עורכי הדין בתחום הבנקאות כבר חשים עמוק בכיס את "מחנק האשראי"

"הבנקים נפגעו עמוקות מהמשבר העולמי. המשבר הזה התחיל קודם כול במישור הפיננסי, בבנקים. המעגל השני שלו הוא המעגל הריאלי. זה קודם כול משבר פיננסי אדיר, שהתפתח למשבר כלכלי ריאלי גלובלי. לכן, כל מי שניזון מעבודה מול הבנקים כבר נפגע, וייפגע עוד יותר. אפילו יותר ממי שניזון מהמעגל הריאלי, למרות שיכול להיות שהמשבר יורגש במעגל הריאלי לאורך זמן משמעותי יותר. גם עורכי-הדין העוסקים בתחום הבנקאות חווים ועוד יחוו ירידה משמעותית בהכנסותיהם". את הדברים האלה אומר עורך-דין, שלא חושף את שמו. הוא נמנה עם עורכי-הדין הבודדים שמוכנים להודות שהלקוח שלו, אחד הבנקים הגדולים, נפגע משמעותית מהמשבר ושכתוצאה מכך גם הכנסתו ומשרדו נפגעו ונפגעים.

בחודשים האחרונים מופיעים מדי יום כמעט ראשי הבנקים הגדולים בתקשורת ומשגרים מסרים מעודדים לציבור. "לא נקרוס", הם אומרים כשחיוך רחב מתוח על פניהם. אמנם גם הם מכירים בממדי המשבר וחשים את השפעותיו, אך זה לא סותר את ההערכות שהבנקים בישראל לא יתמוטטו בעקבות המשבר הכלכלי ולא יחוו את עוצמתו כפי שחווים אותו בנקים בארה"ב ובאירופה, שקורסים בזה אחר זה כמגדל קלפים.

עם זאת, חיצי המשבר הראשונים שהגיעו ארצה כבר חרצו קמטים עמוקים בפניהם המודאגות של רוב הבנקים בישראל. התחום הראשון שנפגע היה מתן האשראים. לא בכדי המשבר הזה מכונה "משבר האשראי". בארץ פחתו, נעצרו או הוקפאו האשראים לעסקאות ולפרויקטים חדשים, והדבר משפיע גם על עורכי-הדין העוסקים בתחום הבנקאות, שמשלשלים לכיסם הרבה פחות כסף מבעבר.

"עבודת האשראי היא עבודה מורכבת. כשבנקים נותנים אשראי בסכומים גדולים לפרויקטים בתחום ה-B.O.T למשל, ההסכמים שעורכי-הדין צריכים לערוך הם מורכבים מאוד והעבודה היא מרובה ומעניינת. הרבה עורכי-דין מעורבים בכך, והרבה כסף מגיע לידיהם. האשראים האלה נעצרו היום, וגם אם יחזרו בקרוב הם יפחתו כנראה ב-50%. התוצאה וההשלכות של העובדה הזאת על עורכי-דין שפעלו בתחומים האלה ברורה", אומר עו"ד מוביל בתחום הבנקאות.

ירידה חדה בהכנסות

עורך דין נוסף, שמלווה בנקים, מוסיף: "הבנקים מאוד קמוצים היום ומעניקים כסף במשורה, ולכן משרדים שטיפלו בהסכמי מימון מול בנקים, שזו עבודה שהכניסה להם הרבה מאוד כסף, יחושו ירידה חדה, לא מתונה, בהכנסותיהם, גם הסיכויים למיזוגים ורכישות ועסקאות אחרות במערכת הבנקאית עצמה הולכים ופוחתים, אם לא נעלמים. הפרטה של בנק גדול שהייתה אמורה להתבצע בתקופה הקרובה, תידחה כנראה לזמן בלתי ידוע בשל מצב השווקים. עסקה כזו הייתה מספקת עבודה למספר משרדי עורכי-דין שהיו אמורים לייצג מתמודדים פוטנציאליים".

