הגלובליזציה הכשילה את האנליסט

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות

המפולת בשווקים הפיננסיים הפתיעה במהירות ובעוצמה שבה התרחשה, אך לא ניתן לתלות רק בה את ההאטה החריפה בצמיחה במדינות רבות בעולם, שבחלק מהן כבר נהפכה למיתון של ממש.

הבקיעים בכלכלה הופיעו עוד לפני שהשווקים הפיננסיים הזדעזעו. הדבר השתקף במדד OECD, המחושב לפי אינדיקטורים מובילים, לכל מדינה בנפרד.

במדינות רבות אותת מדד זה על ירידה כלכלית צפויה, לפני שהחלה המפולת. הסימן היה שמגמת העלייה של המדד, החלה להתמתן.

1. בקנדה, התקבל איתות ראשון על התמתנות במארס 2007
2. בגרמניה, באוגוסט 2007
3. באיטליה, בדצמבר 2006
4. בבריטניה, במאי 2007
5. בארה"ב, ביולי 2006
6. בהודו, במארס 2007
7. ברוסיה, ביולי 2007

לפי מודל העבר ההאטה בתוצר מתחילה כשישה חודשים לאחר תחילת ההאטה במדד המשולב, אך הפעם חלפו חודשים רבים והתוצר בכל המדינות המשיך לגדול בקצב מהיר. התרופפות הקשר בין המדד המשולב לצמיחת התוצר נבעה, לדעתי, כתוצאה של שני גורמים: גלובאליזציה וחדשנות הפיננסית.

הגלובליזציה הגדילה את עוגת התוצר העולמי ואת חלקה של כל מדינה בו. החדשנות הפיננסית הגדילה את חלקו של תוצר הסקטור הפיננסי בתוצר הכללי. בחישוב המדד המשולב לא נלקחו בחשבון התפתחויות חדשות אלו.

לגלובאליזציה היו תופעות לוואי שליליות ועל התוצאות השליליות של המכשירים המתוחכמים בתחום הפיננסי כבר נכתב רבות.

שני אלו פעלו לבסוף כחרב פיפיות, ולאחר שהזניקו את התוצר, הן מנחיתות אותו כעת. המשבר הפיננסי מהווה תוצאה שלילית של השתיים, ממש כמו המיתון הכלכלי, רק שהוא התקדם מהר יותר.

המסקנה: אנחנו בשקיעה מחזורית

ההידרדרות הכלכלית האחרונה בעולם מחזורית. קדמה לה תקופת עליות ארוכה.

בארה"ב, לדוגמא, החל גל עליות בתוצר בתחילת 2002 ונמשך לפחות 4.5 שנים; בגרמניה נמשך גל העליות הקודם 4 שנים; בצרפת גל העליות נמשך עד היום, כבר 5.5 שנים; וגם בקבוצת 5 המדינות החשובות באסיה (סין, הודו, אינדונזיה, יפאן וקוריאה) נמשך גל העליות 5.5 שנים בערך.

הגלובליזציה והתחכום הפיננסי הצליחו בצוותא למשוך עוד קצת את גל העליות, אך לבסוף הביאו למשבר הפיננסי וכתוצאה הכשירו את הקרקע לירידות בתוצר.

המשבר הפיננסי, עם כך, לא גרם למיתון הכלכלי, אך השפיע רבות על עיתויו ואופן התפתחותו.