במובלעת בלב וושינגטון, שחוטאה ממפגינים, מעוברי-אורח ואפילו מנוסעי המטרו, הרכבת התחתית, עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע, שרטטו בסוף השבוע מנהיגי 20 הכלכלות הגדולות בתבל מסגרת תיאורטית בעלת חמישה קודקודים להצלת הכלכלה הגלובלית: כן למשקל גדול יותר לכלכלות תעוררות, כן לחבילות תמריצים לאומיות, כן לשקיפות, כן להידוק רגולציות, לא לפרוטקציוניזם.
מדובר בתכנית שאפתנית, מרחיקת לכת, אמרו הלילה אנליסטים. היא אמורה לשמר את עקרונות הקפיטליזם, אבל, בה בעת, לעצב חדש את ההתנהלות ואת המבנה של מוסדות פיננסיים בינלאומיים ולערוך רפורמה עמוקה, בקנה מידה גלובלי, בתקנות רגולטוריות וחשבונאיות.
השורה התחתונה של התכנית היא קביעת יעד לשיוף שכבות של חירות אקזקוטיבית ממקבלי החלטות בחברות ציבוריות לטובת רגולטורים ברמה הלאומית והרמה הבינלאומית; שיתוף הפעולה בין הרגולטורים בשתי הרמות ימוסד.
מנהיגי מדינות G-20 התחייבו לנקוט "כל פעולות שיהיו נחוצות" כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי הגלובלי, אבל כפי שמקובל בוועידות פסגה, ההודעה המשותפת של המנהיגים, שפורסמה אמש (מוצ"ש), מתווה מתאר של עקרונות כלליים, אם לא אבסטרקטיים. יישומם של העקרונות נדחה לפסגה נוספת, שמתוכננת להיערך ב-30 אפריל 2009, כשלושה וחצי חודשים לאחר השבעתו של ברק אובמה. הציפיה היא, שבפסגה הבאה יאומצו צעדים קונקרטיים שירחיבו ויתקנו את הגדרת המטרות ודרכי הפעולה של בנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארגונים בינלאומיים אחרים ויהדקו את הפיקוח על סוכנויות לדירוג אשראי.
למעלה מ-85% מהכלכלה הגלובלית יוצגו בוועידה בוושינגטון. בצד המדינות המתועשות מאמריקה הצפונית ומהאיחוד האירופי, השתתפו בוועידה מנהיגי סין, יפן, הודו, רוסיה, ברזיל וסעודיה. המסגרת הרחבה, שנועדה להעניק גושפנקה גלובלית לצעדים עתידיים, שיקפה את מאזן הכוחות החדש: התעצמות של הכלכלות המתעוררות על חשבון הכלכלות המבוססות, שנתפסות כמחוללות המשבר.
וכך, מדינות כסין וברזיל דרשו אתמול (שבת) למלא תפקיד משמעתי יותר במוסדות פיננסיים, וההודעה המשותפת אכן קוראת להרחבה מיידית של "פורום היציבות הפיננסית", שמושבו בשווייץ, ולפתוח אותו "לחברות של כלכלות מתעוררות".
ההודעה המשותפת אומרת עוד, כי קרן המטבע ומוסדות גלובליים נוספים חייבים לעבור רפורמות מקיפות כדי שישקפו באופן טוב יותר את השינויים שחלו במשקל היחסי של הכלכלות הלאומיות בתוך הכלכלה העולמית.
נשיא סין, הו ג'ינטאו, קרא בדיונים ל"סדר פיננסי בינלאומי חדש שיהיה הוגן, צודק, כוללני ומסודר ושיכלול הגדלת הייצוג והמשקל של מדינות מתפתחות בארגונים בינלאומיים, כקרן המטבע.
ואילו נשיא הודו, מאנמוהאם סינג, אמר שמדינות מסוימות, שבעבר נחסמה השתתפותן בדיונים בפורומים בינלאומיים אקסקלוסיביים, צריכות עתה לקבל אור ירוק להצטרפות לפורומים אלה. "ארגונים כגון G-7 (שבע הכלכלות המתועשות הגדולות) שוב אינם מספיקים כדי לעמוד בדרישות החדשות; אנו צריכים להבטיח, שכל ארכיטקטורה חדשה שנעצב תהיה רב-צדדית במלוא מובן המילה עם ייצוג מספיק למדינות שמשקפות את השינויים במציאות הכלכלית החדשה".
בהודעה המשותפת מתחייבים 20 המנהיגים לנקוט גם את הפעולות הבאות:
• להשתמש במדיניות מונטרית ובאמצעים פיסקליים, לרבות הורדת הריבית, תוך שת"פ בין בנקים מרכזיים, כדי לתת דחיפה לכלכלות הלאומיות ולהתמודד עם אי-איזונים גלובליים. אבל ההודעה המשותפת נמנעת מקריאה לשת"פ בינלאומי לתכנית תמריצים גלובלית.
• להדק את הפיקוח על בנקים וסוכנויות לדירוג אשראי, וכן על מוצרים פיננסיים עתירי סיכונים, כגון credit defaults swaps.
• לבחון מחדש נהלים לתגמול מנהלים בכירים בחברות ציבוריות.
• להשלים את סיבוב דוהא לשיחות סחר גלובליות. כל המשתתפים היו תמימי דעים שאסור לסגת לפרוטקציוניזם כתרופת שווא לאישוש כלכלות מקומיות.
ההודעה המשותפת מפתיעה בניסוחיה הבוטים לתיאור הסיבות לשבר הפיננסי: "תקני חיתום חלשים, ניהול סיכונים לקוי, מוצרים פיננסיים שנעשו סבוכים ובלתי שקופים יותר ויותר ובעקבות זאת מינוף מוגזם". אך בעוד שמדינות רבות הטילו על על ארה"ב את האחריות להעדר ניטור של שווקי ניירות הערך, ההודעה המשותפת מסתפקת בניסוח דיפלומטי, שלפיו "מעצבי מדיניות, רגולטורים ובעלי עמדות פיקוח, במדינות מתקדמות מסוימות, לא העריכו במלואם את הסיכונים שהחלו להיווצר בשקוום הפינסיים ולא נקטו פעולות מתאימות לסיכולם".
ועידת הפסגה היתה הצלחה מבחינת כל מנהיגי כל המדינות שהשתתפו בה: המנהיגים האירופיים, שהשמיעו את הדרישות הקולניות ביותר להידוק הרגולציות על מוסדות פיננסיים, קיבלו את רוב מבוקשם. השווקים המתעוררים, שדרשו יצוג גדול יותר במסגרות כלכליות בינלאומיות, נענו אף הם. ארה"ב דרשה, וקיבלה, התחייבות של משתתפי הפסגה, שכל הרפורמות העתידיות חייבות לעלות בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי.
בהודעה שפורסמה כתום הוועידה, אמר הנשיא ג'ורג' בוש: "יהיו הרפורמות המומלצות אשר יהיו, מה שצריך להנחות אותנו היא עובדה פשוטה אחת: הדרך הטובה ביותר לפתור את כל הבעיות שלנו היא השגת צמיחה כלכלית, והדרך הטובה ביותר להשיג צמיחה היא הקפיטליזם של השוק החופשי".
ומנהל קרן המטבע, דומיניק סטראוס קאהן, אמר אמש, לאחר הפסגה, כי הקרן תגדיל את הפיקוח שלה על כלכלות תבל במאמץ לאתר בעיות לפני שהן מתפרצות לזירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
