נדחתה תביעת דיבה של עורך דין: הכינויים "עו"ד קטן" ו"ילד קטן" אינם לשון הרע

עו"ד משה פרדס ייצג מרצה בשימוע מול פרופ' צבי מליק מאונ' בר-אילן, וזה כינה אותו במהלך השימוע "עו"ד קטן" ו"ילד קטן" ; ביהמ"ש: "הביטויים אינם בגדר לשון הרע, משום שאינם עלולים להשפיל את פרדס ולפגוע במשלח-ידו"

בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי הכינויים "עורך דין קטן" ו"ילד קטן" מהווים זוטי דברים, ולכן דחה תביעת דיבה שהגיש עו"ד משה פרדס נגד פרופ' צבי מליק, ראש מחלקת ההוראה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.

פרדס ייצג מרצה בהליך שימוע מול מליק, שבמהלכו מליק כינה אותו "עורך דין קטן", "ילד קטן" ואף "תולעת". מליק מיהר להתנצל על הביטוי "תולעת", ואמר כי הדברים נאמרו בעידנא דריתחא.

השופטת אביגיל כהן קבעה כי הביטויים "עורך דין קטן" ו"ילד קטן" "אינם בגדר לשון הרע, משום שאינם עלולים להשפיל את פרדס בעיני הבריות או לפגוע במשלח-ידו ובעיסוקו, ומדובר בזוטי דברים ממש". כן ציינה כי הדברים נאמרו במסגרת חילופי דברים לא נעימים בין עו"ד פרדס לפרופ' מליק.

באשר לביטוי "תולעת" נקבע כי גם אם לא נאמר בעידנא דריתחא, כנטען - הרי שכאשר בוחנים את ההקשר בו נאמר, ניתן להסיק כי אין מדובר בביטוי שעשוי להשפיל או לבזות את עו"ד פרדס בעיני הבריות. "האדם הסביר לא יחשוב כי עו"ד פרדס הוא 'תולעת'. הפורום שבו נאמרו הדברים לא חשב כי הוא תולעת, ומתוך הקשר הדברים לא ניתן היה להבין כי הוא 'תולעת'", נקבע.

כן קבעה השופטת כי למליק עומדת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, משום שהדברים נאמרו במסגרת הליך שימוע, שהוא הליך מעין שיפוטי.

פרדס חוייב בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל. (ת.א. 30840/07).