אחת מתופעות הלוואי של המשבר הפיננסי העולמי היא כישלון נוסף בתהליך ההפרטה של בנק לאומי (ניסיון ההפרטה השלישי). אמנם הודעה רשמית על כך שההפרטה נכשלה לא נמסרה, אך במשק כבר ברור שהסיבוב הנוכחי של הפרטת לאומי הוקפא, לכל הפחות. את בנק לאומי מייצגת בכל דבר ועניין כמעט עו"ד דליה טל, שותפה בכירה במשרד עוה"ד קנטור, אלחנני, טל. טל, משמשת כיועצת משפטית, על בסיס קבוע או מזדמן, של רוב המערכת הבנקאית, וזה 20 שנה היא היועצת הקבועה של בנק לאומי ואשת סודה של המנכ"לית גליה מאור.

האם משרדה נפגע מהמשבר? לפני חודשיים אמרה טל ל"גלובס" כי "בתחום הפיננסי כולם בעמדת המתנה ורוצים לדעת מה קורה. עוצרים השקעות ודברים חדשים ומלקקים את הפצעים. לא עושים עסקאות, לא רוכשים בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים". מן הסתם, גם "עורכת-הדין של הבנקים" לא חסינה מפני המתרחש בשוק. עורכי-הדין העוסקים בתחום מסכימים שכולם ייפגעו, מי יותר מי פחות. "אולי בגלל הקשר ההדוק של טל עם בנק לאומי היא נמנית עם אלה ש'פחות'", אומר עו"ד ותיק שמכיר אותה.

עורך-הדין המתמחה בתחום הבנקאות ממשיך בנבואות הזעם. לדבריו, גם מיזוגים של בנקים לצורך התייעלות יפחתו, מה שיוביל לגזירת נתח נוסף מהכנסותיהם של עורכי-הדין. "כמה בנקים קטנים ובינוניים דיברו על קונסולידציה של התייעלות, על מיזוג ביניהם. היום, כשהמחירים כל-כך נמוכים, הסיכוי שיהיו עסקאות במערכת הבנקאות קטן. הדבר הזה כנראה הולך ומתרחק, בגלל שיהיה קשה מאוד לעשות עסקאות בשווקים ריאליים.

"המדד לשווי של בנק זה כמה הוא שווה ביחס להון העצמי שלו. בתקופות טובות היחס עמד על 1:2, 1:3 או 1:4. הבנק היה שווה ב-40%-20% יותר מההון העצמי שלו. היום הבנקים נסחרים בערכים של 50% מההון העצמי שלהם, או ב-30% מההון העצמי. במצב כזה, כשיש כשל עמוק בשווי של הבנקים, יהיה קשה לעשות עסקאות בתחום הבנקאות".

עורך הדין מציין עוד, כי "מעבר לכך, בנקים בישראל לא רק מעניקים אשראי ומתמזגים, הם גם מבצעים רכישות ריאליות. לבנקים מותר לקנות חברות ריאליות עד שיעור של 20%. בנק לאומי קנה לפני זמן מה 20% אחזקות בסופר-פארם; בנק דיסקונט השקיע בנדל"ן בחו"ל; ובנק הפועלים הצהיר שהוא ירכוש בנקים בחו"ל בשנים הקרובות. עכשיו הוא עצר את היוזמה, ובנוסף, בוטלה לו גם עסקה של רכישת בנק באוקראינה. לבנקים יש פחות כסף וגם הסיכון בהשקעה בחו"ל ובארץ גדל, לכן יהיו הרבה פחות עסקאות מכל כיוון שהוא, גם בהענקת אשראים, גם בקניית עסקים ריאליים וגם ברכישת בנקים בחו"ל. מה שאומר שתהיה הרבה פחות עבודה לעו"ד".

מתחשבים בלקוח

נראה ש"המינוס" של העוסקים בתחום עומד לעבור את מסגרת האשראי שלו. פחות אשראי, פחות מימון, פחות עסקאות והרבה פחות כסף לעורכי-הדין העוסקים בתחום הבנקאות. ובכל זאת, האם יש להם במה להתנחם? אם שואלים את עו"ד רם כספי, מעורכי-הדין הבולטים בתחום, שייצג ומייצג את מרבית הבנקים בישראל - בהם הפועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט, הבינלאומי, איגוד ובנק ירושלים - יש ויש.

