חומר שפוגע בעובר הפך לתרופה לסרטן

בעולם שבו כל-כך קשה לפתח ולרשום תרופה, הרבה חברות מנסות להציע קיצורי דרך. אחד הקיצורים האפשריים הוא מיצוב מחדש של תרופה כושלת של חברה אחרת: תרופות שהיו בשוק ונפסלו, תרופות שנכשלו בניסוי אחד ועשויות להתאים לאחר או תרופות שלא השיגו מובהקות בכלל האוכלוסייה אך עשויות להשיג מובהקות בתת-קבוצה.

אחד הסיפורים שנטעו תקווה בלב הממצבים-מחדש, הוא זה של Celgene, חברת הביוטכנולוגיה הרביעית בגודלה בעולם, הנסחרת לפי שווי של 25 מיליארד דולר. סלג'ין התחילה את דרכה כשהעיזה לגעת באחד החומרים המוקצים ביותר בעולם התרופות - Thalidomide. אותה תרופה שבשנות ה-50 וה-60 ניתנה לנשים בהריון נגד בחילות וגרמה להולדתם של תינוקות עם מומים שונים בעיקר בגפיים.

ד"ר סול ברר, מנכ"ל החברה, יהודי שבתו מתגוררת בישראל, הקים את סלג'ין כספין-אוף של חברת הכימיה Celanese. מ-1986 סלג'ין עסקה בתחום הטיפול הביולוגי, בפסולת והפקת חומרי גלם כימיים לתעשיית התרופות. הפעילות הניבה לה הכנסות סבירות, אך מנהליה שאפו ליותר. "הבנו שהחלום הגדול נמצא בתעשיית הביו-פארמה, למרות זהו עסק מסובך ומאתגר, אולי הכי מאתגר שיש", אומר ברר בראיון ל"גלובס". ברר מתארח בארץ במסגרת ועידת ראש הממשלה לייצוא.

אף שהכירו באתגר ובכך שאין להם ניסיון או הון, החליטו בסלג'ין להגשים את החלום הפרמצבטי והחלו לחפש באקדמיה תרופה לפתח. ברר איתר את פרופ' גילה קפלן, הישראלית לשעבר, מאוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק, אשר טענה שהצליחה להבין את מנגנון הפעולה של התלידומיד. "החלטנו שנחזיר לשוק את התלידומיד באופן רשמי וגם נחקור את המנגנון שלו כדי לייצר נגזרות אחרות של החומר, יותר פעילות ובטוחות", הוא מספר. "כשהודענו לראשונה בכנס משקיעים שנהפוך לחברת פיתוח תרופות, ועוד על בסיס התלידומיד - כל האנליסטים פשוט ברחו".

מצרעת ועד לסרטן

התלידומיד מעולם לא נרשמה בארה"ב, אך מאז ומתמיד עוררה עניין בשל פוטנציאל האפקטיביות שלה. ב-1965, זמן מה אחרי שהתרופה הוסרה מן המדף, פרופ' יעקב ששקין מביה"ח הדסה, שהחזיק בתרופה לשימוש אישי כתרופת שינה ("אף אחד לא יודע מניין היה לו אותה ומדוע ניסה אותה", אומר ברר), הציע אותה כטיפול לחולה שהגיע אליו, שסבל מתופעות לוואי של צרעת (סינדררום ENL). החולה נטל את התרופה וגילה כי סימני הצרעת נסוגו. מאז, במשך כשני עשורים שימשה התרופה כטיפול לצרעת באופן לא רשמי. היא לא נרשמה ב-FDA, אך חולקה חינם לחולים נזקקים על-ידי משרד הבריאות האמריקני.

מצוידת בהכנסות מפעילותה הקודמת, סלג'ין יצאה לאשר את התלידומיד באופן רשמי כטיפול בצרעת. עד שהשיגה אישור לשיווק המוצר, אשר הניב לה תזרים מזומנים קבוע, המשיכה גם במחקר לגבי מנגנון הפעולה ובפיתוח נגזרות ושימושים חדשים לחומר. בשלב הראשון נמצא כי החומר מונע התפתחות כלי דם חדשים ולכן יכול להיות יעיל לטיפול בסרטן הדם. מ-2005 המוצר מאושר ונמכר להתוויה זו. נגזרת בשם Revlimidהתגלתה כפעילה יותר מתלידומיד וגם היא אושרה לשיווק ב-2005 לסרטן הדם ולמחלת ה-MDS המקדימה את סרטן הדם.

