בג"ץ בדיון על עתירת ליברמן: "אסור ששוטרים מדליפים יישנו בשקט בלילה"

האם ייתכן שבג"ץ עשוי לשים קץ להדלפות המשטרה? התשובה לכך עשויה להינתן בקרוב, לאחר שהמדינה חויבה היום (ב') על-ידי הרכב השופטים, אדמונד לוי, מרים נאור ויורם דנציגר, להעמיק את החקירה בעניין ההדלפות מחקירתו של יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. השופטים קבעו שאין חולק שפרטים מוכמנים מהחקירה הודלפו לתקשורת, ולפיכך על המדינה להעמיק את החקירה בנסיבות המקרה ולהעביר לבג"ץ תשובה מעודכנת בתוך 45 יום.

במהלך הדיון העיר השופט לוי כי "תגובת המדינה שלא לחקור מביאה לתוצאה קשה, וכי אסור ששוטרים מדליפים יישנו בשקט בלילה. להדלפה יש תוצאה, יש לכך מחיר". השופט דנציגר העיר שלא ייתכן שליברמן נחקר במשך 10 שנים, וכשהוא מתלונן לאחרונה על הדלפה מחקירתו, הדבר לא נחקר.

במארס 2008 עתר לבג"ץ ליברמן נגד פרקליט המדינה, משה לדור, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי המשטרה, לאחר שחומרי חקירה סודיים מחקירותיו הודלפו לכלי התקשורת. לדור החליט שלא לפתוח בחקירה, למרות שסבר כי הדלפת חומרי החקירה מהווה פגיעה קשה ביכולת להגיע לחקר האמת ויש בה השפעה שלילית על הנחקר.

כנגד ליברמן מתנהלת חקירה פלילית ב-10 השנים האחרונות בפרשת הערבות שקיבלה מפלגתו - שבה לפי הדיווחים בתקשורת מעורבים אילי ההון האוסטריים מרטין שלאף ורוברט נוביקובסקי - בחשד לקבלת שוחד מאיש העסקים דוד אפל ומגורמים הקשורים לשלאף.

ליברמן טען בעתירתו, באמצעות עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט וירון קוסטליץ, כי המשטרה ביצעה כלפיו מעשים בלתי חוקיים, כגון האזנות סתר ותמלולים של שיחות שעסקו בנושאים פוליטיים או אישיים, או שיחות אחרות שהיו כפופות לחסיונות מסוגים שונים.

בעתירה נטען, כי המשטרה הדליפה מדי פעם חומרי חקירה סודיים רבים לכלי התקשורת, וכי בפברואר השנה פורסמו שתי כתבות באתר האינטרנט של יואב יצחק, שבהן מצוטטים קטעים שלמים מתוך דיווח סודי של צוות החקירה בראשותו של שאול גולמן למפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי.

פגיעה בחופשת העיתונות

בתגובת המדינה, שהוגשה על-ידי עו"ד דנה בריקסמן, נאמר כי קיים קושי בחקירת ההדלפות מהחקירות, שכן מדובר בדרך כלל במידע אליו היה חשוף מספר רב של גורמים במשטרה, ולעיתים גם בפרקליטות וכן בצוות ההגנה של החשוד.

עוד טענה המדינה כי המשטרה ערכה בחינה ראשונית של הפרשה, אך לא התקבלו תוצאות בשאלה מי האנשים שנחשפו למסמכי החקירה. המדינה גם טענה כי חקירה אפקטיבית של ההדלפות לאמצעי התקשורת עלולה לפגוע בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי.

באי-כוחו של ליברמן טענו בתגובה כי מעולם לא קיבלו את חומרי החקירה, וכי בדיקה "ראשונית" של ההדלפות, הנערכת על-ידי המשטרה עצמה, אינה מהווה בדיקה מקפת ומעמיקה כנדרש לצורך קבלת החלטה אם להורות על חקירה פלילית.

עוד הם ציינו כי כבר בעבר נחקר העיתונאי ברוך קרא בדבר פרשת הדלפת מסמכים מחקירתו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ובסופו של דבר הובאה לדין המדליפה, עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ'; וכן נחקר העיתונאי אמנון אברמוביץ', בעניין הפרסום שאבישי רביב היה מקור של השב"כ. (בג"ץ 2511/08).