבטלה, והן המסקנות החדשות של הוועדה, על דרך חישוב הפיצוי - הן שגויות, ולא היו מתקבלות אילו היו משתפים את כל נציגי מגזרי החקלאים.

המלצות הוועדה, אם יאושרו במועצת מקרקעי ישראל, יצטרפו להחלטות קודמות אשר יאפשרו הלאמת אדמות חקלאיות ללא פיצוי סביר. ההחלטות בהן מדובר: 979, לשם ביצועה מתחייב החקלאי לחוזה נוסף בו יסכים להחלטות המינהל, לרבות הלאמת אדמותיו החקלאיות, חלקן כבר במועד החתימה. החלטת 969, בה רשאי המינהל להלאים אדמות חקלאיות, והחלטה 1023 - בה נקבע שהפיצוי יינתן רק בגין אובדן הכנסות עד תום החוזה בלבד.

מסקנות הוועדה הראשונה, בהן פיצוי רק בגין אובדן הכנסה, והשנייה, בהן חישוב הפיצוי עד תום תקופת חוזה החכירה, ללא התחשבות בהשקעות והשבחות הנוספות באדמה - אינן עומדות במבחן הכלכלי, הצדק והיושר הציבורי.

על פי המלצות אלו, מעבד אדמה מלפני קום המדינה, שהשתתף בקנייתה, השביחה, בנה את היישוב מהיסוד מכספו הפרטי, שמר עליה והעניקה על מגש למדינה ב-1948 - הפיצוי לו יהיה זכאי יהיה קטן מזה של מתיישב חדש מלפני מספר שנים, ובוודאי נמוך מדרך חישוב פולש לאדמת המנהל. די לבדוק את הפיצוי לו זכאי חקלאי היושב על אדמתו 80 שנה, ובגלל קיצוץ זמני במים וחוזהו עם קק"ל, פיק"א וכו' עומד להסתיים בקרוב, לא יהיה זכאי לפיצוי של מאות שקלים אם בכלל עבור החזר השקעותיו.

כל שראו פקידי המדינה חברי הוועדה לנגד עיניהם היה כיצד מלאימים אדמות בפיצוי הנמוך ככל שניתן, ומשווקים אותן לכרישי הנדל"ן במחיר גבוה ככל שיוכלו. כך יעמדו בתחזית גיוס הכספים לתקציב המדינה, ויעמוד לרשותם מלאי קרקעות להוזלת מחיר הבנייה.

אישור המלצות הוועדה במועצת המינהל רק יעודד את המדינה להפקיע אדמות, שלא לצורך, לשם יצירת רזרבה קרקעית לעתיד. די בסיבה זו בלבד כדי לעורר את הרשות המחוקקת, עמותות הירוקים ובתי המשפט, שיפעלו למנוע מאותם פקידים את האפשרות להלאים אדמות חקלאיות בתשלום פיצוי כה נמוך.

במקביל, שר הפנים מכין את התשתית המשפטית להלאמות השטחים, במנותו 32 ועדות לשינוי גבולות לטובת הערים על חשבון היישובים החקלאים, והתעקשות על ביצוע תמ"א 35 בה יסופחו פיזית עשרות יישובים חקלאים לתחום המוניציפאלי של העיר הסמוכה להם.

כל המעיין בכל 23 עמודי דו"ח הוועדה ייווכח, כי אינן מבוססות אפילו על עובדה כלכלית אחת, שלא ניתן לראות את הגיונה, ובוודאי לא ניתן למצוא בהן מבט כלכלי רחב ומרחיק לכת. כל זה מוביל למחשבה כי המטרה סומנה לאחר שנורה החץ.

אם מינהל מקרקעי ישראל רוצה באמת לזכות בשיתוף פעולה מצד החקלאים, עליו לתת פיצוי ראוי והוגן תוך שיתוף נציגי החקלאים בוועדה חדשה, אחרת הדיונים ימשכו בבתי המשפט שנים רבות.

* הכותב הוא חבר בהנהלת אדמתי, המייצגת מושבים וקיבוצים שהוקמו לפני קום המדינה.