"אל תגידו 'זה לא פייר'"

במקביל, הניב מחקר אחר של החברה שיטה לשיפור תרופות להפרעות קשב כגון ריטלין. המוצר החדש נמכר לנוברטיס. "אנחנו מתמקדים רק במחלות קשות", אומר ברר. "אבל קיבלנו 100 מיליון דולר באבני דרך ותמלוגים מצויינים".

ב-2003, 17 שנה אחרי הקמתה, הפכה סלג'ין לחברת ביוטק רווחית. מ-2005 החברה מתמקדת בבניית פעילותה הגלובלית וגם ברכישות ברמה הולכת וגוברת של אגרסיביות. כך למשל רכשה את חברת Pharmion בעסקה של 2.9 מיליארד דולר במזומן ומניות וקיבלה עוד מוצר מתקדם לתחום סרטן הדם. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה הכנסות של 567 מיליון דולר ורווח של 136 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 87.9 מיליון דולר ורווח של 38.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ברר הוא אדם דעתן, גאה מאוד בפעילות של סלג'ין. "היה לנו הרבה מזל", הוא אומר, אבל גם לוקח קרדיט: "אני לא קונה את התירוץ של מי שאומר שקשה יותר לקבל היום אישורים, או שפותחו כבר כל המוצרים שקל לפתח ומעכשיו יהיה קשה הרבה יותר. במקום שבו יש חדשנות אמיתית וקשר אמיתי עם המדע הבסיסי, תמיד יהיו גם מוצרים חדשים".

* מה אתה אומר לחברות ישראליות שרוצות לקצר את תהליך פיתוח התרופות על-ידי מיצוב תרופה מחדש, כמו שעשיתם לתלידומיד?

"מיצוב מחדש של תרופה שכבר קיימת בשוק הוא בדרך-כלל תהליך עם מעט מאוד ערך כלכלי. המוצר שלנו לא היה קיים בשוק, וככזה הוא היה הזדמנות ייחודית. אני חושב שחברה שמזהה הזדמנות כזו יכולה להשתמש בה כמקפצה אבל לא מספיק לבנות חברה סביב מולקולה אלא חייבים שיהיה חזון לטווח רחוק. אנחנו חתרנו במקביל לרישום התרופה, גם לפתוח דלת למגוון של התוויות ונגזרות של החומר על-ידי הבנת המנגנון.

"הרבה חברות יגידו 'זה לא פייר' על ההתנהלות מול ה-FDA. זה נכון שאין רגולטור מושלם וגם לא חברה מושלמת, אבל רבים שומעים מה-FDA רק את מה שהם רוצים לשמוע או מנסים לעשות קיצורי דרך. אחר כך הם טוענים שלא נאמרו להם דברים ברורים".

צריכות להושיט יד

לסלג'ין אין פעילות עם חברות ישראליות, אם כי ברר היה רוצה בכך. הקשר שלו לישראל בינתיים הוא גם באמצעות ביקורים תכופים לישראל וגם דרך רעייתו, החברה בחבר הנאמנים האמריקני של בית-חולים רמב"ם.

את הקשר עם החברות הישראליות הוא היה שמח להדק, במיוחד עם מוצרים בתחום הסרטן והמחלות של מערכת החיסון. "אני מוצא שהחברות הישראליות צריכות להיות יותר פרואקטיביות להושיט יד וליצור יותר שיתופי פעולה", הוא אומר. "יש חברות רבות בחו"ל שאין להן מושג מה קורה בישראל".

עבור חברה עם קופת מזומנים כמו של סלג'ין - 2.4 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון השלישי - המשבר עשוי להיות הזדמנות. "עדיין לא ביצענו רכישה של חברות במשבר, אבל פונים אלינו. אני חושב שתוך 6-12 חודשים נראה המון רכישות כאלה, כי החברות כבר יגיעו למחנק של ממש", אומר ברר.

בנוגע לשאלה שעולה בפאנל לגבי תחרות אפשרית מצד ענקיות הפארמה על שוק הסרטן, הוא אומר: "כולם נכנסים לתחום כי זה צורך בלתי-מסופק אדיר. לכן, זה ממש לא מעניין אותי שפייזר משקיעה בזה 20 מיליון דולר, כי לא היקף ההשקעה הוא שיקבע, אלא המיקוד".