כספי: "במקום שעורכי-הדין יתבקשו לתת שירותים משפטיים בתחום של קבלת אשראים לפיתוחים עסקיים ולפרויקטים גדולים בתשתיות, בימים האלה הם מתבקשים, בשם אותם גופים בנקאיים או עסקיים, לטפל בפריסת האשראים". אך הנחמה הזאת אינה מהסוג שכספי אוהב. "בתקופה הקודמת עשינו את העבודה עם חיוך, עכשיו עושים את העבודה עם עצב. יש לנו יותר עבודה בתחום הזה במשרד, אבל זאת עבודה בלי חיוך".

* בלי חיוך ובלי כסף?

"הבעיה הכספית היא משנית בעיניי. אני אוהב דברים שמחים ולא עצובים, ולצערי בעת האחרונה אני עוסק בדברים עצובים. בנוגע לשכר-הטרחה, אני אישית נוקט עמדה שאומרת כי כשטוב לקליינט אפשר לגבות ממנו יותר, וכשרע לו צריך להתחשב בו ולגבות פחות. לכן, אני קובע מראש שעבור שירות במצב לא סימפטי מבחינה כלכלית, הלקוח ישלם פחות ממה שהיה משלם אם המצב היה הפוך. היום, אני זוכר לקליינטים את השנים הטובות, גם אם אני צריך לעשות משהו ללא שכר. אני מתחשב בלקוחותיי בעקבות המשבר. חד וחלק".

מעבר לפריסת אשראים, גם בתחום הכינוסים והליטיגציה העוסקת בבנקאות תרבה העבודה דווקא בתקופת המשבר. כך לדוגמה, עו"ד יאיר ליבוביץ, ממשרד ב. לבינבוק, שמייצג בקביעות את רוב הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, איגוד, מרכנתיל-דיסקונט, הבינלאומי, דיסקונט - בתחום הליטיגציה, "קורס" תחת נטל העבודה. "אצלנו במשרד אין פחות עבודה. אנחנו מצויים בעיצומו של הליך גיוס וקליטה של עורכי-דין חדשים, כיוון שאנחנו מרגישים שלאור כמות העבודה הנכנסת למשרד עלינו להגדיל את המשרד.

"המשרד הוא עם דגש חזק על תחום הליטיגציה, והניסיון מלמד שבעיתות משבר כאלה הליטיגציה לא נפגעת. להיפך, יש יותר הידיינויות סביב המשבר גם בתחום הבנקאות. גם ענף חדלות הפירעון, שבמסגרתו אנחנו מייצגים בנקים בהליכי חדלות פירעון, עשוי לצמוח בקרוב. אנחנו כבר חווים גידול בעבודה ובפניות בתחום הליטיגציה ומגייסים כוח-אדם כדי להתמודד עם העומס. אם המשבר הכלכלי יימשך, משרד שמייצג בנקים ומתעסק בליטיגציה עשוי לחוות צמיחה".

עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר במשרד יגאל ארנון, הפועל רבות מול המערכות הבנקאיות בעולם, ובייחוד בארצות הברית, אומר כי הקריסות של הבנקים בעולם ייצרו למשרדו עבודה מרובה. "בעקבות הנפילה של ליהמן, מצאנו את עצמנו עוסקים בתחום שמכונה אצלנו 'ליהמן' על כל גווניו והיבטיו. זה דבר דרמטי בגודלו. בעבר לא עסקנו בדברים כאלה, כי לא היו. העניין הזה של המעמד של הבנקאות הבינלאומית הזרה ביחס לבנקאות הישראלית, הוא מתחם עצום שבו היקף העבודה שלנו גדל. ההיקף טיפה שונה באופיו, אבל לא בקצבו ובדרישות שלו מאיתנו כעורכי-דין".

* שכר-הטרחה שלכם ורווחי המשרד אינם מושפעים מהמשבר?

"אני לא עסוק בהערכות, או בשאלה אם נקבל יותר או פחות דולרים. נכון לרגע זה, לא מצאנו את עצמנו באיזה שהיא שונות מבחינת שכר-הטרחה. צריך לזכור, שמראש עולם הבנקאות זה לא ההיי-טק שמשלם סכומי עתק בתור שכר-טרחה".

* אז אצלכם "ביזנס אז יוז'וואל"? לא מרגישים כלום?

"לא אמרתי שאנחנו לא מרגישים כלום, אבל אני יכול לומר שאנחנו ממשיכים לעבוד קשה מאוד בכל האגפים במשרד וגם בתחום הבנקאות. סימפטומים של משבר - יש; מחלה - אין. אני לא מתכוון להגיד אם המשרד עלה או ירד בהכנסתו ולשים את האצבע על הבעיות, כיוון שאני לא חושב שזה מעניינו של הציבור, אבל אני כן יכול לומר שבתחום הצר של הבנקאות שאני עוסק בו, אין שינוי לרעה. זה תחום לא קטן אצלנו במשרד ועדיין עמוס. העומס במצבי משבר תמיד יותר גדול. מה יהיה בעוד כמה חודשים אחרי שהאבק ישקע, הנבואה לא ניתנה לי".

על ההכנסות לורך לא מוכן לדבר, אך הוא כן מוכן להתחייב שפיטורים לא יהיו בבית-ספרו. "זה לא המשבר הראשון שעברנו, ולכן אני יכול לומר שלא צפויים אצלנו שינויים משמעותיים במשרד. לא פיטרנו עובדים בתקופות משבר קודמות, לא במלחמת לבנון הראשונה, לא בשנייה, לא באינתיפאדות הראשונה והשנייה, שהייתה קשה מנשוא, וגם כשהתפוצצה בועת ההיי-טק לא פיטרנו. ככה נהגנו בעבר וככה ננהג בהווה ובעתיד".

עלייה בליטיגציה

קולגות של עוה"ד לורך וליבוביץ מקבלים את הטענה, כי מול הפיחות בעסקאות, באשראי ובמימון ניצבת עלייה בליטיגציה ובכינוסים, אך לטענתם לא יהיה בכך כדי "להציל" את כיסם של עורכי-הדין. המצב, כפי שהם רואים אותו, הוא שתחומים שבהם היה "הכסף הגדול" הם אלה שנפגעו יותר מכל. "לגידול בליטיגציה ובכינוסים יש משקל קטן אל מול אובדן ההכנסה מהעדר עסקאות. הטיפול בבעיות עושה כאב-ראש ובעייתי, והוא גם מכניס הרבה פחות כסף מהטיפול ביצירת עסקאות. תמיד כשמייצרים ערך ללקוח, ההכנסה של עורכי-הדין יותר גבוהה. גופים, וקל וחומר בנקים, שיש להם הפסדים, יכולת התשלום שלהם היא יותר קמוצה, אז באופן טבעי היכולת לגבות שכ"ט גבוה על אותה עבודה, הולך ויורד", אומר עורך-דין העוסק בתחום בהיבט העסקי שלו.

עורך-הדין המוביל בתחום מחזק את הדברים: "נכון שבתחום הכינוסים תרבה העבודה, וגם אין חשש שבנקים לא ישלמו עבור העבודה. בנוסף, יהיה גידול בתביעות ייצוגיות נגד בנקים, אבל אין בכך כדי להושיע את מי שעסק במימון, באשראים ובחוזים פיננסיים. יהיו אולי עוד חמש תביעות ייצוגיות בשנה, מה כבר יכול לצמוח מזה? לא שזה רע, אבל זה לא משמעותי להכנסות של עורכי-הדין. הערך של הכנסה פרופר לעורך-דין בתחום החוזים הפיננסיים עולה לאין ערוך על ההכנסה בתחום הכינוסים".

* מה יהיה השינוי בהכנסות עורכי הדין באחוזים?

"בתחום הפיננסים, אם להיות מאוד קונסרבטיבי, ההכנסות ירדו ב-20%-30%, וזה שמרני. המצב לא טוב. בתחום הכינוסים ההכנסות יעלו ב-20%. אך זה שהעלייה בהכנסות מתחום אחד דומה לירידה באחוזים בתחום אחר, לא מובילה לאיזון בכיס של עורכי-הדין, כיוון שבערכים ריאליים ההכנסות מהתחומים הללו שונות בתכלית".

רם כספי מסכים ומסכם: "המשבר מייצר המון הזדמנויות. מי שמסתכל על המסך רואה את ההזדמנויות, אבל כולם מפחדים, והפחד הוא האויב הגדול ביותר של הכלכלה. הפחד משתק. עורכי-הדין מושפעים מההיסטריה הזאת. בתחום הבנקאות העבודה שלהם הרבה יותר גדולה ונרחבת, יותר מאומצת, אך הגבייה של השכר מושפעת מהמשבר. היום אנחנו עובדים יותר וגובים פחות".